ב־29 באוקטובר 2013 ציינה ועדת הכלכלה של הכנסת את "יום הבטיחות בדרכים". הוועדה בחרה לעסוק דווקא במצלמות המהירות, אולי בתקווה שהציבור – שמגלה עניין בפרויקט האכיפה השאפתני – יעניק מעט תשומת לב לפוליטיקאים הבודדים שהגיעו לוועדה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, פתח את הדיון המיוחד עם מתן רשות דיבור לשמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. במצגת שהכינה העמותה, הוצגו העובדות לכאורה הבאות:
1. בשנת 2012 התרחשו 443 תאונות קטלניות וקשות בגלל "מהירות וסטייה מנתיב".
2. נהיגה במהירות גבוהה בעשרה קמ"ש מהמהירות המותרת מגדילה את הסיכוי לתאונה פי ארבעה.
3. בשנים 2002־2005 ירד בצרפת מספר התאונות הקטלניות ב־75% בשל שימוש במצלמות.
4. לפריסה כלל ארצית של מצלמות יש פוטנציאל להביא לירידה של כ־40% במספר ההרוגים.
דבריו של אבואב בוועדה הרחיבו את האמור במצגת: "הסתכלו מה תמונת המצב לפני הצבת המצלמות… ומה קרה אחרי ההצבה… נעשתה עבודה בישראל על ידי פרופ' בר־גרא שניתח את הנתונים מהעולם, והוא הגיע למסקנה שאם יפרשו מצלמות ברמה ארצית… יש אפשרות להוריד ב־40% את תאונות הדרכים. זו עבודה אקדמית, מחקרית, של ישראל".
אכן, גאווה ישראלית. גם אין ספק שהמספרים ברורים וחזקים, ויש תקווה גדולה לשיפור דרמטי של הבטיחות בכבישים באמצעות מצלמות המהירות. אלא שהעובדות, ההגדרות והקביעות לא ממש מתיישבות עם המציאות.
1. באיזו "מהירות" מדובר? בכזאת שהיא מעבר לחוק – מה שמאפשר אכיפה עם מצלמות, או כזאת שהיא "בנסיבות המקרה", כלומר במהירות חוקית שלא מאפשרת אכיפה? ומה פתאום שילבה אור ירוק בנתונים את עבירת "סטייה מנתיב"? אולי כדי להעצים את המספר? מתברר שהמספרים הרלוונטיים לאכיפת מהירות, רחוקים מאוד ממה שהוצג בוועדה.
2. מהיכן הגיע הניבוי לגבי השפעת המהירות? האם מדובר בעובדות מדעיות? אמנם יש תיאוריות שמעלות השערות שכאלה, אבל כפי שנראה הן הרבה יותר מבעייתיות. ראוי כמובן להזכיר כי בשנתיים האחרונות העלה שר התחבורה, ישראל כץ, את המהירות המותרת בעשרה קמ"ש בכמה כבישים – וראו זה פלא: מספר התאונות בכבישים אלה לא עלה.
3. אכן נתון מרשים, וכל הכבוד לצרפתים. אבל אפילו הצרפתים מעולם לא טענו טענה כזאת. מישהו באור ירוק כנראה לא מבין ש-75% מתוך ירידה של כ-31% הם בערך 23%, והוא גם אולי לא שם לב שאפילו את הירידה הזאת אי אפשר לייחס רק למצלמות אלא גם לפעולות רבות נוספות.
4. פריסה כלל ארצית תצמצם את התאונות ב־40%? באמת? מדוע לא ב-30% או 70%? מי קבע שזו תהיה השפעת המצלמות? ואיך בכלל נקבע שזו תהיה השפעתן? הנה רמז: במחקר שבו מופיע הנתון, מוצג טווח של השפעה אפשרית על מספר ההרוגים – אולי תהיה ירידה של 40%, אבל יתכן שהירידה תהיה רק 8%. ובעניין מספר התאונות, השפעת המצלמות עשויה להתבטא בירידה של 10% או אולי של 2% בלבד. ובמלים אחרות – יהיה בסדר, או שיהיה קצת פחות בסדר.
פנינו לאור ירוק וביקשנו מעט רקע והסברים. העמותה, בתגובה, מסרה שהנתונים שהציגה בוועדה נלקחו ממקורות מגוונים – אגף התנועה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ארגון ETSC האירופי ומחקר של ד"ר הלל בר־גרא.
דובר העמותה גם כתב לנו שהוא "מופתע שאנחנו חושבים שהם היו באים לוועדת הכלכלה עם נתונים לא מבוססים". גם אנחנו הופתענו, וכאשר ביקשנו להבין ולחקור כיצד הם הגיעו לנתונים, נטרקה בפנינו הדלת עם התשובה: "אתם מוזמנים לפנות לד"ר בר־גרא כדי לקבל את המחקר המקורי, כמו גם למשטרת ישראל ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים".
עשינו כעצת הדובר, אבל גם במשטרה וגם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא מצאנו את האמת אודות המהירות.
הפרק הבא: כך אומר המדען הראשי (לשעבר)
הפרק הקודם: זאת לא המהירות, טמבל
