תומאס שרידן, מהנדס לשעבר בחברת טקאטה, יצרנית כריות-האוויר שעומדת במרכזה של אחת השערוריות הקטלניות ביותר של תעשיית הרכב בשנים האחרונות, העיד ביום שישי שעבר בבית משפט בפלורידה, ואמר שבחברה ידעו על הסכנה לחיי אדם שגורמים מנגנוני הניפוח של כריות-האוויר שלהם כבר לפני 16 שנים.
המהנדס שרידן העיד שמי שכיהן בשעתו כסגן הנשיא של טקאטה להנדסה, אל ברנט, הורה בשנת 2000 על השמדת או העלמת ראיות ועדויות לכשל בחומר הנפץ שמשמש לניפוח הכריות. כפועל יוצא מכך נמסר מידע כוזב ללקוחות החברה, במקרה זה הונדה – שהייתה הלקוח הגדול ביותר של טקאטה.
בעדותו בבית המשפט בג'קסונוויל שבפלורידה, שם תובעת את טקאטה אישה שנהגה לפני כשנה וחצי בהונדה סיביק משנת הדגם 2001 ונותרה משותקת בארבעת גפיה לאחר שנפגעה מהתפוצצות לא מבוקרת של כרית-האוויר, אמר שרידן שטקאטה הסתירה במתכוון את תוצאות הבדיקות שלה מפני הונדה עוד בשנת 2000. לדבריו, אל ברנט, אשר מועסק בחברה גם היום, הורה להשמיד חלק מן הראיות שהיו באותה עת בידי החברה.
שרידן נחקר בשלב מקדמי של המשפט אודות דו"ח פנימי שחיבר בשנת 2000, ובעדותו חיזק את האמור שם והסביר שהוא ניסה לבחון חלקים של כריות אוויר שנכשלו בסדרת בדיקות ביצועים פנימיות.
לדבריו, כאשר ניסה למצוא חלקים פגומים מאותם ניסויים, כדי לבדוק מה גרם לכשלים, נאמר לו שהם נזרקו בהוראתו של ברנט – אשר שמו נקשר גם בעדויות קודמות, בהליכים אחרים, להשמדת ממצאים בסדרת בדיקות של כריות אוויר בשנת 2004.
המשמעות היא שברנט, ו'טקאטה', ידעו על הבעיות שגורם חומר הנפץ שבו נעשה שימוש ארבע שנים קודם למה שהיה ידוע עד כה, ולמרות זאת המשיכו לייצר את המוצרים שלהם תוך שימוש בחומר נפץ לא מתאים.
"היו לי נתונים אבל רציתי לבחון את אותם חלקים (פגומים)", צוטט שרידן מתוך תצהיר שהוגש בשמו לבית המשפט, "אבל כשהלכתי לחפש את החלקים, כי כמה מהם התפרקו, הם לא היו זמינים. הם הועלמו".
עורכי הדין של התובעת זימנו לעדות גם את המהנדס ברנט, אולם הוא סירב להעיד והשתמש בזכותו החוקתית לפי התיקון החמישי לחוקה האמריקנית – כלומר זכותו שלא להעיד כדי להימנע מפני הפללה עצמית.
עורכי דינה של התובעת טוענים שבהוראתו של ברנט זוייפו תוצאות של ניסויים שנערכו בחברה גם לפני וגם אחרי שמנגנוני הניפוח של כרית האוויר החלו להתפוצץ באופן לא מבוקר ולגרום לנזקים.
טד ליאופולד, אחד מעורכי הדין שמייצגים את התובעת, אמר בבית המשפט ש"העדויות שיוצגו על-ידי התובעים יציגו הוכחות להונאה (של טקאטה) שהיא אולי הגרועה ביותר שאי פעם ראינו בהיסטוריה של תעשיית הרכב".
דובר חברת טקאטה דחה את בקשת הניו-יורק טיימס, אשר מביא את הסיפור במלואו, לראיין את ברנט, ואמר שהוא "מאמין שסיכויי התביעה להתקבל הינם קלושים, ובכוונת טקאטה להתגונן (מפני התביעה) בתקיפות".
תומאס שרידן השיב בשלילה כאשר נשאל אם הופתע מכך שכריות אוויר מתוצרת טקאטה נקשרו למקרי מוות ופציעה. "לא חשבתי שייקח כל כך הרבה זמן עד שהמחדלים יתחילו להופיע", הוא אמר. "זה לקח הרבה יותר זמן ממה שחשבתי".
האדישות של משרד התחבורה הישראלי
כפי שכבר דיווחנו כאן לא אחת, כריות-האוויר הפגומות של טקאטה גרמו למותם הוודאי של לפחות עשרה נהגים ונוסעים, ולפחות ל-100 פציעות, אולם ההיקף האמיתי של הכשל עלול להיות גדול בעשרות מונים.
רוב הנתונים הידועים אודות נפגעי כריות-האוויר מגיעים מארה"ב, שם נמכרות כריות כאלה ל-14 יצרניות רכב וכ-54 מיליון מהן הותקנו בכלי רכב – חלקן מול הנהג ואחרות מול הנוסע שלצידו.
אלא שבמדינות אחרות, ובעיקר בישראל, מעולם לא נחקרו מקרי מוות או פציעה קשה של נהגים ונוסעים בהקשר הזה.
לא במשרד התחבורה, ולא ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרוכזים נתונים אודות מכוניות שבהן הותקנו כריות מתוצרת טקאטה, ומעולם לא נחקרו תאונות שבהן היו מעורבות מכוניות כאלה.
גרוע מכך: הנהלים הקיימים כיום במשרד התחבורה הם כאלה שבמשרד אפילו לא יודעים, ובוודאי גם לא עוקבים, אודות אף תקלה סדרתית למעט כאלה אשר מדווחות ליבואני הרכב על-ידי יצרניות הרכב, ומן היבואנים למשרד התחבורה.
התוצאה היא שעל כבישי ישראל נעות ברגע זה ממש מאות אלפי מכוניות מתוצרת יצרניות רכב שונות, שרק חלקן הקטן זומן עד עתה לתיקון והחלפת מנגנוני הניפוח שעלולים להרוג נהגים ונוסעים גם בעת תאונת פח קלה.
אלן קם, מומחה בטיחות שעבד עבור מנהל הבטיחות הפדרלי האמריקני (NHTSA), אמר לניו-יורק טיימס שאם העדויות שנשמעו במשפט בפלורידה נכונות הרי שזה "לא יאמן".
"מנקודת מבט של ביטחון הציבור זאת התנהגות מצערת", הוא אמר. "אם היה מדובר רק בדבר קוסמטי זאת הייתה התנהגות מגונה. אבל במקרה הזה אנשים נפצעו ונותרו בעלי מום, ואחרים נהרגו בגלל ההתנהלות הזאת ".
בתחילת נובמבר האחרון קנס מנהל הבטיחות הפדרלי את חברת טקאטה ב-70 מיליון דולר על כך שאחרה לדווח לו על הכשלים של כריות האוויר, והאשים את החברה במניפולציות של נתונים. הקנס שהושת על טקאטה עשוי לגדול ל-130 מיליון דולר אם החברה לא תעמוד בלוחות הזמנים של החלפת כל הכריות הפגומות.
אבל קנסות אלה מתגמדים יחסית למה שעשויים לפסוק בתי משפט אמריקנים כנגד היצרנית היפנית ולטובת תובעים שנפגעו ובני משפחותיהם של הרוגים אם אלה יצליחו להוכיח רשלנות של טקאטה ומנהליה.
