האדם הסביר נחשף אל תעשיית הרכב באמצעות מותגים שחלקם נוסדו בתחילת המאה הקודמת ואחרים שנולדים בשנים ואף בחודשים האחרונים. "מכונית", מבחינתו, היא מוצר שיוצר על ידי "יצרנית רכב" כמו מרצדס, פיאט, פורד, פיג'ו או ג'נרל מוטורס – אם להשתמש בשמות הוותיקים ביותר, או על-ידי טסלה, או ג'ילי, או 'סטלנטיס' – שהיא קבוצת רכב שהוקמה השנה ומאגדת יותר מ-15 מותגי רכב ידועים וותיקים. במציאות, כבר משחר ההיסטוריה של תעשיית הרכב היה לספקיות המשנה בתעשייה הזאת תפקיד מפתח לא רק בייצור ובהרכבה של רבים מן המכלולים החשובים במכוניות, אלא גם בפיתוח ובהמצאה שלהם. 'קרייזלר' למשל, החלה את דרכה כיצרנית של מכלולים לרכב וצמחה להיות תאגיד שכלל עשרות יצרניות רכב קטנות. לפרק זמן קצר זאת הייתה יצרנית הרכב השנייה בגודלה בארה"ב.

את 'בוש' הגרמנית רובנו מכירים כיצרנית של מוצרי חשמל ביתיים וכלי עבודה, אבל זאת גם ספקית החלקים הגדולה ביותר בעולם לתעשיית הרכב, עם מפעלים ומרכזי פיתוח שפזורים בכל העולם. מבחינת היקף הפעילות ומחזורי המכירות שלה בוש היא חברה גדולה יותר מרוב יצרניות הרכב שקונות ממנה חלקים, אבל היא נמצאת מאחורי הקלעים כ"Tier 1", ספקית משנה, של אותן חברות. לצידה של בוש פועלות חברות ענק אחרות שמספקות חלקים לתעשייה, ורשימה חלקית שלהן כוללת, למשל, את 'דנסו', 'מאגנה', 'קונטיננטל', 'ZF', 'אישין', 'יונדאי מוביס', 'ואלאו', 'ליר' ועוד כעשרים חברות גדולות ובינוניות ועשרות חברות קטנות מהן.

בשונה מכפי ש"האדם ברחוב" עשוי לחשוב – רוב הטכנולוגיה האוטומטיבית פותחה במאה השנים האחרונות בחברות כאלה, ולא אצל יצרניות הרכב עצמן, ולמרות שינוי מסויים במגמה הזאת, שנובע ממגמות אחרות בעולמנו ומאלץ את יצרניות הרכב לקחת את ההגה לידיים – "כרטיס הכניסה" של רוב הממציאים והמפתחים של טכנולוגיות חדשות נמצא אצל ספקיות המשנה, ולאו דווקא אצל יצרניות הרכב.

ההקדמה הזאת נועדה לשרטט את הרקע, ולהבין את החשיבות, של תוכנית אסטרטגית שחשפה לא מכבר ספקית החלקים האמריקנית בורג-וורנר, אשר מתמחה בייצור של מערכות תמסורת, מגדשי טורבו, מתנעים ("סטרטר") ומערכות חשמליות, כמו גם של מנועים חשמליים – באירוע משקיעים שהוקדש על ידה לרכב החשמלי. בשורה תחתונה: עד לסוף העשור הנוכחי מתכננים קברניטי בורג ורנר להגדיל את הכנסות החברה מתחום הרכב החשמלי משיעור קטן מ-3% כיום עד לכ-45% בשנת 2030.

באירוע המשקיעים חשפו בכירי החברה את פרויקט 'CHARGING FORWARD' שלהם, ומגיעות להם ברכות על ה"קופי" והשימוש בשם דו משמעי שכולל גם את "מסתערים קדימה" וגם את "טעינה עתידית". פרדריק ליסלדה, נשיא ומנכ"ל בורג וורנר, צוטט בהודעת החברה כשאמר שההיסטוריה בת יותר מ-100 השנים של החברה היא סיפור של אבולוציה… התוכניות שלנו לעשור הבא… (כוללות) התרחקות מכיוון ההנעה (הקונבנציונלית באמצעות מנועי בעירה) והאצת המעבר לכיוון חשמול. אנחנו מאמינים שהזדמנות החשמול היא אמיתית, גדולה, קרובה, וחשובה למטרות הקיימות שלנו…".

פרויקט CHARGING FORWARD מבוסס על שלושה "עמודי תווך": הגדלת הרווחיות מתחום הפעולה על כלי רכב חשמליים קלים, התרחבות לפלח השוק של כלי רכב מסחריים חשמליים, ואופטימיזציה בתחום ההנעה הקונבנציונלית. אנשי החברה הציגו למשקיעים תחזית להכנסות בהיקפים של כ-4.5 מיליארד דולר בין 2021 ל-2025 ורווחים דו ספרתיים על המחזור.

אסטרטגיית החדירה לפלחי שוק מסחריים הודגמה היטב ברבעון הקודם כאשר החברה הכריזה על פיתוח מנוע חשמלי חדש, שאותו היא מכנה HVH-320. מנוע זה מיועד לכלי רכב מסחריים, והוא יוצע בארבע גרסאות הספק שונות. מהודעת החברה אפשר להבין שיש לה כבר לפחות הסכם חתום אחד עם יצרנית רכב אירופאית גדולה שתשתמש במנוע בדגם חדש שיושק בשנת 2024. עדיין לא ידוע אם מדובר ברכב חשמלי טהור, או בכזה עם הנעה היברידית, מכיוון שהמנוע החדש מתאים לשני סוגי ההנעה.

אנשי בורג-וורנר מבטיחים נתונים מרשימים כמו יעילות גבוהה במיוחד של 97%, הספק של עד 536 כוחות סוס ומומנט עצום של 129.5 קג"מ. המנוע החדש פועל עם מתח גבוה מאד של 800 וולט, והוא מהונדס לתמוך בבלימה רגנרטיבית, כלומר בבלמים שמייצרים חשמל, במקום חום, בעת בלימת הרכב. נשיא החברה, סטפן דמרל מצוטט בהודעת החברה כמי שאמר שבחירה במנוע שפועל במתח גבוה של 800 וולט נועדה כדי להקטין מאד את משך הטעינה של סוללות, נתון קריטי במיוחד עבור כלי רכב מסחריים, וזאת על-ידי האפשרות להשתמש בסוללות עם צפיפות אנרגיה גבוהה ועמידות בטעינה מהירה. בורג וורנר גם מייצרת ממירי מתח מתאימים לטכנולוגיית 800 וולט, מה שלדברי דמרל "מציג עתיד בהיר יותר (לשימוש ב) משאיות חשמליות".

The post היה מנוע? זאת אסטרטגיית ה"חשמול" של בורג וורנר appeared first on The move.