הממשלה הפדרלית האמריקנית המליצה בסוף השבוע למדינות השונות לקבוע שמכירת רכב תיחשב כחיונית במהלך המאבק במגפת קורונה, אשר גבתה כבר את חייהם של כ-40,000 בני אדם בארה"ב ויותר מ-160,000 ברחבי העולם כולו.
ארצות הברית, גם בגלל מערכת בריאות מן הגרועות ביותר בעולם המערבי ואולי גם בגלל דיווח שקוף יותר מאשר במדינות אחרות, ספגה עד היום מנגיף קורונה את הנזק האנושי האבסולוטי הגדול ביותר בעולם. מאידך – בשעה שבמדינות אחרות, ובהן ישראל, גורמת סגירת המשק לגידול במספר המתים ממחלות אחרות, בהן מחלות לב, דיכאון והתאבדויות, והנזקים לכלכלה אדירים – האמריקנים מתאמצים מאד לשמור את המשק עובד ככל שאפשר.
לנוכח המגפה הוטלו בחלק מן המדינות איסורי יציאה מן הבית על כל מי שלא מוגדר כעובד חיוני, ונאסרו אירועי ספורט ואירועים בהשתתפות קהל, וכבר ב-24 במרץ נסגרו הסוכנויות למכירת רכב ב-27 מתוך 50 המדינות בארה"ב (וכן בוושינגטון DC). כעת – לאחר שנראה ששיא המגפה כבר מאחורינו – תתאפשר פתיחתן מחדש של הסוכנויות ומכירה ומסחר בנוכחות קהל קונים.
ה"סוכנות לביטחון פנים ותשתיות" של המחלקה לביטחון פנים האמריקנית פרסמה ביום שישי הנחיות מעודכנות ובהן נכתב ש"עובדים חיוניים לייצור, הפצה, מכירות, השכרה, ליסינג, תיקון ותחזוקה של כלי רכב וציוד תחבורה אחר (כולל תחנות טעינה לרכב חשמלי), ורשתות אספקה שמאפשרות פעילות אשר מקלה על פעולות שקשורות לניידות של עובדים חיוניים צריכות להיות מוגדרות כחיוניות".
האמירה ברורה אמנם, ויחד עם זאת צריך לזכור שארצות הברית – כשמה כן היא – היא מדינה פדרלית, כלומר שכל מדינה בברית הזאת פועלת כמדינה עצמאית וכל ממשל של מדינה יכול לקבוע הנחיות שנוגעות לסדר הציבורי ולבריאות הציבור. עובדה זאת ניכרת בבירור כאשר בוחנים את ההבדלים בתפוצת קורונה ובתוצאות שלה בין המדינות השונות. מבחינה זאת, ההמלצות של המחלקה לביטחון פנים, כמו גם של כח המשימה המיוחד שמינה הנשיא טראמפ למיגור הנגיף – הן המלצות בלבד.
ארבע מדינות בארה"ב – מישיגן, פנסילבניה, קנטאקי והוואי, אסרו באופן מוחלט את כלל פעילות המכירה של רכב חדש ומשומש. 23 מדינות נוספות אסרו מכירה בסוכנויות אבל אפשרו מכירה אינטרנטית, ואילו 24 מדינות, שבהן נמכרים כ-44% מכלי הרכב ברחבי ארה"ב, התירו לסוכנויות למכירת רכב להישאר פתוחות.
מדינת מישיגן, אשר בירתה, דטרויט, נחשבת באופן מסורתי ל"עיר הבירה" של תעשיית הרכב", הייתה כאמור בין ארבע המדינות שאסרו אפילו על סחר אינטרנטי, אבל לאחרונה כבר הכריזה על צעדים שנועדו להתחיל להניע מחדש את הכלכלה שלה, שבה יש לתעשיית הרכב המקומית מרכיב מרכזי.
אגב, במדינת קליפורניה, שבה מתקיים שוק הרכב הגדול ביותר בארה"ב, הגיעו למסקנה שדווקא הפיזור הרב של אוכלוסיה ברוב חלקי המדינה (למעט בערים הגדולות כמו לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו וסן דייגו), והשימוש הרב במכוניות נוסעים "פרטיות", להבדיל מתחבורה ציבורית, סייע ומסייע להפחתת שיעורי ההדבקה באוכלוסיה.
ברוב המדינות בארה"ב, כמו גם בישראל, לא נאסרו פעילויות התפעול והתחזוקה של רכב, בהן תחנות דלק, מוסכים ולוגיסטיקה של חלפים, ואפילו כלל פעילות הליסינג נחשבה לחיונית. בניגוד מוחלט לגישה הרווחת בציבור הישראלי, אשר קיבל את שיתוק הכלכלה שלנו כגזירה ברורה מאליה ואף מוצדקת מבחינה עניינית, הציבור האמריקני העדיף, ברובו, לקיים את הכלכלה ככל שאפשר גם במחיר של הדבקה רחבה יותר ומראות די מזעזעים של עשרות אלפי מתים. מספר דוברים בולטים של תעשיית הרכב בארה"ב, למשל, טענו בשבועות האחרונים שמכירת רכב חייבת להיחשב חיונית מפני שהיא משרתת באופן ישיר את העובדים החיוניים במשק ומי שאינו חיוני ממילא לא יוצא מביתו. לדבריהם, עובדים חיוניים לא יכולים לסמוך על תחבורה ציבורית שפועלת באופן חלקי, ורבים מאלה שנהגו להשתמש בתחבורה ציבורית, או מי שזקוקים להחלפת המכונית שלהם במכונית אמינה יותר – זקוקים לשירותיהן של סוכנויות הרכב.
