רנו טוויזי ושלושה מתחרים נוספים רוסקו לחתיכות על-ידי פרוייקט Euro NCAP. מזכ"ל הפרוייקט קורא ליצרנים ולרשויות המדינות להבטיח רמת בטיחות מינימלית בקטגוריה שהפופולריות שלה גדלה במהירות
פרוייקט Euro NCAP פרסם במהלך החג תוצאות מבחני ריסוק לארבעה כלי רכב מקטגוריית 'קוואדרוסייקל' (quadricycles ) החדשה, אשר נמצאת בימים אלה בשלבי ניסוי לקראת קבלה שלה לספר התקנות הישראלי. החדשות הרעות: לא מומלץ להימצא בהם במהלך תאונה. חדשות טובות: אין.
פרוייקט Euro NCAP, אשר שינה בעשור וחצי האחרון את התייחסותם של תעשיית הרכב העולמית ושל כלל הציבור לבטיחות הפאסיבית והאקטיבית של כלי רכב, ריסק ומצא שהקוואדרוסייקלס הקטנים לא מספקים ליושבים בהם הגנה נאותה בזמן תאונה. "כל כלי הרכב האלה", אומרים אנשי הפרוייקט בהודעתם המסכמת לעיתונות, "הציעו ביצועים גרועים מאוד, וחלקם אף הציגו חשש מפני סיכונים רציניים של פציעות מסכנות חיים" .
תת-קטגוריית הקוואדרוסייקלס התפתחה בשנים האחרונות מאד, בעיקר באירופה, בעיקר בזכות העובדה שהכלים לא דורשים רישיון נהיגה (או, במקומות אחדים, דרישות הרישוי קלות למדי) ומכיוון שהם לא יקרים, קלי תנועה וחסכוניים מאד בדלק ובהוצאות תפעול.
בזכות גודלם, כושר התמרון שלהם, והמרחב המינימלי שנדרש כדי להחנות אותם בעיר משמשים כלים אלה כחלופה לאופנועים מחד, ולמכוניות עירוניות מאידך, ובמדינות שונות משתמשות בהם רשויות מקומיות, מוסדות ממשלתיים ומוסדות ציבור אשר מחליפים מכוניות יקרות ומזהמות בכלי רכב קטנים וידידותיים לסביבה.
קטגוריית הקוואדרוסייקל נחלקת לשתי תת-קטגוריות: קלה (L6e) – כלים שמוגבלים למהירות מרבית של 45 קמ"ש ולמשקל מירבי של 350 ק"ג, וכמעט תמיד לא דורשים רישיון נהיגה, וכבדה (L7e), כלים שמהירותם לא מוגבלת (חלקם מגיעים למהירות מרבית של 100 קמ"ש) ובחלק מן המקרים דורשת רישוי נהיגה מקל. מספר כלים מקטגוריה זו אמורים להשתתף בניסוי של משרד התחבורה בישראל, אשר צפוי להתחיל באוגוסט השנה ובמהלכו יעלו על כבישינו כאלף כלים. בין השאר כבר נמצאים בישראל רנו טוויזי וכן דגמי אייקסם מקבוצת פולריס, אשר ייובאו על-ידי חברת דוד לובינסקי (ולא נבחנו עדיין על-ידי Euro NCAP).
הבעיה היא שהתקינה הנוכחית לא דורשת מן הכלים לעמוד בסטנדרטים של מבחני ריסוק כפי שנדרשים כלי רכב ארבעה גלגליים אחרים, ולכן, במבחן התוצאה, היצרנים לא משקיעים מספיק בתחום זה.
הבלבול, מבחינת הצרכן הסביר, עלול להיגרם מפני שחלק מן הכלים דומים בעיצובם למכוניות נוסעים קטנות כמו סמארט פור טו או טויוטה IQ, אשר כן נדרשים לעמוד בסטנדרטים חוקיים של מבחני ריסוק וכן מציעים ביצועי בטיחות פאסיבית סבירים או אף טובים.
ארבעת הכלים שנבחנו בסדרה הראשונה של מבחני Euro NCAP, שכולם מאושרים לשימוש בכבישים ציבוריים ברחבי אירופה, הם רנו טוויזי 80 – שכבר נמצא בישראל, ליג'יה IXO, זטארי 'זירו', וקלאב קאר 'וילאג'ר'.
על אף הבדלים בין ביצועי הבטיחות של ארבעת הכלים כולם הציגו ביצועים גרועים מאד בריסוק חזיתי במהירות 50 קמ"ש. קברניטי הפרויקט מדגישים שהמבחנים עצמם שונים מן המבחנים הרגילים שלהם למכוניות נוסעים, לכן אסור להשוות בין תוצאות שהתקבלו לכלים האלה לבין התוצאות להן אנחנו מורגלים בפרויקט זה. כך, למשל, רוב הניקוד במבחנים ניתן בהתאם לנתונים שנגבו מבובות הניסוי וחלקו בהתאם למצב המבני של הכלים לאחר הריסוק ולביצועי המרכב במהלכו.
גרועים במיוחד בכל הקשור למערכת חגורות הבטיחות שלהם היו הליג'יה והטזארי. בליג'יה נתלשה ממקומה נקודת העיגון העליונה של חגורת הבטיחות והותירה את בובת הניסוי ללא מערכת ריסון כלל, ובטזארי נשברה המערכת והבובה נחבטה בגלגל ההגה בעוצמה שמתארת פגיעה קטלנית.
מבנה המרכב של הקלאב קאר התמוטט בריסוק החזיתי הלכה למעשה, ואפילו ברנו טוויזי – הכלי היחיד מבין הארבעה שמצויד בכרית אויר בטיחותית – התקבלו מבובת הניסוי נתונים שמעידים על פגיעה רצינית ומסכנת חיים בגלל מבנה קשיח מידי ומערכת ריסון קשיחה.
ארבעת הכלים רוסקו במבחן חזיתי שמדמה פגיעה במכשול או בכלי רכב אחר, וכן בריסוק צד, שתי בדיקות שמייצגות תאונות שכלים אלה עשויים להיות מעורבים בהן על כבישים ציבוריים. ארבעת הכלים הציגו בעיות בטיחות קריטיות, אולם טוויזי ביצע הכי פחות גרוע מכולם וקיבל 6 נקודות מתוך 16 אפשרויות, טזארי קיבל 4 נקודות מתוך 16, ואילו ליג'יה וקלאב קאר קיבלו רק 2 נקודות כל אחד.
מיכאל ואן רטינגן , מזכ"ל Euro NCAP אמר בתגובה לתוצאות: "מדאיג לגלות שבגלל שהחוק לא דורש (מכלים אלה) מבחני ריסוק הם מציגים רמת בטיחות נמוכה באופן משמעותי מזאת של מכוניות נוסעים. למרות שהכלים עומדים בתנאי החקיקה (ומאושרים לתנועה בדרכים), כלי רכב אלה חסרים את ציוד הבטיחות המינימלי שהפך לסטנדרטי במכוניות נוסעים שנמכרות באירופה."
עוד אמר ואן רטינגן: "המבחנים שלנו מוכיחים שקוואדרוסייקלס מספקים, באופן כללי, רמת בטיחות נמוכה בהרבה של מזו של מכוניות נוסעים רגילות, והתוצאות העלובות גורמות לנו לשאול את עצמנו האם הצרכנים באמת צריכים להסתפק ברמת ההגנה אשר מוצעת כרגע".
חשוב להדגיש שהמוטו שמובע במשפט האחרון הוא זה שחולל במקור את המהפכה הגדולה שביצע פרויקט Euro NCAP. זאת בדיוק הייתה השאלה שנשאלה על-ידי הפרויקט לפני כחמש עשרה שנים, והיא זו שגרמה לתעשיית הרכב העולמית להשקיע משאבים אדירים ומאמצים כבירים לשיפור רמת הבטיחות הפאסיבית. העובדה היא שתעשיית הרכב "התאפסה על עצמה" תוך זמן קצר מאד, ועקומת השיפור של בטיחות כלי רכב הייתה בשעתו תלולה ביותר, כך שהפרויקט "נאלץ" להעלות עוד ועוד את הסטנדרטים הבטיחותיים. במקביל, מספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים ירד באופן ניכר בכל מקום שבו שווקו מכוניות בטוחות יותר.
"כאשר נראה שקוואדרוסייקלס עומדים להיות יותר ויותר פופולריים באירופה", אמר ואן רטינגן, " Euro NCAP קורא ליצרנים ולרשויות החקיקה להבטיח רמת בטיחות (לכל הפחות) מינימאלית לכלי רכב אלה".
