לאזרחי ישראל יש את כל הסיבות בעולם לרצות בפריחת שוק הרכב החשמלי, והראשונה בהן היא האפשרות שממשלת ישראל הדהדה עוד בשנת 2009 תחת הכותרת "ללמד את העולם להיגמל מנפט ערבי".
אבל כפי שחושף דוח המעקב של מבקר המדינה, שפורסם היום (ד') – הממשלה ממשיכה לגרור רגליים ולהיכשל שנה אחר שנה בעידוד גורמים שמאפשרים שימוש אפקטיבי ברכב חשמלי בישראל.

דוח המעקב שפורסם היום בחן את ההתקדמות ואת התיקונים שביצעו משרד התחבורה, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון מאז שנת 2024, אז פורסם דוח הביקורת המקורי שעסק בזיהום אוויר מכלי רכב בישראל ובכניסת כלי רכב חשמליים. התוצאות, איך לומר בעדינות? מעציבות ומתסכלות. כך, למשל, עוד באוגוסט 2021 הטילה הממשלה על שרת הפנים דאז להתקין תקנות לחיוב התקנת תשתיות שמאפשרות תקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי בכל בניין חדש שמוקם ובו חניה, ובכלל זה לוח חשמל, אולם התקנות שהותקנו בפועל מתייחסות רק ל-20% מכלל החניות בכל בניין משותף.
בדוח הקודם המליץ מבקר המדינה למשרד הפנים לפעול בתיאום עם משרד האנרגיה ולעדכן את התקנות כך שחיבור החשמל של הבניין יתמוך בטעינת כלי רכב חשמליים בכל חניות הבניין ולא רק ב-20%, וזאת בהתאם לקצב הגידול ברכישת רכבים חשמליים ובהתאם ליעד הממשלתי. מבקר המדינה המליץ גם למשרד האנרגיה ולמשרד הפנים לבחון אפשרות להתקנת תקנות שיסדירו התקנת עמדות טעינה גם בבתים משותפים קיימים. אלא שבביקורת המעקב נמצא שנכון לינואר 2026 לא נעשה תיקון בתקנות והן עדיין מתייחסות רק ל-20% מן החניות בכל בניין חדש במקום ל-100%.
משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים ולמשרד האנרגיה, כפי שהמליץ בדוח הקודם, לקדם עדכון הדרגתי של התקנות שחלות על בניינים חדשים במטרה להגיע לכך שחיבור החשמל של בניין חדש יתמוך בטעינת רכבים חשמליים בבניין בהתאם לאחוז החדירה שלהם לשוק ולא רק ב-20% כפי שנדרש בתקנות כיום.

פיגור בהתקנת עמדות ציבוריות
מבקר המדינה מזכיר שכדי שכלי רכב חשמליים והיברידים נטענים יוכלו לנסוע למרחקים ארוכים נדרשת תשתית הולמת של עמדות טעינה ציבוריות, מלבד עמדות טעינה ביתיות. "עמדות ציבוריות זמינות עשויות לצמצם את חרדת טווח הנסיעה ולספק פתרון גם לנהגים הנוהגים מרחקים ארוכים" – כותב המבקר.
את התכנון והביצוע של תשתיות טעינה ציבוריות הטילה הממשלה כבר בהחלטתה מאוקטובר 2021 על שר הפנים (בהתייעצות עם שרי האנרגיה והתחבורה) וזאת באמצעות "צוות בין-משרדי בהובלת מינהל התכנון שחברים בו גם משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד הבינוי והשיכון".
עוד נקבע באותה החלטת ממשלה שהצוות הבין-משרדי הזה יתייחס בין היתר ל"התאמת תחנות תדלוק קיימות וחדשות לטעינת רכבים חשמליים ולתדלוק במימן"; "התאמת תחנות ריענון קיימות וחדשות לטעינת רכבים חשמליים"; "קביעת האמצעים הנדרשים להטמעת תשתיות טעינה לתחבורה חשמלית בבנייה חדשה עד ליום 31.7.2022"; "התאמת חניונים חדשים וקיימים לטעינת רכבים חשמליים ובכלל זה ההסדרים הנדרשים להתקנת התשתיות הנדרשות וההסדרים שיובילו לחשמול בפועל".
אלא שהדוח הקודם, שבחן את המצב באפריל 2023, העלה שבאותה עת נבנו ברחבי ישראל רק כ-900 עמדות טעינה ומהן יותר מ-500 הותקנו באזור גוש דן (מאזור אשדוד בדרום ועד עמק חפר בצפון). המבקר מצא ש"בהיעדר כללים המחייבים פריסת עמדות על פני הדרכים, בדומה להנחיות באיחוד האירופי, יש בישראל אזורים שפריסת העמדות בהם איננה צפופה… יצוין כי בכבישים בין-עירוניים נודעת חשיבות לפריסה של עמדות ציבוריות מהירות, מכיוון שזמן הטעינה בעמדה שאינה מהירה עולה כאמור על שעתיים, ולכן עמדה כזו אינה יעילה בעצירת ביניים לשם טעינה". בביקורת הקודמת נמצא לדוגמה שבכביש 40, דרומה מבאר שבע, ובכביש הערבה מים המלח ועד אילת – נמצאו רק שמונה מתחמי טעינה מהירה לרכב חשמלי, ובהם 11 עמדות בסך הכול.
משרד מבקר המדינה המליץ בדוח הקודם למשרד התחבורה ולמשרד האנרגיה לסכם – בהתייעצות עם הצוות ליישום החלטת הממשלה – על יעדים כמותיים לפריסת עמדות ציבוריות ואת דרכי המימוש של היעדים האלה במסמך המדיניות של צוות התכנון. כן המליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה ולמ"ס לקדם את סקר הרגלי הנסיעה ולהיעזר בו בין היתר למיפוי הצרכים של הנוהגים ברכבים חשמליים. משרד מבקר המדינה גם המליץ בדוח הקודם למשרדי התחבורה והאנרגיה לפעול להשלמת התכנון הנדרש של עמדות ציבוריות ולהתאמתו ליעדים כמותיים ולפריסה גיאוגרפית שייקבעו מראש, וככל שיידרש, לפעול לקידום תיקוני חקיקה כדי לעמוד ביעדי הממשלה לשילובם של רכבים חשמליים.
בדוח החדש חושף מבקר המדינה שכבר באמצע שנת 2023 הכין משרד האנרגיה דוח הערכת מצב תשתיות לרכבים חשמליים, "ועלו בו בין השאר התובנות האלה:
1. עמדות הטעינה במרחב הפרטי, בבתי המגורים ובמקומות העבודה אינן מספקות מענה מקיף לצורכי בעלי הרכבים החשמליים ביחס לתחזיות הצמיחה של השימוש ברכבים חשמליים.
2. חרדת טווח הנסיעה ברכב חשמלי מהווה חסם משמעותי עבור כ-60% מהציבור השוקל לרכוש רכב חשמלי.
3. בשוק הפרטי קיימים חסמים בנוגע לפיתוח עמדות טעינה במרחב הציבורי, לרבות עלויות גבוהות של פריסת תשתיות במרחב הציבורי; חוסר ודאות רגולטורית; חוסר ודאות לגבי החזר ההשקעה.
4. כ-40% מבעלי כלי הרכב החשמליים משתמשים בעמדות טעינה במרחב הציבורי במשק הישראלי.
5. כבר בשנת 2022 תחזית ההספק הנדרש לטעינה במרחב הציבורי הייתה לא-מספקת, והספק תשתית הטעינה במרחב הציבורי שנדרש באותה השנה היה גבוה פי כ-1.6 מהספק תשתית הטעינה שהיה קיים אז.
6. בישראל התמיכה הממשלתית בתשתית טעינה ציבורית היא כ-0.97 דולר (לשנה לרכב), לעומת התמיכות במדינות המפותחות, הנעות בין 1.6 דולר ל-17 דולר (לשנה לרכב).
7. מבירור עם חברות בתחום הטעינה עלו שלוש נקודות עיקריות: (א) למרבית הרשויות המקומיות אין תוכנית סדורה לפריסת עמדות טעינה במרחב הציבורי בשטחן; (ב) הליך תיאום הקמת התשתיות מורכב, והדבר מגדיל את עלויות ההקמה ואת משך זמן ההקמה; (ג) ברשויות מקומיות רבות קיים מחסור במקומות חניה, ולכן הרשויות עשויות להעדיף להקצות מקומות חניה לכלל כלי הרכב, ולא לעמדות טעינה לרכב חשמלי.
8. לאחר כארבע שנים וחצי מפרסום קולות קוראים של המדען הראשי של משרד האנרגיה, עומד אחוז הביצוע הממוצע של הקמת עמדות טעינה על כ-70.6%. כלומר, אחת מכל שלוש עמדות טעינה במרחב הציבורי עדיין לא הוקמה.
שנה לאחר מכן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממצאים מטרידים, למשל שכ-40% מן הנהגים שטוענים רכב בעמדה ציבורית איטית דיווחו שהעמדה בדרך כלל תקינה אך תפוסה; חמור יותר: כ-97% מבעלי כלי הרכב החשמליים שעושים שימוש בעמדות טעינה ציבוריות סבורים שיש מחסור בעמדות טעינה ציבוריות מהירות ואיטיות.
אבל נכון לינואר 2026 הותקנו בישראל רק 1,514 שקעי טעינה מהירה בעמדות ציבוריות בכל רחבי הארץ, למרות שמספר כלי הרכב החשמליים בישראל זינק מכ־16 אלף בסוף שנת 2021 לכ־163 אלף בסוף 2024, ואל כ-204,000 בסוף שנת 2025. הבעיה, אגב, היא לא רק קצב ההקמה של עמדות ציבוריות אלא גם היעדר יעד מחייב: מבקר המדינה מדגיש כי יש לקבוע יעדים כמותיים וגיאוגרפיים לפריסת עמדות טעינה ציבוריות, ולעקוב אחרי הביצוע שלהם.
שורה תחתונה
מבקר המדינה מצא שחרדת הטווח, מחסור בעמדות טעינה ציבוריות, והיעדר אפשרות לטעינה ביתית נותרו חסמים מרכזיים לאימוץ רכב חשמלי, בין השאר מפני שקצב ההקמה של עמדות טעינה ציבוריות לא עומדת בקצב הגידול של מספר כלי הרכב החשמליים על כבישי הארץ. המבקר ממליץ למשרד התחבורה ולמשרד האנרגיה לקבוע יעדים כמותיים לפריסה ארצית של עמדות טעינה ולעקוב אחר הביצוע שלהם.
נקודת האור בדוח המעקב נוגעת להיערכות משק החשמל בישראל. חברת נגה, שמנהלת את הנושא, בחנה תרחיש של חדירת 1.3 מיליון כלי רכב חשמליים בשנת 2030 ומצאה שתוכנית הפיתוח של משק החשמל בישראל מסוגלת להתמודד עם זה.
מעבר לרכב חשמלי בישראל הוא עובדה קיימת, אבל דוח מבקר המדינה מלמד שהמדינה מתקדמת בשני קצבים שונים: השוק הפרטי רץ קדימה בשעה שההסדרה והתשתית הציבורית, המשפטית והסביבתית מזדחלת מאחור.
הסדרת הטעינה בבתים משותפים ופרישת עמדות טעינה ציבוריות מוסיפים להוות חסמים בפני שימוש ברכב חשמלי גם 17 שנים אחרי החלטות הממשלה ללמד את העולם להיגמל מנפט ערבי.

לקריאה נוספת:










