לאחר שסיים שמואל אבואב מ"אור ירוק" את הופעתו בפני ועדת הכלכלה באוקטובר האחרון, תפס את מרכז הבמה ד"ר אמיר זיו־אב, לשעבר המדען הראשי של משרד התחבורה. זיו-אב לא חזר על ההצהרות של אבואב, אלא סמך את ידיו על נתוני אור ירוק והוסיף כמה דעות אישיות.
ד"ר זיו־אב קבע, למשל, ש"צריך לדבר על מדינה מצולמת, מדינה שמאה אחוזים מהאזורים שלה מצולמים, להערכתי זה 2,000 מצלמות… ואז גם אין שאלה איפה בדיוק עומדות המצלמות… להערכתי זה יחסוך יותר מ־10% מההרוגים בתאונות, וכנראה שבאזור ה־20%".
ביקשנו מהמדען הראשי לשעבר את הנתונים שעליהם הוא מבסס את הערכותיו. קיבלנו כמה מחקרים, אך אלה לא הצביעו בהכרח על קשר בין הממצאים שלהם לבין ההערכות שלו.
גם ד"ר זיו־אב התבסס על הפרויקט הצרפתי, אבל אפילו הוא מודה שיש בעיה. מעבר לעובדה שירידה של ממש החלה עוד לפני תחילת הפרויקט (מה שקרה גם בארצות הברית לפני הגבלת המהירות ב־1974),הוא ציין כי "לא נעשה ניתוח אקונומטרי שמאפשר הוכחה מדעית הקושרת את המצלמות לתוצאות הבטיחות".
אחת הסקירות ששלח לנו ד"ר זיו-אב מצאה הפחתה של 21% במספר ההרוגים ל-100 אלף כלי רכב (וזה לכשעצמו נתון בעייתי), אלא שנתון זה "נמדד" רק בחודש הראשון של שנת 2003 – לפני שמערך המצלמות הצרפתי באמת נפרש. באותה סקירה נכללות גם כמה אזהרות חשובות, שמהן בחרו להתעלם לא רק מי שמצטטים אותה, אלא גם מי שקיבלו תשלום נכבד (כ־400 אלף שקל) כדי לערוך מחקר מלווה לפרויקט מצלמות המהירות בישראל.
"ההערכה חייבת להילקח בזהירות", נכתב בסקירה, "שכן היא מבוססת על יישום גס של נוסחת נילסן. השינוי במהירות התנועה הממוצעת לא בהכרח מיוחס למצלמות, והמדידות בוצעו בתקופת זמן קצרה. זאת ועוד: הרושם הוא שהנוסחה רגישה לתנאי הכביש (הספציפיים לכל מיקום – ג.מ.). מחקר עדכני יותר גילה שהנוסחה של נילסן אינה ישימה באופן ישיר על שינוי מהירויות בדרכים פרבריות ועירוניות".
וזה לא העניין הבעייתי ביותר. באף מחקר מקור לא נטען שתאונות הדרכים הקטלניות בצרפת הופחתו ב־75% בזכות שימוש במצלמות מהירות. כך נכתב רק בציטוטים שגויים של ציטוטים שגויים אחרים. אפילו הצרפתים, שכפי שעוד תראו בהמשך לא יכולים לייחס קשר מרשים במיוחד בין מצלמות לשיפור הבטיחות, טענו בשלב מסוים שחלקן של המצלמות בצמצום מספר ההרוגים, כלומר חלקן מתוך צמצום של 31%, עומד על 75% (שזה משהו כמו 23%).
וכפי שעוד תראו, גם זה לא ממש נכון. אבל כדאי, כדוגמה לאופן השימוש בנתונים, לדעת גם שחלק ניכר מהאכיפה אצלם הוקדש לכבישים משניים, והמהירות המותרת בכבישים המהירים בצרפת היא בכלל 130 קמ"ש.
אז מה לזה ולישראל, והאם מה שעשתה מדינה אחת לפני 11 שנים נכון למדינה אחרת כיום? (עצה: אל תשאלו את ד"ר זיו־אב או את אבואב).
