שלושים שנים אחרי שבחג סוכות בשנת 1988 התקיים מרוץ הראליקרוס האחרון באשקלון שסימן את כניסתו של הספורט המוטורי למחשכים, נראה שניתן לקבוע כי פסח 2018 יזכר בתולדות הספורט המוטורי בישראל כתחילתו של עידן חדש ומבטיח.
אמנם בעשורים שחלפו מאז נטישתו של המסלול באשקלון התקיימו מעת לעת בארץ הקודש אירועים מוטוריים, חלקם אפילו מרשימים למדי, אבל העדרם של מתקנים מסודרים ובעשור האחרון גם חוק הספורט הייחודי לישראל, הקשו על המארגנים ומנעו רציפות הכרחית כל כך להתבססות הענף.
כעת זה משתנה וכמה חודשים לאחר פתיחת המסלול בפצאל שבבקעה המציע תוואי נחמד אך בשלב זה לפחות לא ממש מותאם לקהל הכרחי כל כך להצלחת כל סוג של ספורט, השבוע, במסגרת הפנינג מוטורי המתפרש על פני ארבעה ימים שהחל אתמול, נחנך רשמית מסלול המרוצים בערד הכולל את כל המרכיבים המתבקשים למתקן ספורט ומעבר לרצועת אספלט באורך של כ-1.5 קילומטרים עם לא מעט שינויי גובה מאתגרים, שלל פניות ומספר אפשרויות לשינוי תוואי יש כאן רחבת טיפולים מרווחת וטריבונה מסודרת לקהל.
אמנם לא הכל מושלם ולצד כמה פינישים קטנים שבוודאי יסודרו בהמשך (חניה נורמלית לקהל, לוח תוצאות אלקטרוני בטריבונת הצופים) יש גם כמה בעיות יותר משמעותיות כמו רוחבו של המסלול שיתגלה כבעייתי ברגע שבמקום יתחילו מרוצי מכוניות ראש בראש (ולא נגד השעון) וניתן לציין גם שכמה מהפניות הדוקות מדי ופחות מתאימות למכוניות אבל הבסיס והתשתית טובים ואלה דברים הניתנים לתיקון.
מעל לכל ראוי להוריד את הכובע בפני עיריית ערד וניסן בן חמו העומד בראשה שיצאו לדרך לפני מספר שנים והכשירו מתקן מוטורי ראוי ובה בעת לא גרנדיוזי מדי – כזה המתאים לגודלו של הענף בשלב זה בארץ הקודש ועל כן בעל סיכוי סביר להצליח לקיים את עצמו מבחינה כלכלית בצורה מאוזנת לאורך זמן.
לאחר תקופה כל כך ארוכה ללא אירועים מוטוריים סדירים, מן הסתם אין ממש ליגות מסודרות ומתחרים שהשקיעו בכלים תחרותיים ייעודיים ועל כן לצערנו בשלב זה אין מנוס מלקבוע שהיה חוסר באקשן מוטורי אטרקטיבי לקהל שביציע.
במרוצי הקארטינג אמנם יש בהחלט קרבות צמודים ונהיגה על הקצה אך בשל הגודל הזערורי של הכלים זה נראה ממש טוב רק מגובה האספלט ומהטריבונות זה פחות מרשים.
מקצי האופנועים סבלו ממיעוט משתתפים ולמעשה ליגת Time Attack שזה לה המרוץ השלישי השנה (הסבבים הקודמים התקיימו בפצאל) היא היחידה שהציגה מספר מכובד של לא פחות מ-90 משתתפים נלהבים ברמות מגוונות ב-5 קטגוריות שונות (אספנות, רכבים עד 220 כ"ס, רכבים עד 355 כ"ס, רכבים מעל 355 כ"ס או הנעה כפולה וקטגוריה פתוחה ללא הגבלה).
עם זאת, עם כל הכבוד למרוצי זמן מטרה והערכה לקאדילק שלקחה חסות על הסבב ולפיג'ו שמריצה שני רכבי קבוצה העונה, מדובר למעשה בתחרות נגד השעון ולא במרוץ של ממש ובעוד שלמשתתפים ללא ספק מדובר באירוע מרתק ומאתגר מאוד בו לכל עשירית שנייה יש חשיבות עצומה, מבחינת הקהל לראות מכוניות, פחות או יותר סדרתיות, נעות על מסלול שלא מאוד מתאים להן ולכן לא באמת מביא אותן לקצה זה, מה לעשות, קצת פחות מרתק ועל מנת שהספורט המוטורי יצבור קהל צופים נאמן יש צורך די דחוף לעבור למרוצים של ממש.
בכל מקרה, לאחר 2,000 שנות גלות, 70 שנות תקומה ו-3 עשורים לאחר מותו של מסלול העפר באשקלון יש לנו סוף סוף בית מסודר לספורט מוטורי ולצופיו כאן בארץ הקודש וזה בהחלט לא עניין של מה בכך.
צילומים: נעם וינד ואופיר דואק
ליגת קאדילק Time Attack סבב 3
קטגורית אספנות
1. ניר בן ארי עם פורד אסקורט RS2000 רפליקה – 1:18.118
2. יורם ויינרוב עם פורשה 944 טורבו -1:20.153
3. שחר אלגזי עם פונטיאק טרנס אם – 1:26.819
קטגוריה A – עד 220 כ"ס
1.בר מושקוביץ עם ב.מ.וו 328 – 1:14.475.
2. ניר מי פז עם מאזדה MX5 מיאטה – 1:14.730
3. מור מושקוביץ עם ב.מ.וו 328 – 1:14.921
קטגוריה B עד 355 כ"ס:
1. דקל נער עם GTI פיג'ו 308 – 1:12.258
2. אלי אלבג עם סיאט לאון קופרה – 1:12.391
3. טים קורטוקין עם הונדה סיוויק R טייפ – 1:12.799
קטגוריה C מעל 355 כ"ס עם הנעה כפולה או דיפרנציאל נעול-ממוחשב:
1.גיא אמודי עם M2 ב.מ.וו – 1:12.110
2.דורון שימשי עם R גולף – 1:13.353
3.אדיר שי עם ניסאן סילביה – 1:13.811
קטגוריה פתוחה – ללא הגבלה
1. שלומי שביב עם GT3 פורשה 911 – 1:08.693
2. ערן גומר עם מיצובישי איוו – 1:09.105
3. עופר קאשי עם מיצובישי איוו – 1:10.615
