סקודה חשפה אמש ציור בתערוכת 'עיצוב וטרנספורמציה' שנפתחה במוזיאון העיצוב בבריסל, בלגיה, ולמרות שב-99% הוא לא רומז על דגם עתידי של החברה הצ'כית – יש בו משהו שיכול ללכוד את הדמיון.
למעשה מדובר ביצירה דיגיטלית של מחלקת העיצוב של סקודה, והיא מתארת מכונית מירוץ חשמלית ששואבת השראה מדגם מרגש אחר – 1100 OHC שהחברה בנתה בשנת 1957, כלומר בעידן הקומוניסטי. OHC הייתה מכונית ספורט דו-מושבית שנבנתה בסך הכל בחמישה עותקים – בהם שלושה בתצורת 'ספיידר' ושניים בתצורת קופה.
VISION GT, כך מכונה היצירה המונפשת בעיבוד מחשב שהוצגה אמש, מוגדרת על-ידי אנשי סקודה כ"מחקר אודות מכונית מירוץ חשמלית מתוצרת סקודה" וזה שלב נוסף בסדרת קונספטי-עיצוב דומים שכבר הוצגו.
אנשי סקודה מתעקשים אמנם שהם "שולחים מסר ברור" למכונית ספורט חשמלית "מרגשת וברת-קיימא", אך הם לא רומזים ובטח שלא מתחייבים לייצר כזאת. הם אומרים גם שהיא מהווה חלק מסדרת 'אייקונים מקבלים מהפך' – כלומר דגמי קונספט מודרניים שמבוססים על דגמים איקוניים מן ההיסטוריה של החברה, בהם 'פליסיה', 'RS 130', ו'ראפיד מונטה קרלו'.
לפני שנשתף אתכם במחשבות ובמסקנות אפשריות נאמר רק שהקונספט הדיגיטלי הזה מתאר מכונית מירוץ אדומה פתוחה, חד מושבית, שבה הנהג ממוקם במרכז הרכב (מישהו אמר מקלארן'?) ומולו גלגל הגה פחוס מלמעלה ומלמטה שעשוי מסיבי פחם. מובטחים גם גימיקים שונים כמו מושב נהג "תלוי" שסופג חלק מעומסי הכבידה או שמשה קדמית שהיא גם מסך שעליו מוקרן מידע לנהג, אבל אלה הגימיקים הפחות חשובים.
קצת קשה לתאר את העיצוב החיצוני של הקונספט, שמזכיר ולו ברפרוף את הדור הנוכחי של מכוניות פורמולה E עם כנף אחורית נוכחת ומשטחים אווירודינמיים, אבל חדי אבחנה ישימו לב לצבע אדום עז שמזכיר את המכונית ההיסטורית ועליו מוטבע הלוגו החדש של החברה כהולוגרמה.
אז תרשו לנו להמר שסקודה לאו דווקא רומזת על דרכה העתידית בספורט המוטורי וגם אם כן, מה שהרבה יותר חשוב זה שהיא מתאמצת לשוב ולדבר על ההיסטוריה העשירה שלה, ומבחינתה בצדק. אחרי הכל, סקודה ייצרה אופנוע ראשון בשנת 1899 ומכונית ראשונה בשנת 1905, וזה אומר שהיא בין יצרניות הרכב הראשונות בעולם. וכשמנהליה מסתכלים קדימה הם רואים שתי תופעות מקבילות: מצד אחד המון מותגים ותיקים, למעשה כמעט כולם, מרוכזים יותר ויותר "תחת גג אחד" או מספר מצומצם של קבוצות רכב – ע"ע 'סטלנטיס', ומצד שני בעשור האחרון צצו לפתע פתאום עשרות מותגים חדשים ולא ידועים, רובם מסין.
בעולם שבו "כל אחד יכול לייצר רכב" – החל מיצרניות האלקטרוניקה הבידורית וכלה בחברות כימיקלים שרוכשות מותג מט ליפול, סקודה מתבוננת פנימה ומנסה לגייס את ההיסטוריה והמורשת שלה כדי להפגין ותק ויציבות שאולי ישכנעו לקוחות עתידיים לבחור בה.
במקביל, במבט קדימה ברורים גם יתרונות העידן הנוכחי: פלטפורמה של רכב חשמלי מאפשרת למעצבים ולאנשי השיווק חופש אדיר ביחס לכלי רכב עם הנעה קונבנציונלית מפני שאפשר למקם מנועים חשמליים כמעט בכל פינה במרכב ולפסל כמעט כל צורה שעולה על הדעת בלי להיות מוגבלים על-ידי מנוע בעירה גדול, מערכות הינע וכל מערכות העזר שסביבו.
יתרה מכך: במגבלות הביקוש אין גם מניעה לייצר על קו הרכבה אחד מגוון רחב של דגמים שונים שכולם מבוססים על פלטפורמה מודולרית אחידה ועושים שימוש באותן סוללות ומערכות הנעה חשמליות.
עניין חשוב ורלבנטי נוסף הוא תהליך העיצוב. בעוד שבעבר נדרשו המעצבים לתהליך ארוך ודי מייגע שכלל איורים ופיסול בחומר דמוי חימר, כיום אפשר לדגם כל רעיון ולהנפיש אותו באופן ממוחשב, כלומר שקצב עיבוד הרעיונות מהיר פי כמה וגמיש באופן מוחלט. בדרך זאת אפשר להגיב במהירות לדרישות משתנות ולהגיע אל אולמות התצוגה עם רעיונות פורצי דרך (או משונים) שיהפכו למכוניות תוך זמן קצרצר.
אז 'ויז'ן GT' כנראה שלא תהפוך בעתיד הנראה לעין למכונית אמיתית אבל היא מספרת לנו סיפור מעניין אודות תהליך העיצוב של מכוניות בכלל, על הגמישות האדירה שמתאפשרת בעידן הרכב החשמלי, ועל הצורך והרצון של יצרניות רכב לבדל את עצמן כדי לבלוט ולמשוך לקוחות.
לקריאה נוספת:
האם היית קונה משיאומי מכונית חדשה?
קבלו את המכונית החשמלית הראשונה (או השנייה) של יצרנית האלקטרוניקה פוקסקון
