סובארו חשפה בתערוכת לוס אנג'לס את "קונספט אימפרזה סדאן", שהיא ההמשך הישיר של מכונית התצוגה שהוצגה אך לפני כחודש בתערוכת טוקיו, והפעם היא מגיעה עם תא מטען נפרד ובולט.
כרגיל בדגמי תצוגה גם קונספט אימפרזה נראה מבטיח מאד, עם תצורה מזוותת ודינמית ועיצוב לא שגרתי בעליל, אלא שדווקא הדיבור של סובארו אודות תפיסה עיצובית של "Enjoyment and Peace of Mind" ("הנאה ושקט נפשי") מצנן את ההתלהבות ויוצר תחושה שכבודם של דגמי התצוגה במקומם אך המכונית הסדרתית עלולה להיות אפורה בהרבה.
גם אם מתעלמים מן הקווים שבכל מקרה לא יגיעו לייצור עדיין נותרים עם מכונית בעלת עיצוב מאד "נחוש" שחותר לתנועה מהירה, עם קו כתפיים מאד ייחודי ובעל שתי פאזות, ועיצוב שיוצר רושם של מכונית ארוכה וגדולה על אף שמדובר במכונית בגודל קומפקטי (מאזדה 3 / טויוטה קורולה).
למעט היעדר הקווים המעוגלים אימפרזה נראית קצת כמו הכלאה של קווי העיצוב הנוכחיים של מאזדה עם אלה הקודמים של מיצובישי (למשל לאנסר), ובכל מקרה עושה רושם יותר מרתק ממכוניות הנוסעים הנוכחיות של החברה.
כך או אחרת, אימפרזה החדשה תתבסס על הפלטפורמה המודורלית החדשה של סובארו, והיא תהיה המכונית הסדרתית הראשונה שתושק תחת "חזון 2020" של היצרנית היפנית. על אותה פלטפורמה צפוי להיות מושק בשנה הבאה גם קרוס-אובר חדש שיחליף את 'טרייבקה'.
אנשי סובארו לא חשפו פרטים אודות יחידות ההנעה, אבל אם לא יהיו הפתעות מיוחדות סביר שמה שהיה הוא שיהיה, ואנחנו צפויים לגלות שם את מנועי הבוקסר המסורתיים של החברה – בנזין ודיזל בנפח 1.6 ו-2.0 ליטר כשהם מחוברים לתיבות הילוכים רציפות.
עם זאת, בסובארו עובדים גם על דור חדש של מנועי בנזין – מוגדשים או אטמוספריים בעלי נצילות גבוהה – ולא מן הנמנע שאחד מהם יהיה מוכן בזמן לקראת השקת המכונית בשנה הבאה.
אם הביקוש האמריקני לאימפרזה יסופק, רובו ככולו, על-ידי המפעל של סובארו באינדיאנה, שם צפוי להסתיים בקרוב שיתוף הפעולה עם טויוטה, הרי שלסובארו יתפנה כושר ייצור ביפן וזה עשוי לשחק לטובת השוק שלנו.