Ad

ההבדל בין טכני למסחרי: 18,000 ש"ח ועוד הוצאות

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לבתי המשפט מתחיל להימאס מניסיונותיהן של חברות ביטוח שלא לפצות מבוטחים בגין ירידת הערך האמתית שנגרמת לכלי רכב בעקבות תאונות קשות. הבעיה היא שכדי לראות את הכסף צריך לעבור דרך בית משפט

אנשי חברת כלל ביטוח חשבו שמצאו נימוק מקורי כדי להתחמק מתשלום 'ירידת ערך מסחרית' שנגרמה למכוניתו של מבוטח שלה אשר נפגע קשה בתאונה, ולהסתפק בתשלום 'ירידת ערך טכנית' בלבד: הם טענו שירידת ערך מסחרית היא "נזק תוצאתי שלא מכוסה בפוליסת הביטוח".

אלא שסיגל אלבו, הרשמת הבכירה של בית משפט השלום בירושלים, חשבה אחרת וקבעה ש:"אין חולק כיום שירידת ערך רכב בעקבות תאונה היא בגדר נזק ישיר שעל מבטח הרכב לשאת בו".

הרשמת אלבו ציינה גם שכבר נקבע בפסיקה – ובניגוד לטענת כלל ביטוח – שירידת ערך של רכב אינה רק 'ירידת ערך טכנית', אלא גם 'ירידת ערך מסחרית'.
"ירידת הערך של רכב בעת תאונה", היא כותבת בפסק דינה, "משקפת גם את הפיחות של הרכב בעיני רוכשים פוטנציאליים בשל התאונה".

התוצאה היא שכלל ביטוח תאלץ לשלם למבוטח שלה 23,457 שקלים בנוסף ל-3,212 שקל ששילמה לו.

סכום זה כולל את ההפרש בין ירידת הערך הטכנית שקבע השמאי מטעמה (3,212 שקל) לבין ירידת הערך המסחרית שקבע השמאי של המבוטח (18,500 שקל), ובנוסף גם תשלם הוצאות משפט בסך 1,686 שקלים, את שכר השמאי של המבוטח בסך 1,533 שקלים, ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקלים.

מסחרי או טכני

למען מי שלא נתקל עד היום במושגים "מסחרי" וטכני" נבהיר תחילה במה מדובר.
"ירידת ערך טכנית" הוא מושג אשר אומץ על ידי איגוד השמאים, ומתייחס לירידת הערך שנגרמת לרכב שהיה מעורב בתאונה לאחר תיקונו, וזאת לפי קביעת שרירותית של ועדה שנקראה בשעתו "ועדת ששון".

חישוב זה מבוסס על שיקולים טכניים של התיקון שנדרש, וחלקים שהוחלפו, אבל לא לוקח בחשבון את עצם ההשפעה של הפגיעה על רמת הסחירות של הרכב לאחר התיקון, ולא צריך להיות מומחה ביטוח כדי להבין שלקוח פוטנציאלי יסכים לשלם יותר עבור מכונית ללא תאונות קודמות מאשר תמורת אותה המכונית לאחר שעברה תאונה.
חברות הביטוח, באופן טבעי, מעדיפות לשלם פיצוי לפי "ועדת ששון", היות שסכום הפיצוי שמחושב בדרך זו נמוך יותר.

"ירידת ערך מסחרית", לעומת זאת, משקפת את ההפרש בין מחיר המחירון המופחת של רכב שנפגע בתאונה לבין מחיר שהיה מקבל לולא היה נפגע – ובכל מקרה ההנחה היא שהתיקון בוצע באופן מושלם והרכב תקין לחלוטין.

ניסיון החיים מוכיח שמאד קשה, עד כדי בלתי אפשרי לפעמים, למכור רכב שנפגע קשה בתאונה (למשל במקרה של 'פגיעת שילדה'), במקרים רבים הוא נמכר רק לסוחרים או לפירוק, והמחיר שמקבלים תמורתו נמוך משמעותית ממחיר המחירון הרגיל. 'ירידת ערך מסחרית' יכולה לכן להגיע לעשרות אחוזים משווי המכונית.

בשנים האחרונות הכירו מרבית בתי המשפט במציאות החיים, והם נוטים לאמץ את הערכות השמאים ולפסוק 'ירידת ערך מסחרית' לכלי רכב שנפגעו קשה ותוקנו.

תאונת שלדה

במקרה שלפנינו נפגעה מכונית הפיז'ו 307 של מבוטח של חברת כלל ביטוח, הועבר לתיקון במוסך הסדר של אותה החברה, ולשם הוזמן השמאי מאיר ממן, שהוא שמאי חוץ של חברת הביטוח.

השמאי קבע שלרכב נגרמה ירידת ערך (טכנית) של 4% בלבד (3,212 שקל) וזאת לפי ערך רכב בסך 80,300 שקל, ומשמעות הקביעה הזאת היא שלקוח יידרש, כביכול, להפחית רק כ-3,200 שח ממחיר המכונית בבואו למכור אותה למי שיודע שהיא עברה תאונה קשה.

המבוטח סבר, כמובן, שירידת הערך שנקבעה נמוכה מדי, ולכן פנה אל השמאי דורון עד כדי לקבל ממנו חוות דעת נגדית.

דורון עד העריך את שווי הרכב ב-71,900 שקל בלבד, וזאת מפני שבעבר כבר נגרמה לו ירידת ערך של 6% , ומנגד העריך את ירידת הערך המסחרית, בעקבות התאונה "החדשה" ב-30% מערך הרכב כלומר 21,500 שקל.

כלל ביטוח סרבה לשלם למבוטח את הסכום שקבע השמאי מטעמו, ומכאן התגלגלה פרשת התביעה.

בכתב התביעה טוען המבוטח שהוא נאלץ למכור את מכוניתו בעסקת טרייד אין מול חברת לובינסקי טרייד, וזאת מפני שלא הצליח למכור אותו בשוק החופשי. הוא קיבל תמורתו רק 48,500 שקל, כלומר רק 60% ממחיר המחירון המלא, שעמד באותה עת על 80,300 שקל.

המבוטח טען שאם ייקבע שכלל לא צריכה לשאת בנזק הרי שיש להשיתו על השמאי ממן, אשר התרשל, לטענתו, כשקבע ירידת ערך מבלי להביא בחשבון את ירידת הערך המסחרית שנגרמה לרכב.

כלל ביטוח והשמאי ממן טענו מנגד שירידת הערך שנקבעה על ידי ממן נקבעה בהתאם לכללים הקבועים בדו"ח ועדת ששון, לכן אין בסיס לירידת הערך שקבע השמאי דורון עד.

לטענתם, ירידת ערך מסחרית היא בבחינת "נזק תוצאתי" שאינו מכוסה בפוליסה, כלומר משהו שדומה יותר לאובדן ימי עבודה של המבוטח בגלל ריצות למוסך לצורך התיקון, או הפסד הכנסה כתוצאה מהשבתת המכונית.

מה שחשוב יותר, במישור הציבורי, הוא שכלל וממן טענו שאין מקום להכיר ב'ירידת ערך מסחרית' מפני שהפסיקה לא הכירה בירידת ערך כזו.
אשר למחיר בו נמכר הרכב טענו כלל וממן שחברת לובינסקי טרייד ביצעה הפחתת מחיר מוגזמת לרכב, אשר לא משקפת את מחירו בפועל, וזאת ללא קשר לבדיקת הרכב ולפגיעה שנגרמה לו.

השמאי לא אחראי

הרשמת סיגל אלבו דחתה את רוב טיעוני חברת הביטוח, וקבעה, כאמור לעיל, שכיום אין עוד מחלוקת בנוגע להכרה בירידת ערך רכב בעקבות תאונה כ"נזק ישיר" שעל מבטח הרכב לשאת בו, וכן שירידת הערך הזאת צריכה לשקף גם ירידת המחיר שלו בעיניי רוכש פוטנציאלי.

אמירה חשובה נוספת של אלבו היא שדו"ח ועדת ששון, אשר אומץ על ידי איגוד השמאים, לא מהווה ראיה מכרעת שאין לסטות ממנה, ובית המשפט רשאי לשקול חוות דעת שמסבירות מדוע במקרה ספציפי לא מוצדק לקבל 'ירידת ערך שנקבעה בדבקות לפי אמות המידה של ועדת ששון'. "מסקנתי", כותבת הרשמת, "כי בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה יש מקום להכיר בפיצוי בגין ירידת ערך מסחרית וכי נזק זה הוא נזק ישיר ולא נזק תוצאתי כפי שטוענים הנתבעים, שכן מדובר בנזק אשר נגרם במישרין לרכב בעקבות התאונה".

אשר לשיעור ירידת הערך קיבלה הרשמת את חוות דעתו של השמאי דורון עד כי הרכב נפגע קשה בשלדה הקדמית, דבר אשר מקשה מאוד על מכירתו ודורש התפשרות בשיעור משמעותי על מחיר המחירון. ואכן המכונית נמכרה בסופו של דבר בפער של 28% ממחיר המחירון שלה לאחר שניסיון למכור אותה באמצעות מודעה בלוח יד 2 נכשל.

אשר לטענות נגד השמאי ממן קבעה הרשמת שהוא לא התרשל בתפקידו, אולם ההסבר לקביעה הזאת מטריד מאד: אלבו קבעה שממן פעל מטעם הנתבעת ובשליחותה ועל כן אין להטיל עליו חבות אישית.

מן הקביעה הזאת עלולה להשתמע פרשנות מסוכנת לפיה לשמאי שפועל מטעם חברת ביטוח מותר לקבוע קביעה שמטיבה עם אחד הצדדים (ומן הסתם זה יהיה הצד של חברת הביטוח) מבלי שתהיה לו אחריות אישית או מקצועית לכך.

בסופו של יום חויבה כלל ביטוח לפצות את המבוטח שלה במלוא ירידת הערך המסחרית של הרכב (18,500 שקל ) בניכוי הסכום ששולם כירידת ערך טכנית (3,212 שקל), ובתוספת שכר טרחת השמאי ועורך הדין וכן הוצאות משפט, ובסך הכל 23,457 שקל.

תא"מ 34494-04-13 לויטנר נגד כלל ביטוח

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות