רנו הכריזה אתמול (ג') באופן רשמי על הקמת מיזם חדש עם יצרנית הרכב הסינית ג'ילי לייצור מנועי בעירה, שבו כל צד יחזיק ב-50% מן הבעלות. החטיבה החדשה, שעליה הכריז אמש מנכ"ל רנו, לוקה דה מיו, בפני אנליסטים של תעשיית הרכב במסגרת 'יום שוק ההון' של רנו, תיקרא "סוס" ותתמקד בשיפור הטכנולוגיות הקיימות ובייצור ושיווק מנועי בנזין ודיזל כל עוד שיהיה להם ביקוש ויהיה מותר למכור אותם ברחבי העולם.
קדמו להכרזה הזאת שלושה חודשים מאד אינטנסיביים של משא ומתן עם ניסאן היפנית אשר הביעה חששות גדולים מפני זליגת טכנולוגיה לסין. רנו לא פרסמה כמה כסף ג'ילי תשלם תמורת 50% מן הבעלות או אם היא תזכה בחלקה תמורת נכסים וטכנולוגיות שהיא עצמה תביא לשולחן. כפי שדיווחנו כאן, ההכרזה אתמול הייתה צפויה והמסגרת שלה לא שונה מזו שבה דובר במהלך התקופה האחרונה, אם כי לראשונה היא מוכרזת באופן רשמי וכוללת פרטים מהותיים אודות כושר הייצור המתוכנן ורשימת הלקוחות (הצפויה גם היא) של המיזם.
החברה החדשה תוקם ב"אזור ניטראלי" יחסית – המרכז הניהולי שלה יהיה בלונדון, והיא תקלוט לתוכה את כל עסקי מנועי הבעירה של רנו וייתכן גם שחלק מן הפעילות של ג'ילי באותו תחום. הדורות האחרונים של מנועי בעירה – בנזין ודיזל – של רנו פותחו בשיתוף פעולה הדוק עם ניסאן, חברה שבה רנו מחזיקה כעת 43%, וגם במסגרת הסכמי פיתוח עם חטיבת המנעים של מרצדס.
לפי הדיווח של רנו לאנליסטים, החברה תרכז בשלב ראשון את הידע הקיים ותוסיף לפתח טכנולוגיה בחמישה מרכזי מו"פ, היא תפעיל ברחבי העולם 17 מפעלים לייצור מנועי בנזין, דיזל, מערכות היברידיות קלות ומלאות, ותיבות הילוכים, ותעסיק כ-19,000 עובדים. בשלב המיידי יהיה לארגון הזה כושר ייצור של 5 מיליון מנועים בשנה, ואלה יסופקו למפעלים שמשווקים מכוניות ב-130 מדינות ואזורים ברחבי העולם. לטענת רנו, קו המוצרים של החברה החדשה מתאים ל-80% משוק מנועי הבעירה הפנימית העולמי, כלומר שאם יצרניות רכב כאלה או אחרות יחליטו שהן מעדיפות לקנות מנועים במקום לבנות אותם – החברה החדשה תוכל לשרת אותן.
בשלב המיידי תייצר החברה החדשה מנועים עבור רנו, דאצ'יה, ג'ילי, וולוו, לינק אנד קו, פרוטון, ניסאן ומיצובישי, ואולי גם עבור אינפיניטי והמיזם המשותף החדש בין ג'ילי לרנו שבמסגרתו רכשה ג'ילי נתח מן הפעילות של רנו בדרום קוריאה. עדיין לא פורסם כיצד תשולב לתוך המיזם הזה הפעילות הנוכחית של וולוו במסגרת חברת Aurobay שמייצרת כעת את מנועי וולוו וכן עבור מותגים נוספים מקבוצת ג'ילי. Aurobay הפכה לחברה עצמאית בשנת 2021 כאשר ג'ילי, בעלת הבית של וולוו, הפרידה אותה יחד עם מפעל המנועים של וולוו בשבדיה, מחלקת המו"פ השבדית, מפעל המנועים בסין ונכסים רלוונטיים אחרים מתוך קבוצת וולוו. עד לסוף השנה הנוכחית תעביר וולוו את חלקה בחברה הזאת, 33% מכלל הבעלות, לידי ג'ילי.
אנשי רנו מבטיחים שהחברה החדשה תפתח, תייצר ותשווק מנועים היברידיים "הטובים מסוגם" ומנועי בעירה פנימית "יעילים ביותר", אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. כאמור – הכוונה היא להרחיב את מעגל הלקוחות אל מעבר למותגים של בעלות הבית ולאלה שקשורים אליהן.
ניסאן עושה שריר
אחת מאבני הנגף בדרך להקמת החברה החדשה היא ההתנגדות של ניסאן, שמחזיקה ב-15% מן הבעלות ברנו (ללא זכות הצבעה) ובלא מעט מן הקניין הרוחני בטכנולוגיה שרנו תחלוק עם ג'ילי. כאמור, היפנים מביעים חשש מפני זליגת טכנולוגיה שהם פיתחו אל ג'ילי בפרט ואל סין בכלל, ובשלושת החודשים האחרונים התקיימו מגעים אינטנסיביים בין הצרפתים ליפנים בניסיון לפתור את המחלוקת הזאת.
ייתכן שהחשש של היפנים אמיתי ונקודתי, ואולי אפשר לפתור אותו באמצעות מנגנונים שיבטיחו מניעת זליגת טכנולוגיה אל מחוץ לארגון החדש, אבל לא מן הנמנע שהלחץ של ניסאן הוא חלק ממהלך משמעותי יותר שמתקיים בין שני הארגונים ויכול להסתיים ב"צל"ש או טר"ש": או שרנו תפחית את שיעור הבעלות שלה בניסאן ותחזק את הברית רנו-ניסאן-מיצובישי, או שיהיו שם גירושין מכוערים ופרידה.
מן הצד של ג'ילי ניכר צעד נוסף באסטרטגיה מבריקה ויחידה במינה של המארג הבינלאומי הגדול ביותר כיום של שותפויות עם יצרניות רכב וגורמים נוספים בתעשיית הרכב. ג'ילי מחזיקה בבעלות מלאה בוולוו מכוניות וכבר בראה במסגרתה מספר מותגים חדשים, היא הבעלים של החברה הבריטית LEVC שידועה כיצרנית "המונית הלונדונית" ומחזיקה בבעלות חלקית בוולוו משאיות, פרוטון, לוטוס, סמארט, רנו-סאמסונג (לשעבר) ומרצדס-בנץ.
מתחברים לזרם
הכרזה חשובה (וצפויה) נוספת של רנו ביום שוק ההון היא אודות הקמת חטיבת 'אמפר' לפיתוח ויצור רכב חשמלי, אשר תעסיק בשלב ראשון כ-10,000 עובדים. רנו מתכוונת להחזיק בשליטה בחברה הזאת אבל להנפיק חלקים ממנה, והיא מעוניינת שבין השותפות שלה בחברה הזאת יהיו ניסאן ומיצובישי במסגרת הברית ביניהן.
אנשי ניסאן לא הביעו עד כה התלהבות מהשקעה כזאת גם על רקע היחסים המתוחים בין החברות וגם מפני שהם מביעים חשש שגם מן המיזם הזה עלולה לזלוג טכנולוגיה אם רנו תצרף אליו שותפות כמו ג'ילי. מבחינה זאת ראוי אולי להרגיע את היפנים ולספר להם שבזמן שהם, ואנשי רנו, התעכבו בפיתוח טכנולוגיית הנעה חשמלית הסינים כבר התחברו לזרם ופתחו פער גדול לפניהם.
בכל מקרה, שלא לייחוס מספרים אנשי ניסאן שהם חוששים מפני פגיעה בזכויות הקניין הרוחני שלהם בעיקר בטכנולוגיה חדשנית כמו סוללות מצב מוצק. לא מיותר להזכיר שבתחילת השנה הנוכחית הכריזו רנו וניסאן על כוונתן להשקיע יחד, במסגרת הברית, 26 מיליארד דולר בפיתוח טכנולוגיית הנעה חשמלית, ובאותה נשימה צריך לומר גם שהיקף ההשקעה הזאת הוא כשליש מן ההשקעה של קבוצת פולקסווגן באותו תחום.
כך או אחרת, ההכרזה הרשמית של רנו אתמול מהווה צעד חשוב במהלך הלא פשוט של ארגון מחדש של יצרנית הרכב הצרפתית, וברור שבמהלך השנה הקרובה חייבת להתקבל הכרעה בנוגע לעתיד המשותף שלה מול ניסאן ומיצובישי.
לקריאה נוספת
רנו וניסאן מאשרות מגעים בנוגע לעתיד הברית ביניהן
האם ברית רנו-ניסאן מתהדקת או מתפרקת?
