במהלך 40 מתוך 50 השנים האחרונות אי אפשר היה להתעלם מן ההצלחה של מנועי דיזל באירופה, אבל בעשור האחרון קשה לומר 'פולקסווגן' בלי לזכור ולהיזכר ב"דיזלגייט" – אחת הפרשות הקשות, המזיקות והיקרות ביותר בתולדות תעשיית הרכב העולמית.
גולף, שהוא הדגם הכי חשוב בתולדות פולקסווגן למעט ה'חיפושית' שאותה הוא החליף – הציע לאורך 50 השנים האחרונות לפחות גרסה אחת של מנוע דיזל, ורק מי שזכה לנהוג ברכב עם מנוע כזה יכול להעריך את תחושות העוצמה שייחודיות לו.
כעת תם עידן הדיזל, לפחות בכל הנוגע לפולקסווגן גולף ולשוק הבריטי. לפי דיווח של מגזין הרכב הבריטי 'אוטוקאר', שציטט תגובה רשמית של יצרנית הרכב, פולקסווגן בריטניה מפסיקה את השיווק של גרסת הדיזל של גולף ו"בוחרת להתמקד בהגדלת היצע מנועי בנזין ומערכות הנעה היברידיות לדגם גולף הפופולרי".
חשוב לזכור שעל אף הראשוניות של פולקסווגן בתחום הרכב החשמלי, ולמרות הנזקים האדירים של "דיזלגייט" לשם המותג הגרמני – קרוב ל-40% מכלל מנועי הדיזל שנמכרו בשנה האחרונה באירופה יוצרו על ידי קבוצת פולקסווגן (כולל אאודי, סקודה וסיאט) כלומר שהיא עדיין מאוד מזוהה איתו.
ממשלת בריטניה ואזרחיה הם בין המובילים באירופה (למעט נורבגיה) בקידום רכב חשמלי ובפרידה מהנעת דיזל, ובחמשת החודשים הראשונים של השנה צנחו המכירות של מנועי דיזל בבריטניה אל כ-1.8% בלבד מכלל המכוניות החדשות שנמכרו בממלכה המאוחדת. גרסת הדיזל של גולף אמנם נמצאה מעט מעל הממוצע הלאומי הבריטי, עם כ-5.5% מן המכירות של הדגם, אבל בל נשכח שבעבר הלא ממש רחוק היא החזיקה בנתח הארי של המכירות לציי הרכב בבריטניה.
שלושת השלבים של קריסת הדיזל
התכווצות שוק הדיזל במערב אירופה מאז דיזלגייט היא דרמטית. בסיכום השנים 2011-2012 היוו המכירות של מנועי דיזל באירופה כ-55% מכלל מכוניות הנוסעים החדשות שנמכרו בשטחי האיחוד האירופאי.
לפי נתוני ארגון יצרניות הרכב האירופאי, ACEA, בחודשים ינואר עד מאי 2026 התייצבו המכירות של מנועי דיזל במערב אירופה, סקנדינביה ובריטניה על 6.2% בלבד. זה לא קרה בבת אחת אלא בשלושה שלבים מובחנים, כשהראשון בהם הוא ממש בעת התפוצצות פרשת דיזלגייט בספטמבר 2015. מיד לאחר מכן, בסיכום שנת 2016, ירדו המכירות של מנועי דיזל אל 49.5% במערב אירופה ואל 49.9% ב-15 מבין 28 מדינות האיחוד האירופאי.
בין השנים 2017-2019, עוד לפני מגפת קורונה, ירדו המכירות מגבול ה-50% אל 36% באירופה. הצניחה בגרמניה הייתה מהירה עוד יותר: מסוף 2016 ועד סוף 2018 צנח חלקו של הדיזל והתייצב על כ-30%.
בשנים 2020-2026 החל השוק האירופאי בכללותו להיות מושפע גם מן המהפכה החשמלית וההיברידית, כאשר בשנת 2021 צנח נתח הדיזל באיחוד האירופי אל כ-23%, ובצרפת ל־25%. בינואר עד מאי השנה התדרדרו מכירות הדיזל באירופה עד לרמה של 7.6% מכלל המכירות, בעוד שהמכירות של רכב חשמלי טהור התייצבו על כ-20% מן השוק ההיברידיות על 37.8% והיברידיות-נטענות על כ-9.7%.
בתוך כל זה כדאי לשים לב שבגרמניה, אוסטריה וצ'כיה נותרו עדיין לא מעט אוהדי דיזל: כ-13.4% מכלל כלי הרכב החדשים שעלו על כבישי גרמניה בחמשת החודשים הראשונים השנה הונעו במנועי דיזל, באוסטריה הוא מחזיק עדיין כ-10% מן המכירות וצ'כיה מובילה עם כ-18.6% מן השוק.
לעומתן – צרפת – בעבר אחת הסמניות הימניות של הנעה בדיזל – קרובה כיום יותר לבריטניה וספרד מתכווצת כמעט לאותה רמה, איטליה ושוויץ נמצאות אי שם באמצע, ואילו גרמניה וצ'כיה עדיין נותנות כבוד להמצאה של רודולף דיזל.
| המדינה | נתח שוק דיזל 1-5/2026 |
| בריטניה | 1.8% |
| צרפת | 2.6% |
| ספרד | 3.9% |
| שוויץ | 5.5% |
| איטליה | 7% |
| אוסטריה | 10% |
| גרמניה | 13.4% |
| צ'כיה | 18.6% |
| האיחוד האירופאי | 7.6% |
ומה לגבינו, בישראל?
צעירים ישראלים אולי לא יודעים או זוכרים את זה, אבל עד לקראת סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת נאסרה המכירה של מנועי דיזל ללקוחות פרטיים בישראל, והם נמכרו כאן רק ברכב מסחרי וציבורי. הסיבה: סולר נחשב במשך עשרות שנים ל"דלק לעבודה" ולכן הוטל עליו מיסוי נמוך במיוחד.
רפורמת הדיזל בישראל לא החזיקה מעמד זמן רב. בעשור הראשון של המאה הנוכחית התאפשר למכור כלי רכב עם מנועי דיזל גם לציבור הרחב ומספר יבואני רכב, בעיקר מי שמייצגים יצרניות רכב אירופאיות, השקיעו בקידום מכירות של כלי רכב עם מנועים כאלה.
אלא שבשנת 2009, כאשר נכנס לתוקף הגלגול הראשון של רפורמת "המיסוי הירוק" על רכב החלה הממשלה להתייחס באופן ספציפי ל"עלויות החיצוניות" של זיהום האוויר, וזה נתן מכה אנושה לשיטת ההנעה הזאת.
באותה עת, הרבה לפני התפוצצות "דיזלגייט", היו למנועי דיזל יתרונות מובהקים ראשית לכל בתצרוכת הדלק הכוללת שלו, וגם בחלק מסוגי הפליטות – בדגש על פחמן דו חמצני (ביחס לכל קילומטר נסיעה), אבל נוסחת "המיסוי הירוק" התייחסה גם לשאר סוגי פליטות זיהום האוויר והטילה על הדיזל עול (או, ליתר דיוק, היא הטיבה יותר עם שיטות ההנעה האחרות).
נזכיר בקצרה שמנועי דיזל שורפים סולר להבדיל מבנזין שנשרף במנועי בנזין, והצתת הדלק בצילינדרים מבוצעת בדרך שונה ובתזמון אחר. התוצאה היא שלמרות ששני סוגי המנועים מייצרים זיהום (שניהם שורפים דלק פוסילי ופולטים מזהמים) פרופיל הזיהום שלהם שונה מאוד: מנועי דיזל מייצרים יותר תחמוצות חנקן (Nox ) וחלקיקים נשימים, ואילו מנועי בנזין מייצרים יותר CO (חד-חתמוצת הפחמן), CO₂ (דו-תחמוצת הפחמן, לכל קילומטר נסיעה), פחמימנים נדיפים ופליטות אידוי.
במנועי בנזין מותקנים ממירים קטליטיים שמטפלים ביעילות בחלק מן המזהמים ואילו במנועי דיזל מותקנים התקני EGR, מלכודת NOx או SCR עם אוריאה כדי לעמוד בדרישות הפליטה.
מנוע דיזל מייצר יותר פיח וחלקיקים נשימים ולכן במנועי דיזל ישנים או עם DPF לא תקין מדובר באחד המזהמים המסוכנים והרעילים ביותר, אם כי מנועי בנזין בהזרקה ישירה ( GDI) פולטים באופן טבעי כמות גדולה יותר של חלקיקים ביחס למנועי הבנזין ה"קלאסיים", ולכן גם הם נדרשים למערכות סינון חלקיקים.
במילים פשוטות: מנועי דיזל ישנים או עם DPF פגום מייצרים כמות גדולה של חלקיקים רעילים, דיזלים מודרניים עם DPF תקין יכולים להפחית משמעותית פליטות חלקיקים ו־NOx ולעמוד בתקני פליטה מחמירים, אבל הם עדיין מנועי בעירה שפולטים מזהמים. מנועי בנזין עם הזרקה ישירה ללא GPF, או עם מערכות לא תקינות, מסוכנים לא פחות ממנועי דיזל מודרניים תקינים.
היה שלום דיזל, ותודה על הרגעים היפים
הפסקת השיווק של גולף דיזל בבריטניה מסמלת את סוף עידן הדיזל, וגם אם בשווקים אחרים, למשל בגרמניה וצ'כיה, זה ייקח עוד קצת זמן – המנועים האלה מוחלפים על-ידי מערכות הנעה חשמליות. מה שמייחד את שני סוגי ההנעה האלה זאת התחושה המהנה של מומנט – כח מנוע – כבר בתאוצות ראשונות, ואת זה אין למנועי בנזין קטנים, גם לא לאלה שמוגדשים בטורבו.
הדיזלים משדרים אמנם תחושה של חרטום כבד, אבל אפילו לא מתקרבים לתחושת הכבדות של כלי רכב חשמליים עם סוללות גדולות.
הדיזל עדיין לא מת לגמרי, ובאופן מפתיע הוא חי אצל כמה מיצרניות היוקרה לצד כלי רכב חשמליים, ועדיין יש לו יתרון מובהק עבור כלי רכב שנוסעים קילומטראז' גדול מאוד, שלא לדבר על השרידות הגבוהה שלו. אבל הנתונים מדברים בעד עצמם ואם מביטים עד לסוף העשור או אל תחילת העשור הבא נראה מאוד סביר שהדור הבא של כלי רכב כבר לא יזכור מה זה דיזל.
כלי רכב חשמליים עדיין צריכים להתגבר על חסמים שונים כמו חרדת טווח, חרדת טעינה ומשך הטעינה, אבל התשתיות משתפרות בקצב מהיר, טווח הנסיעה שלהם מזנק, ועיקר העיקרים: עלות הייצור שלהם ממשיכה לצנוח במהירות.
האם קבוצת פולקסווגן מפסיקה למכור מנועי דיזל בכל אירופה?
לא. החדשות מגיעות מבריטניה שהיא סמן ימני בפרידה מן הדיזל. עם זאת, להערכתנו הנתונים מדברים בעד עצמם והמגמה תסחוף בעתיד הלא רחוק את כלל היבשת.
מה שיעור החדירה של מנועי דיזל באירופה השנה?
בחמשת החודשים הראשונים של השנה (הנתונים עדיין לא סופיים) החזיקו המכירות של מנועי דיזל כ-7.6% מכלל המכירות של מכוניות נוסעים חדשות באירופה.
האם דיזל מזהם יותר מבנזין?
תלוי במזהם. באופן טבעי דיזל בעייתי יותר בעיקר בתחמוצות חנקן (Nox) ובחלקיקים נשימים, ואילו בנזין בעייתי יותר במזהמים אחרים.
מה הקשר ל"דיזלגייט"?
פרשת דיזלגייט דחקה במחוקקים האירופאים להחמיר במהירות את מדבלות זיהום האוויר מכלי רכב ולשנות את שיטות המבחנים, וגם הטילה קנסות כבדים על יצרניות רכב שלא עומדות במגבלות האלה. הפרשה גם פגעה קשות באמון הציבור והרגולטורים בתעשיית הרכב בכלל ובהנעת דיזל בפרט. בנוסף, הזינוק הטכנולוגי בתחום הרכב החשמלי וחדירתו לאירופה דחקו גם הם את הדיזל.
(*) נתוני המכירות בכתבה מבוססים על פרסומי ACEA לרישומי מכוניות נוסעים חדשות לפי סוג הנעה בינואר-מאי 2026, ועל דוחות ACEA/ICCT היסטוריים לשנים 2015-2021. חישובי האחוזים לפי מדינה נעשו מתוך מספר המכירות של מנועי דיזל חלקי כלל רישומי המכירות של מכוניות החדשות בכל מדינה. נתוני 2026 הם נתונים זמניים.
לקריאה נוספת:
פיג'ו-סיטרואן, רנו, ניסאן, מרצדס ופורד מואשמות בהתקנת "מכשירי רמאות" במנועי דיזל
