ישנם שלושה סוגי ריחות לא נעימים שעלולים לאפוף את חלל תא הנוסעים ברכב ושלושתם מסוכנים לבריאות: ריח של "רכב חדש", ריח של אדי דלק או של ביצים סרוחות, וריח רע שמזכיר בגד ספורט לח או חדר כושר מוזנח ונובע ממערכת המיזוג של הרכב.
ריח (רע) של רכב חדש נובע בדרך כלל מפליטת תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) שמאפיינות פלסטיקה באיכות נמוכה (אבל לא רק). לפעמים זה לא סתם ריח רע אלא התרעה מפני פליטת חומרים שחלקם עלולים לגרום לגירוי, וכמה מהם (כמו פורמלדהיד) אף מסווגים כמסוכנים. מכל מקום – רמת הסיכון תלויה בריכוז ובחשיפה ואין כמעט מה לעשות כנגד הריח הזה חוץ מאשר להשאיר חלונות פתוחים כדי לאפשר לאדי הכימיקלים להתנדף – והם אכן מתנדפים בדרך כלל בתוך מספר חודשים.
ריח של אדי דלק או של ביצים סרוחות בתוך תא הנוסעים מעיד על תקלה חמורה במערכת הדלק או בממיר הקטליטי – ובשני המקרים מדובר בתופעה מסוכנת שמחייבת בדיקה מיידית ותיקון במוסך.
הסוג השלישי של ריחות לא נעימים בתא הנוסעים נפוץ הרבה יותר ומסוכן לא פחות. ממחקרים שנערכו בישראל ובעולם עולה שבמערכת המיזוג של אחד מכל שלושה כלי רכב במדינות חמות ולחות כמו שלנו מצטברות מושבות של חיידקים ושל עובש, והן אלה שפולטות ריח מעופש.
לא מדובר רק במטרד לא נעים שאפשר להיפטר ממנו על-ידי נסיעה עם חלונות פתוחים אלא בסכנה בריאותית: נבגים של עובש וחיידקים שונים נכנסים לגוף שלנו וגורמים למחלות של מערכת הנשימה ולנזקים בריאותיים נוספים.
בסיכון גבוה במיוחד נמצאים תינוקות וילדים קטנים שמערכת החיסון שלהם עדיין לא מספיק מפותחת, מבוגרים עם מחלות רקע או מי שמערכת החיסון שלו מוחלשת, קשישים, נשים בהיריון, מי שסובלים מאלרגיות או מאסתמה, וגם אנשים בריאים לחלוטין שעלולים לפתח מחלה כתוצאה מחשיפה לחיידקים ולנבגים. רופאים ומוסדות מחקר ורפואה מזהירים שאין דבר כזה "עובש בטוח": יש להסיר כל צמיחה של עובש, ללא קשר לסוג שלו.
בנוסף לריח הרע, שחלקנו רגישים אליו יותר מאחרים, התסמינים הנפוצים של עובש במערכת המיזוג הם בעיות נשימה כמו אף סתום, שיעול, או קושי בנשימה, תסמינים נוירולוגיים כמו כאבי ראש, עייפות, וירידה ביכולת הריכוז, תסמיני אלרגיה כמו גירוד בעיניים, נזלת או פריחה, ואצל ילדים ופעוטות מתגלים לפעמים זיהומים – במיוחד באוזניים, באף ובגרון.
החדשות הטובות הן שאפשר, ודי פשוט, להיפטר ממושבות החיידקים והעובש שמתיישבות במערכת המיזוג – אבל כמו במקרים רבים אחרים חייבים "להכיר את האויב" ולדעת מה לעשות כנגדו.
מה זה הריח הזה?
עובש, טחב וחיידקים מתרבים דרך האוויר כאשר הם נישאים ברוח ובמקרים רבים על גבי חלקיקי אבק שמאוד נפוצים באקלים הישראלי. הנבגים והחיידקים ש"זוכים" להתיישב על מצע לח וחם מתרבים ומשגשגים מיד, ומפתחים מושבות ש"פולטות" נבגים וחיידקים נוספים. אחת החממות האידאליות עבורם נמצאת על ליבת המאייד (Evaporator Core) של מערכת המיזוג ברכב – זהו מסבך צינורות נחושת שדרכו זורם הגז כדי לקרר את האוויר שמוזרם אל תא הנוסעים.
כדי למנוע הצטברות של חיידקים ועובש מותקן מסנן אוויר פיזי בנתיב האוויר שנשאב אל תוך תא הנוסעים, וכאשר המסנן הזה תקין נקי ויבש הוא אמור לעצור את החיידקים שנישאים על גבי האבק ואת הנבגים, ולמנוע מהם מעבר.
עם הזמן המסנן נסתם או מתייבש ונסדק, וחלק מן החיידקים והנבגים מצליחים לחדור ולהתיישב על המאייד – שם פוגש האוויר החם והלח שמוזרם מבחוץ את סלילי הנחושת הקרים ומותיר עליהם מים כתוצאה מעיבוי.
מערכת המיזוג בנויה כך שהמים שמתעבים במאייד יתנקזו ויוזרמו דרך נקז וצינור אל מתחת לרכב, אלא שהאוויר החיצוני נושא איתו כמויות גדולות של אבק ולכלוך, ואם הם חודרים את המסנן הם מצטברים על הצנרת ולעיתים אף סותמים את הנקז.
כאשר המסנן נסתם הוא מגביל את זרימת האוויר וזה גורם ליותר לחות להישאר על המאייד ולא להתייבש. גרוע מכך: חומר אורגני שלכוד במסנן הופך בעצמו למצע מזון עבור עובש וחיידקים וכך נוצר מצע נוסף לגידול חיידקים ולריח רע. חיידקים טחב ועובש משגשגים, כאמור, בתנאי החושך, הלחות והטמפרטורות הקיצוניות, וה"חממה המיקרוביאלית" במערכת המיזוג שלנו שולחת את הדור הבא שלהם אל תוך צנרת האוורור וגם דרך פתחי האוורור אל תוך תא הנוסעים.
כך נוצר מעגל קסמים בתוך מערכת האוורור הסגורה: מסנן סתום מגביר את הלחות על המאייד וזה מאפשר גידול של חיידקים ועובש שמשחרר נבגים שנישאים עם זרם האוויר ונלכדים במסנן הסתום, וחוזר חלילה.
כך נפטרים מזה בקלות וביעילות
אחרי שהבנו מה מסוכן ואיך זה קורה – החלק הקל הוא להיאבק ולנצח את זה, ואת הפעולה הראשונה צריך לעשות אפילו לפני שכל זה קורה – כפעולה מניעתית: פשוט להחליף את מסנן מיזוג האוויר.
החלפת מסנן מיזוג אוויר היא פעולה פשוטה ולא יקרה, וברוב כלי הרכב אפשר לבצע אותה לבד מפני שהמסנן ממוקם במיקום עם גישה נוחה – כמו למשל מאחורי תא הכפפות כך שקל למצוא אותו ולהחליף אותו.
אל תחכו להופעת ריח מעופש מיד עם הדלקת המזגן: עדיף שתבדקו – למשל בסרטון הדרכה – עד כמה מסובכת החלפה עצמית של מסנן כזה, ואם זה לא מסובך מידי פשוט פרקו את המסנן ובדקו אותו פיזית.
אפשרות אחרת היא לבדוק את היסטוריית הטיפולים ברכב (באמצעות חשבוניות מן המוסך) ולגלות מתי בוצעה ההחלפה האחרונה של מסנן מיזוג האוויר (ואז גם תגלו כמה זה עלה).
מסנן מיזוג אוויר איכותי אמור לעלות בין 40 ל-100 שקלים בהתאם לדגם הרכב, ואין בעיה לקנות כזה בחנות פיזית או באתר אינטרנט מתמחה.
ההמלצה שלנו היא להחליף מסנן מיזוג אוויר בכל 10,000-12,000 קילומטרים (או קודם לכן אם כך נקבע בשגרת הטיפולים) או אחת לשנה.
פעולות מניעה
בנוסף להחלפת מסנן מיזוג האוויר ושימוש במסנן איכותי – חשוב למנוע את התנאים שמאפשרים לחיידקים ולעובש לשגשג, ובראש ובראשונה חייבים להקפיד על ניקוז פתוח של המאייד.
אם הרכב שלכם עומד ביום קיץ חם ולח למשך מספר דקות כאשר המנוע מונע והמזגן עובד ומתחתיו לא נצברת שלולית מים – זה סימן שהנקז סתום וחייבים לפתוח אותו – לבד או במוסך.
אם אתם רגילים לנסוע באופן קבוע כאשר המזגן במצב "סחרור אוויר פנימי" ("סרקולציה" – כלומר בלי החדרת אוויר חיצוני) – צריך לנצל נסיעות ארוכות על כבישים מהירים כדי לפתוח את הכניסה לאוויר חיצוני ולאפשר לו לייבש את המאייד.
כאמור – חשוב לבדוק ובמידת הצורך לפתוח סתימות בצינור הניקוז של מערכת המיזוג. צריך לאתר את פתח הניקוז מתחת לרכב (בדרך כלל באזור שמאחורי הגלגל הקדמי בצד הנוסע), וכדי לפתוח את הסתימה אפשר להשתמש בחוט קשיח אך גמיש או בלחץ אוויר נמוך ולשחרר בעדינות סתימות של בוץ או עלים.
פתרונות עומק
אם אחרנו את המועד ובתוך הרכב שלנו כבר קמה "חממה מיקרוביאלית" כנראה שהחלפת המסנן לכשעצמה לא תספיק, ויש להשמיד את הפולשים. הדרך הפשוטה היא לרכוש תרסיס ייעודי להשמדת עובש וחיידקים ולהשתמש בו בהתאם להוראות היצרן. יש מספר שיטות ביצוע וכולן מבוססות על חומרים (רעילים לכשעצמם) שמשוחררים לחלל תא הנוסעים וממנו אל תוך המעבה וצנרת המיזוג.
שיטה נפוצה אחת מכונה בעגה העממית "רימון" – ולמעשה זה מיכל לחץ שמכיל את החומר הרעיל. מציבים את המיכל בתוך תא הנוסעים כאשר אין אף אחד ברכב והוא מונע, ומיזוג האוויר פועל בעוצמה מרבית במצב "סחרור אוויר פנימי". פעולה כזאת אורכת בדרך כלל כ-10-20 דקות (בכל מקרה – לפי הנחיות יצרן החומר), ולפני שמשתמשים לאחר מכן ברכב יש לאוורר את תא הנוסעים.
שיטות אחרות לטיפול עצמי מבוססות על התזת חומרי רעל לתוך פתחי יניקת האוויר, ובכלל אלה יש גם שיטה "למתקדמים" שמבוססת על מיכל קצף עם צינורית וניקוי של המאייד. לצורך זה יש לאתר את בית המאייד (לרוב מאחורי תא הכפפות או לאחר הסרת מכסה המפוח), להחדיר את הצינורית ולהזריק קצף שמתפרק לנוזל ומתנקז החוצה דרך צינור הניקוז, תוך כדי שטיפת הלכלוך.
יש מי שממליצים לבצע חיטוי שנתי של מערכת המיזוג כפעולת מניעה גם כאשר לא מריחים ריח רע, ולמרות שזה נשמע לנו כמו תעלול של אנשי מכירות של חומרים כאלה – מאוד סביר שזה פתרון הגיוני ונכון לאוכלוסיות שבסיכון כמו מי שרגישים מאוד לעובש. בכל מקרה – הרעיון הוא שחומרי הרעל מוסעים באמצעות מערכת האוורור של מיזוג האוויר ועוברים בתוך כלל הצנרת וגם על המאייד, ובדרכם הם אמורים להשמיד את החיידקים, העובש והטחב.
זה בדיוק גם עקרון הפעולה של שתי הפעולות הקיצוניות יותר שבהן צריך לנקוט אם כל מה שעשינו עד לכאן לא עזר: שימוש "מקצועי" בקצף פעיל או בגז אוזון, ואת שתי הפעולות האלה מבצעים במוסך שמתמחה במערכות מיזוג אוויר לרכב.
עלות טיפול בקצף פעיל נעה בין 150 ל-300 שקלים, אורכת בין חצי שעה לשעה ומועילה בדרך כלל כבר בטיפול הראשון בכ-85% מן המקרים או ביותר. לאחר מכן אפשר לצפות לכל הפחות לחצי שנה עד שנה של שקט – וההמשך תלוי בטיפול שלנו בהחלפת מסנן ובבדיקת תקינות מערכת המיזוג.
אם כל הפעולות שתיארנו כאן א עוזרות אין מנוס מלהפעיל את "התותחים הכבדים" ולבצע הזרמה של גז אוזון, ועלות טיפול כזה נעה בדרך כלל בין 200 ל-400 שקלים ואורכת עד שעה.
מחיר ההזנחה וטיפים פשוטים לקינוח
אם עד לכאן לא הצלחנו לשכנע אתכם שהריח הרע של המזגן מסכן את הבריאות שלכם ושל הנוסעים ברכב – אולי נצליח לעשות את זה דרך הכיס.
מחיר ההזנחה של המאבק בעובש ובחיידקים הוא גם "כלכלת הבריאות" (ביקורים אצל רופא, תרופות וימי מחלה והיעדרות מהעבודה) אבל עלול לעלות גם בנזקים למערכת המיזוג – שתיקון אופייני שלה עולה בין 1,500 ל-3,000 שקלים. בשורה תחתונה, עדיף להשקיע בין 40 ל-200 שקלים בשנה לצורך החלפת מסנן מיזוג אוויר ואפילו לטיפול בתופעה לאחר שהיא נגרמה – מאשר להזניח אותה.
כאמור – הצרות של מערכות מיזוג אוויר ברכב מתחילות עם מסנן אוויר סתום או פגום וממשיכות לתוך המאייד ודרך המניעה האפקטיבית ביותר היא ייבוש של המערכת.
לצורך זה כדאי להפסיק את פעולת מיזוג האוויר כמה דקות לפני שמסיימים נסיעה או לפני שמכבים את המנוע ולהשאיר רק את פעולת האוורור (מאוורר פועל בלי פעולת מדחס). הרציונל הוא שהפסקת הקירור מפסיקה את תהליך העיבוי ומאפשרת לאוויר שמוזרם דרך המערכת לייבש את הלחות שנצברת בתוך המאייד.
מומלץ מאוד לשמור על פתחי אוורור נקיים ולצורך זה להשתמש באופן קבוע במברשת רכה ויבשה או באוויר דחוס, והכי חשוב: לבדוק מידי פעם את ניקוז המזגן: אם אין שלולית מים מתחת לרכב כשהמזגן פועל – צריך לנקות את הנקז. אפשר להשתמש במסנני מיזוג אוויר מתקדמים ויקרים יותר או אפילו להתקין מערכות סינון מתקדמות עם מסנני פחם אקטיבי, אבל זה נושא לפרק אחר.
בכל מקרה – בדקו מתי הוחלף לאחרונה מסנן המזגן ברכב – אם הוא לא הוחלף בשנה האחרונה, תחליפו אותו. בדקו את הניקוז של המזגן ופתחו אותו אם הוא סתום. נקו את כניסות האוויר החיצוניות מעלים ומלכלוך ובדקו באופן ויזואלי את פתחי האוורור הפנימיים לזיהוי אבק, לכלוך או עובש.
וגם: תפסיקו את פעולת המדחס מספר דקות לפני שמכבים את המנוע בסוף כל נסיעה ארוכה. תשאירו את המיזוג פועל במצב אוורור.
נתקלתם בבעיה ברכב? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
ליסינג פרטי או רכישה? אין מתנות חינם. קבלו את החשבון המלא
יבוא אישי של חלקי רכב: המדריך המלא
10 פעולות פשוטות יחסכו לכם אלפי שקלים באחזקת רכב
