המועקה שאופפת מאז ה-7 באוקטובר את כל אזרחי ישראל לא תתפזר בקרוב וכל אחד מאיתנו בוחר כיצד להתמודד איתה. הדרך שלי היא לטייל ולנהוג, לאו דווקא בסדר הזה, ובמידת האפשר למצוא פינה שלוה שאפשר לעצור בה באופן בטוח ולפרוש את ערכת הקפה.
צפון הארץ נצור בימים אלה ואין גישה אל כבישי הנהיגה היפים ביותר בישראל, אבל בשאר חלקי הארץ ישנם לא מעט כבישים – רובם קצרים למדי – שמאפשרים לעשות את הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם מכונית: לנהוג.
הדגש הפעם הוא לאו דווקא על "כבישי נהיגה" אלא על כאלה שמשרים שלוה בזכות ההשתלבות שלהם בנוף, והמיקוד השבוע הוא במספר כבישים על הכרמל ומורדותיו.
כביש 672 – ממחלף אליקים לצומת דמון
הדרך המפותלת שעליה סלול כביש 672 מטפסת בתוך יער עד לרום של 500 מטרים מעל פני הים ופולחת את חלקם הדרומי של יערות הכרמל. ביציאה מן היער, ברום הכרמל, עוברים דרך הכפרים הדרוזים דלית אל כרמל ועוספיא שהפכו ברבות השנים למעצמות קולינריות.
לאורך הדרך נחשפים למראות הכרמל וסביבתו ההררית, הים התיכון ממערב, ולבסוף למראות של חיפה והנמל שלה, הקריות ועמק זבולון.
כמה מן העיקולים לאורך הכביש חדים וחשוב להיות מרוכזים בנהיגה, וישנם עשרות רבות של נקודות מרוחקות מנתיב התנועה שאפשר לעצור בהן לצורך תצפית, לקפה או למנוחה.
כביש 721 – מצומת דמון ועד צומת אורן (על כביש 4)
בעיניי זה אחד הכבישים היפים בארץ. הוא מתפתל מערבה מרום כתף הכרמל לכיוון עתלית והים, וחולף לצד חורש רחב ידיים של אורנים ענקיים. באחד העיקולים "מופיע" פתאום כלא דמון ובהמשך חולפים לצד הכניסה לבית אורן. מכאן אפשר להיכנס פנימה ולהמשיך לכיוון חוות הסוסים, לחנות מיד לאחריה ולהמשיך ברגל מערבה עד לקצה המצוק – משם יש תצפית נפלאה לכיוון הים.
בהמשך הכביש חולפים לצד "מחצבות הקדמונים" – אזור שבו נחצבו אבנים לבניה בימי קדם.
מקום טוב ובטוח לעצור בו הוא חניון מוסדר לצד האנדרטה לזכר הרוגי אסון הכרמל, ומקום חמוד נוסף נמצא בהמשך – לאחר שחולפים עיקול גדול שלאחריו גשר קטן שמתוח מעל נחל אורן: כביש צר מוליך אל חורש סבוך של אלונים ועצי אורן ובליבו אגם. ערוץ הנחל מוקף בשיחי הרדוף שפורחים בימים אלה בפריחה אדומה ומרהיבה.
כביש צר נוסף, בהמשך, מוליך לכיוון מלון 'יערות הכרמל' ואפשר לנהוג עליו אל עומק היער ולאתר מספר נקודות תצפית לכיוון הים ממערב.
במורד הכביש מערבה הוא צמוד לערוץ העמוק של נחל אורן ועל הגדה המערבית שלו קל להבחין בסלעי ענק שנראים כמו גלים. סלעים אלה נקראים "צנירים".
כביש 7212 – מצומת משמר הכרמל (עם כביש 672) ועד לצומת נשר (עם כביש 752)
כביש צר מאוד ומפותל זה יורד אל גבעת נשר, הישוב נשר, ואל מפעל המלט נשר. הכביש חצוב על מדרון פארק נשר ומומלץ לעצור במקום חניה מוסדר, להיכנס לפארק ולעבור על גבי גשר שתלוי מעל לנחל קטיע.
בחלקו העליון של הכביש, במבט צפונה, רואים את עמק זבולון ואת הים, את בתי הזיקוק ואת הקריות. הכביש ממשיך עם מספר עיקולים חריפים ("סרפנטינות") ובקטע הזה אין מקומות בטוחים לעצירה. כדאי להמשיך עד לגבעת נשר ולטפס אל אתר ההנצחה לחללי הישוב, שבנוי בעיבורו של חורש מהמם. אפשר גם לעצור בדרך בחניון 'יער היערנים', שם יש מקומות ישיבה בצל העצים.
כביש ללא שם
אפשר להגיע אל מספר מסלולי טיול רגלי חביבים מתוך כביש צר מאוד שהכניסה אליו נמצאת בקצה הדרומי של מתחם אוניברסיטת חיפה, על שדרות אבא חושי. מדרום לכביש נמצאת הכניסה לגן לאומי 'הכרמל' שמוכר לרבים בכינוי 'שווצריה הקטנה'.
מיד לאחר עמדת הכניסה פונים שמאלה אל כביש צר ומפותל שמוליך אל 'חניון הצוק', ממשיכים לאורך כ-400 מטרים ופונים ימינה לפי השילוט. ממשיכים לאורך כ-800 מטרים עד לרחבת חניה גדולה שבסמוך אליה נמצא מקום מוסדר ומוצל לישיבה, עם שולחנות פיקניק שעליהם אפשר לפרוש ארוחה.
שני שבילים מסומנים יוצאים מן הרחבה ואני ממליץ על המזרחי מביניהם. מטפסים בשביל ופונים בקצהו ימינה אל סבך של עצי אלון (סימון שביל שקוף) אשר מלווה אתכם עד לסלע תצפית מרשים.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
לקריאה נוספת:
טיול לסופ"ש: אל דיר ראפאת ודרך היין של יהודה
