אתמול (ב') הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אחת מאותן בקשות אישור לתביעות ייצוגיות שמעלות סימני שאלה סביב המקצועיות של מי שמגיש אותן. זה כבר מעלה לדרגת "תופעה" את הסכנה שאנחנו מתריעים בפניה מפני פגיעה בשומר הסף האחרון, והיחיד כרגע, שמגן על בעלי הרכב בישראל.
מגיש הבקשה, עורך דין שרכש אך לפני כשלושה חודשים רכב מדגם OMODA 7 מתוצרת צ'רי, מיוצג במקרה הזה על-ידי עורך דין (אחר) עם ניסיון עצום ורב בתובענות ייצוגיות באופן כללי, אבל עם רקורד דל בתחום הרכב.
לטענת התובע, זמן קצר בלבד לאחר עסקת הרכישה, שבוצעה ב-6 במאי השנה, גילו הוא ואשתו שהרכב "מושך ימינה". מבקשת האישור עולה שהתובע מצא באינטרנט מספר – לא גדול במיוחד – של תלונות של בעלי רכב שפורסמו בפוסטים בפייסבוק, ומכאן הוא מסיק שלא רק הרכב שלו לוקה ב"משיכה ימינה" אלא מדובר בתופעה גורפת ובכשל סדרתי נרחב.
בבקשת האישור לא מוסבר מה הכשל הנטען אלא רק מה נגרם בגללו (משיכה ימינה של ההיגוי) – אולם מועלית השערה, אולי טענה, שהכשל קשור לפגם במערכת ההיגוי, או המתלים, ואולי בכלל למערכת ההיגוי האקטיבי.
בנוסף, נטען שהרכב נרכש על סמך הפרסומים של היבואנית, חברת כלמוביל, בהם הרכב מוצג ככזה שמצויד במערכות בטיחות מתקדמות – ולמרות זאת מערכת ההתרעה מפני סטייה מנתיב, ומערכת שמירת הנתיב – לא פועלות את פעולתן ולמרות שהן קיימות הרכב סוטה ימינה.
שני דברים בולטים בהיעדרם מבקשת האישור הזאת, והראשון בהם הוא חוות דעת הנדסית מקצועית עם קביעה מנומקת שתומכת בכך שמדובר בכשל סדרתי שמתקיים בכל המכוניות מדגמי אומודה 7 ו-9. ואיך התביעה קשורה לאומודה 9? שאלה טובה: אמנם צורפו לבקשת האישור פוסטים בפייסבוק שמזכירים גם את הדגם הזה, אבל כרגע אף מתלונן רלוונטי לא מצורף לבקשה.
הדבר השני שבולט בהיעדרו הוא תיאור כלשהו של ניסיון לתקן את התקלה באחד המוסכים המורשים של יבואנית הרכב. בסופו של דבר מדובר ברכב שנמצא תחת תקופת אחריות, ואין מחלוקת שאף רכב לא אמור לסבול מבעיות היגוי – לא כל שכן רכב חדש.
אפשר היה לצפות שהתחנה הראשונה של בעל רכב חדש שנתקל בתקלה תהיה בדיקה במוסך יבואן ודרישה לתיקון במסגרת אחריות (או אפילו ביטול עסקה) – אבל אם נעשה מהלך כזה הוא לא נזכר בכתב הבקשה וגם לא בתצהיר של המבקש.
אז מה היה לנו כאן?
בקשת האישור מפרטת שהרכב נרכש לפני פחות משלושה חודשים, ב-6 במאי 2026, תמורת כ-190,000 שקלים.
הטענה הנטענת, כאמור, היא שכבר בנסיעות הראשונות זיהו בעלי הרכב שהוא מושך באופן עקבי ימינה כך שנדרשת אחיזה מתקנת בהגה. במקביל, לטענתם, מערכת שמירת הנתיב לא ביצעה את תיקוני ההיגוי שציפו להם.
כאמור, לבקשה לא צורפה חוות דעת מקצועית שמסבירה מה התקלה והאם אפשר לייחס אותה לכל כלי הרכב מאותו סוג שנמכרו בישראל, אבל צורפו אליה צילומי מסך של פוסטים ותגובות של בעלי אומודה וכן תצהיר של בעל אומודה 7 נוסף שמספר גם הוא על משיכה ימינה ועל התנהגות לא תקינה לכאורה של מערכת שמירת הנתיב.
בדיקת צילומי הפוסטים שצורפו מגלה מספר זעום של תלונות, שחלקן הועלו על ידי משתמשים אנונימיים, ושתיים מהן אף מתארות התנהלות כלשהי מול היבואנית לפתרון בעיה. אבל לאף פוסט פייסבוק לא מצורפת ראיה שתומכת בכתוב, למשל דוח מן המוסך.
לעומת זאת, ראיה מעניינת ביותר שצורפה לבקשת האישור עצמה היא דוח של כיוון פרונט שבוצע ב-1 ביולי במכון לכיוון פרונט. לפי נוסח הבקשה, ברכב בוצעה נסיעת מבחן שבה זוהתה המשיכה ימינה, במכון בוצע כיוון פרונט, אבל גם לאחר מכן – בנסיעת מבחן נוספת – המכונית המשיכה למשוך ימינה. הבעיה היא שבדוח של מכון הפרונטים – אולי בגלל טעות אנוש או מסיבה אחרת – מציין שהרכב נבדק לפי מאפיינים של Omoda 5 משנת הדגם 2022, שכמותה כמובן לא נמכרה בישראל.
OMODA 5 ו-OMODA 7 אינן אותה מכונית: לאחת יש בסיס גלגלים באורך 2,630 מ״מ, ולאחרת – ה-OMODA 7 ה"ישראלית" יש בסיס גלגלים באורך 2,720 מ״מ וגם ארכיטקטורת המתלה האחורי של שני הדגמים שונה.
אם רכב אחד נבדק לפי מאפיינים של רכב אחר ובוצע בו כיוון פרונט שגוי – זה לבד יכול להסביר התנהלות לא תקינה לאחר מכן (גם אם לא משיכה לצד אחד). בכל מקרה – ייתכן שקיים הסבר לפער בין הדוח שצורף לבין הרכב שעומד במרכז הבקשה – אבל לא מצאנו הסבר כזה בנוסח הבקשה.
התוצאות שעולות מן הפלט עצמו, אגב, לא מוכיחות טענה כאילו שמדובר ב"פגם מובנה ועמוק" אלא לכל היותר שקיימת בעיה במכונית אחת ספציפית. מה שבטוח, גם לגבי אותה מכונית, זה שאם היא ממשיכה למשוך ימינה אחרי כיוון פרונט יש לבדוק אפשרויות אחרות. למשל, מכונית יכולה למשוך הצידה בגלל הבדל בלחצי ניפוח האוויר בין צמיגים, תקלה בצמיגים עצמם (למשל קונוסיות של צמיג או ply steer, כיול של חיישן זווית ההגה או מערכת ההיגוי החשמלית ועוד ועוד). יצרנית הצמיגים מישלן, למשל, ממליצה שכאשר כיוון הפרונט תקין והרכב עדיין מושך, יש לבדוק האם החלפת מיקום הצמיגים הקדמיים משנה את כיוון המשיכה.
במסמכים שצורפו לבקשת האישור לא מצאנו תיעוד של בדיקות כאלה וכאמור – גם אין תיעוד או הסבר של הכשל הנטען.
מן הפרט אל הכלל
סימן שאלה נוסף שעולה מבקשת האישור הזה הוא הגדלת הקבוצה מ'אומודה 7' – כמו הדגם של התובעים, גם אל 'אומודה 9' שהוא דגם אחר.
בהיעדר חוות דעת הנדסית או דוח מומחה לא ברור מדוע לטענת התובעים שני דגמים שונים אמורים לסבול מאותו כשל. אמנם צורפו לתביעה צילומי מסך של פוסטים של בעלי אומודה 9, אבל לא ברור מי עומד מאחורי אותם פוסטים, מדוע כלי הרכב שלהם לא נבדקו, ומדוע הם לא צורפו כתובעים לתביעה.
לצורך כתבה זאת בדקנו דיווחים מחו"ל אודות תופעות שקשורות במערכות סיוע של אומודה ומצאנו טענות לחוויית נהיגה אגרסיבית או לא עקבית, לרבות טענות לפיהן המערכת מתקשה לעקוב אחרי קווי נתיב ולעיתים "נלחמת" בנהג בעת נטילת שליטה. זאת עשויה להיות אינדיקציה לחוויית שימוש בעייתית אפשרית – אבל זאת לא ראיה לתקלה סדרתית.
ב-9 ביולי השנה שלחו התובעים ליבואנית אומודה מכתב התראה ובו מוזכר מהנדס רכב ידוע ומכובד כמי שהשתתף בבדיקת הרכב, אבל ב-62 עמודי הבקשה והנספחים שלה לא מצאנו חוות דעת מומחה חתומה שלו, מסמך שמפרט שיטת בדיקה, או מסקנה הנדסית מסודרת שמסבירה מה הכשל, ומה עשוי להוכיח שכשל כזה משותף לכלי רכב נוספים.
נדגיש שמסמך התוצאות של מכונת כיוון פרונט הוא מסמך מדידה, ואילו חוות דעת מומחה היא ניתוח מקצועי שמסביר את משמעויות הנתונים, אילו חלופות נשללו ומה הגורם הסביר לתופעה או לכשל.
נכון לעכשיו חוליה זאת חסרה, ולכן אי אפשר למצוא התייחסות מקצועית לשאלות שכל מהנדס רכב נדרש אליהן, למשל האם נבדקו לחצי האוויר בצמיגים ונמצא שהם תואמים את הנחיית יצרנית הרכב, או אפילו את זיהוי היצרן, הדגם, המידה ורמת השחיקה של כל צמיג.
לא ידוע האם בוצעה החלפת מיקום מבוקרת בין הצמיגים הקדמיים, אם בוצעה בדיקת כוח צידי של הצמיגים, נסיעה בשני כיוונים על אותו מקטע ישר ושטוח כדי לנטרל שיפוע כביש ורוח, בדיקת חיישן זווית ההגה, איפוסו וכיול מערכת ההיגוי החשמלית, סריקת קודי תקלות וגרסאות תוכנה, בדיקת גרירת בלם, או בדיקת מערכות סיוע לנהיגה.
בבקשת האישור נטען שבישראל נרשמו כ-2,500 כלי רכב מן הדגמים הרלוונטיים אבל אין אף אינדיקציה שהכשל הלא מוסבר שנטען בבקשה עלול להופיע בכולם. לבקשה גם לא צורפה שמאות של שמאי רכב שמבססת ירידת ערך כלשהי.
ניסיון דייג או גול עצמי?
נאמר בעדינות שבקשת האישור הזאת היא "מוזרה" לכל הפחות, ובעיקר תלושה מכל הסבר טכני שמוכר לנו. למשל, טענה מרתקת אבל מעורפלת לחלוטין היא שמערכת שמירת נתיב אמורה "להיאבק" במשיכה מכאנית (או אלקטרונית) של ההיגוי.
נשמח ללמוד על קשר כזה באמצעות קריאת חוות דעת מקצועית מנומקת, אבל עד אז אנחנו נשארים עם תמיהה רבה וחוסר הבנה לקשר בין השניים. נראה לנו שכדי להוכיח כשל במערכת סיוע לנהיגה צריך להראות איזו פונקציה הייתה פעילה, באיזו מהירות, האם סימוני הנתיב היו ברורים, אילו הגדרות נבחרו, האם הופיעה התרעה לנהג וכיוצא בכך – וכל זה לא נמצא בבקשת האישור.
בבקשה יש כמה טעויות, אולי טעויות הגהה ואולי כתוצאה של חיפזון. למשל, בתצהיר של המבקש מצוין מספר רישוי של רכבו, כביכול, אבל צילום מסך שצורף כנספח כדי להוכיח שלא קיימת קריאת שירות מתייחס לרכב שמספרו אחר. ייתכן שמדובר בטעות הקלדה, ברכב אחר או במסמך שגוי. בנוסף, הכותרת של מכתב ההתראה ששלח עורך הדין שהגיש את התובענה ליבואנית אומודה נוגעת ל"רכבי אומודה", אבל אישור המסירה בדוא"ל נושא את הכותרת: "אומודה 9 – מכתב התראה טרם הגשת תובענה ייצוגית".
חשוב יותר: בקשת האישור, אולי בגלל שחסרים בה סימוכין טכניים, סובבת ברובה סביב פער בין ההבטחות הפרסומיות של חברת 'כלמוביל', יבואנית ג'אקו ואומודה לישראל, לבין עצם העובדה שהרכב "מושך", ושייתכן שקיימים גם כלי רכב נוספים שסובלים מאותה בעיה. אבל באמת שאין צורך בפרסומים שיווקיים של יבואנית רכב: אף אדם בריא בדעתו לא יטען שקיימת איזו שהיא הצדקה לרכב שלא נוסע ישר…
יכול להיות שמגישי הבקשה יצליחו לבסס את הטענות שלהם, ובהתאם לתגובות שנקבל לכתבה הזאת ייתכן שגם אנחנו נשתכנע שאכן מדובר בכשל סדרתי שיצרנית הרכב חייבת לטפל בו בדחיפות, ומכאן גם בבקשת אישור ראויה מאין כמותה. אלא שכפי שכתבנו כאן לא מעט לאחרונה, אנחנו חוששים מ"ניסיונות דייג" ומהגשת תביעות ייצוגיות לא מבוססות או רשלניות שעלולות להסב נזק עצום לכלל בעלי הרכב בישראל.
כפי שכתבנו כאן שוב ושוב – תובענות ייצוגיות בתחום הרכב הן כרגע המגן האחרון שנותר בידי בעלי רכב ישראלים כאמצעי הגנה מפני עוולות של יצרניות רכב ויבואניות רכב. שימוש מקצועי בכלי הזה, והגשת תובענות מבוססות היטב – משרת את הציבור גם כדי להזהיר את יצרניות הרכב מפני מעשים שלא ייעשו וגם כדי להכריח אותן לתקן טעויות או תקלות שנגרמו בגללן.
כאשר מוגשת בקשה אשר לכל הפחות מעלה סימני שאלה מהותיים – היא עלולה למנוע במידה מסוימת אפשרות להגיש תביעה דומה באותו נושא על-ידי מי שמבצע עבודה יותר מקצועית, מעמיקה ומבוססת.
נכון אמנם שמי שמגיש ראשון בקשה כזאת לא מקבל חסינות אוטומטית מפני תחרות: חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לבית המשפט להעביר, לצרף או למחוק בקשות חופפות ואף לשנות את זהות המייצגים במקרים שונים. אבל ההליך הראשון יכול להשפיע על הזירה שבה יידונו הליכים מאוחרים יותר, והגשה רעועה של הליך עלולה להוביל בסופו של דבר לנזק לכלל בעלי הרכב – במיוחד אם ייקבע פיצוי זעום שכרוך גם ב"מעשה בית דין" שימנע מבעלי רכב להגיש תביעות עצמאיות.
בעלי אומודה? אנא היכנסו לתמונה
על סמך בקשת האישור שהוגשה אתמול ידוע לנו על שני בעלי אומודה 7 שסובלים, לטענתם, ממשיכת הגה ימינה (המבקש ומצהיר נוסף), וידוע לנו על בדיקת כיוון פרונט שבוצעה ובעקבותיה לא חל שינוי לגבי המשיכה.
אנחנו לא יודעים מה מנגנון הכשל ומה גורם למשיכה ימינה, לא יודעים אם היא נגרמת בגלל מתלים, צמיגים, היגוי חשמלי, כיול, בעיית תוכנה או יותר מגורם אחד, ועיקר העיקרים: לא ידוע לנו כמה כלי רכב סובלים מבעיה דומה.
לכן זה המקום שבו צריכים להיכנס לתמונה כלל בעלי אומודה 7 ו-9 בישראל: אנחנו צריכים את המידע שיש לכם.
האם גם המכונית שלכם מושכת ימינה (או שמאלה)? האם ההיגוי ברכב שלכם דורש תיקון קבוע בנסיעה ישרה? מערכת שמירת הנתיב מתנהגת באופן חריג? הייתם במוסך או במכון פרונט?
כתבו אלינו, אל editor.thecar@gmail.com ואנחנו נעשה כל מאמץ לרכז את הפניות האלה ולפתור תקלות, ככל שהן תקלות – בין אם ישירות מול היבואנית ובין אם במסגרת בקשת האישור שהוגשה.
לקריאה נוספת:
ייצוגית בהולה נגד וולוו XC40: האם זו תביעה מוצדקת או שימוש לרעה בהליך הייצוגי?
תביעה ייצוגית או הטרלה? האם הבלמים של זיקר עושים רעש או שרוב המהומה על לא מאומה?
צופרים מתקלקלים ביונדאי וקיה: היצרניות מתקנות בחו"ל, ישראלים נדרשים לשלם מכיסם בארץ
