וולוו משאיות, שנפרדה כבר בשנת 1999 מיצרנית המכוניות וולוו, מציגה בימים אלה לעיתונות העולמית את סדרת המשאיות החדשה שלה – Aero – והיא עושה את זה בדרך שמתאימה לכלי רכב שנוצרו במיוחד לנסיעות ארוכות: במסע חוצה אירופה.
אנשי וולוו משאיות יצאו עם שתי פלוגות משאיות חדשות מ"עיר הבירה" שלהם – גטבורג שבשבדיה, כאשר ה"פלוגה" הראשונה התגלגלה משם למקדוניה, בולגריה, סרביה, רומניה, קרואטיה, הונגריה, סלובקיה, סלובניה, צ'כיה, פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה ואילו ה"פלוגה" האחרת התקדמה לכיוון צפון יוון וחזרה משם פחות או יותר דרך רוב המדינות שנזכרו קודם.
בכל אחת מן המדינות פגשו אנשי וולוו קבוצות של עיתונאי רכב, סוכנים מקומיים ולקוחות וכך יכלו להדגים בפניהם את החידושים בנהיגה על הכבישים שמוכרים להם.
אנחנו, עיתונאים ישראלים, נגענו במסע הזה כאשר הוא הגיע לסלוניקי שביוון ונהגנו על המשאיות החדשות (וגם על פחות חדשות) לאורך כמה מאות קילומטרים בנופים המרהיבים של צפון המדינה.
כוכבת האירוע היא FH Aero החדשה או המחודשת שראתה אור בתחילת השנה הנוכחית, וכבר במבט ראשון קל להבחין בשיפורים האירודינמיים שבוצעו בקבינה שלה, בין השאר כדי להדגיש את המחויבות של וולוו לעמוד בדרישות ההולכות ומחמירות של תקינת זיהום אוויר. FH החדשה זמינה באירופה בארבע גרסאות מנוע שחלקן – למשל זו שמונעת באמצעות דלק ביולוגי – רלוונטיות לישראל רק בחלומות הלילה.
מה שכן חשוב עבורנו זאת הטענה של השבדים לחיסכון של כ-5% בתצרוכת האנרגיה של המשאיות, ואם תכפילו את הנתון הזה בקילומטראז' שמבצעים ציי רכב תבינו שמדובר בהרבה מאוד כסף.
אני לא מפעיל צי משאיות לכן הרשיתי לעצמי להתלהב הרבה יותר מטכנולוגיית המצלמות החדשה של וולוו שמחליפה את מראות הצד במצלמות קטנות שמסייעות ליעילות האירודינמית ומציגות את מה שמתרחש מסביב ומאחור על מסכים בתוך הקבינה. נחזור לזה עוד רגע.
אמרנו של-FH Aero יש ארבע גרסאות ושאחת מהן פחות רלוונטית לנו, אבל יש אחת נוספת, מסקרנת במיוחד, שנקראת FH Aero Electric ותנחשו מה? היא מונעת באמצעות מערכת הנעה חשמלית. גם זאת עדיין לא הכי רלוונטית אלינו אבל אפשר כבר לראות אותה באופק שלנו.
אורך הקבינה של FH הוארך ב-24 סנטימטרים ביחס לדגם היוצא וזה, לטענת השבדים, נועד בעיקר לשפר את האירודינמיות. מבחינת הנהג ואורחיו זה משפר גם את מרחב המחיה בתוך התא.
שמונת הסמי טריילרים ב"פלוגה" שלנו רתומים לעגלות באורך 16 מטרים ואלה עמוסות עם משקלים שבין 44 ל-65 טונות, ואנחנו נוהגים בהם על כבישים מפותלים ומאתגרים למדי במסלול שיוצא מזרחה מן העיר סלוניקי.
הגרסה הראשונה שבה נהגתי, בתצורת 6X2 מונעת במנוע A 17D של וולוו שמספק 780 כוחות סוס ומחובר לתיבת הילוכים אוטומטית עם 12 יחסי העברה. על העגלה הועמסו 65 טונות, שזה בערך כמו לסחוב טנק או D10, והקבינה היא קבינת השינה ה"אקסטרא גבוהה" שאליה מטפסים על גבי שלוש מדרגות.
הקבינה מרווחת מאוד ובזכות המבנה האירודינמי והיעדר מראות הצד עוטפת את הנהג בסביבה שקטה מאוד. קשה להפריז בחשיבות של שיכוך הרעשים לרווחתו של נהג שצריך "לבלות" בתוכה שעות ארוכות ולפעמים אפילו שבועות של נסיעה לאורכה ורוחבה של אירופה.
בצידי הקבינה, על החלקים הפנימיים של הקורות הקדמיות, מותקנים שני צגים אנכיים ומאורכים שמקרינים את מה שנהג רגיל לראות מבעד למראות הצד. התמונה נאספת מבחוץ על-ידי מצלמות קטנות והאיכות שמוצגת לנהג גבוהה מאוד. מעבר לשיפור האירודינמי היתרונות העיקריים עבור הנהג באים לידי ביטוי בתנאי ראות לקויה: חושך, ערפל, נהיגה בתוך מנהרות ארוכות או בגשם כבד. המסך מפוצל ואפשר לבחור לראות בחלקו העליון את התמונה שנשקפת מאחור ובחלקו התחתון את מה שמתרחש בסביבה הרחוקה יותר מן המשאית וחלק נוסף מן המתרחש מאחור. בלחיצת כפתור מתקבלת תמונת עקיבה אחר הנגרר בעת סיבוב.
עם כמעט 800 כוחות סוס לא מפתיע שהמנוע לא מתרגש מ-65 הטונות שעל המשאית (בתוספת למשקלה העצמי) – גם לא בעליות תלולות יחסית.
מאט עם שישה מצבי תאוטה בולם את המשאית ביעילות כך שכמעט שאין צורך ללטף את הבלמים או לבדוק למה התכוונו אנשי וולוו שרשמו פטנט על הבלמים החדשים האלה.
מושב הנהג נוח מאוד והנהיגה קלה, כמעט קלה מידי, בזכות תיבת ההילוכים הרובוטית שמדפדפת באדישות לא מורגשת בין ההילוכים ולוקחת בחשבון את תנאי הכביש, משקל המטען ומהירות הנסיעה כשהיא בוחרת הילוכים. אל תספרו לאף אחד, אבל בתור מי שנהג במשאיות בעידן שבו הנהגים היו קשוחים לפחות כמו כלי הרכב שלהם אני מצאתי את הנהיגה הזאת קצת משעממת…
לא בדקתי את מיטת השינה אבל היא נראית מרווחת למדי ובזכות המידות של הקבינה, ובעיקר הגובה שלה, קל לגשת מצד לצד ולצעוד בתוך התא בלי להתכופף כלל.
עם קבינה דומה, ובתצורת 4X2, נהגתי גם בגרסת המנוע הרגועה יותר -D13K – שמספקת 460 כוחות סוס. על העגלה הפעם הוטענו 44 טונות וגם כאן מי שנדרשה לבחור את יחס ההעברה המתאים בין המנוע לגלגלים היא תיבת הילוכים רובוטית עם 12 יחסי העברה.
לקינוח, הגרסה המיוחדת ביותר היא כמובן הגרסה החשמלית FH Aero Electric 4×2 T שמצוידת בקבינת שינה גבוהה. שלושה מנועים חשמליים מספקים 490 קילוואט באופן קבוע ו-540 קילוואט לפי דרישה, אבל במקרה הזה משחק המשקל העצמי לרעת המשקל הכולל המותר (גם כאן הועמסו 44 טונות).
כצפוי – הנסיעה והנהיגה שקטות מאוד בזכות המנוע החשמלי, אבל מכיוון שהמנועים מניעים תיבת הילוכים עם 12 יחסי העברה פיזיים – תחושת הנהיגה דומה מאוד לנהיגה עם מנוע דיזל.
במקום מאט קונבנציונלי נהנית המשאית הזאת ממערכת רגנרציה שלא רק מאיטה אותה אלא גם אוספת חשמל בחזרה לתוך הסוללה, אבל בסופו של יום טווח הנסיעה האופטימלי מוגבל למדי: 350 קילומטרים בלבד (אם כי אפשר לטעון את הסוללות בטעינה מהירה).
