ביום ראשון הקרוב יתייצב פרננדו אלונסו על קו הזינוק של מרוץ הגרנד פרי הביתי שלו, בספרד. כמה שורות מאחוריו יתייצב ככל הנראה אוסקר פיאסטרי במקלארן מספר 81. כאשר אלונסו זינק למירוץ הפורמולה 1 הראשון בקריירה שלו, בחודש מרץ 2001 – פיאסטרי עדיין לא נולד.
פרננדו אלונסו, מי שנתפש מאז ומעולם כזאב בודד ואינדיבידואליסט הוא אחד הנהגים היותר שנויים במחלוקת על מסלולי הפורמולה 1, אבל מעטים בלבד ציפו לקאמבק מטורף כמו שהוא חווה השנה.
יש דברים שאי אפשר לקחת מאלונסו, כמו את העובדה שכיום זה הנהג הוותיק והמנוסה ביותר על המסלול, מי שמחזיק בשיא ההופעות וההקפות, וגם בשתי אליפויות עולם. יש גם את מי שמעדיפים לא לשכוח ולא לסלוח (וחבל שכך) על מה שנתפש כיחסי האנוש שלו עם נהגים אחרים, למשל על היריבות עם לואיס המילטון בעונה הראשונה של שניהם במקלארן.
לאלונסו, יליד אוביידו שבספרד, הייתה תשוקה למרוצים כבר מגיל אפס. בגיל 3 הוא זכה במרוץ קארטינג ראשון ובגיל 14 דורג במקום שלישי באליפות הקארטינג העולמית של ה-FIA.
את שתי עונות הבכורה שלו בפורמולה 1 עשה אלונסו בקבוצת 'מינארדי' אשר הפכה לימים לקבוצה השנייה של רדבול, ומותגה כ'טורו רוסו' (כיום אלפא טאורי). המכונית שלהם לא אפשרה לו להתקדם יותר מידי במעלה הגריד אבל הכישרון שלו בלט לעין ומשך את תשומת הלב של קברניטי רנו. זה השתלם מאד לשני הצדדים. כבר בעונת 2003 אלונסו הראה את צבעיו האמיתיים והיה מנצח המרוץ הצעיר ביותר באותה שנה, שיא שבו החזיק במשך חמש עונות נוספות.
שנתיים לאחר מכן, בעונת 2005, אלונסו זכה עבור עצמו ועבור רנו באליפות העולם הראשונה שלו, הישג שאותו שחזר גם בעונת 2006 מול מיכאל שומאכר הגדול.
לעולם לא נדע מה היה קורה לו בחר אלונסו להישאר עם רנו, אבל הצעד הבא שלו, בעונת 2007, הושיב אותו במושב של מקלארן והציב אותו בעימות חזיתי מול שחקן חדש שהצטרף לקבוצה באותה עונה: לואיס המילטון.
פרננדו, בצדק מבחינתו, נמצא באותה עת על גג העולם עם שתי אליפויות, וציפה לקבל ממקלארן יחס מועדף. אלא של'רוקי' הבריטי היו תכניות אחרות והמון כישרון משלו, כך ששני הכוכבים נמצאו על מסלול התנגשות מן הרגע הראשון.
לאורך העונה כולה נאבקו השניים על הבכורה, וכפי שקורה לא אחת – "שניים רבים – שלישי לוקח": כל אחד משניהם עלה באותה עונה 12 פעמים על הפודיום, 4 מהן במקום הראשון, אבל זאת הייתה העונה של קימי ראיקונן ופרארי עם 12 פודיומים ו-6 נצחונות. ראייקונן ניצח את העונה עם 110 נקודות, המילטון הצעיר ניצב שני עם נקודה אחת פחות, וגם אלוסנו, שנאלץ להסתפק במקום השלישי, צבר מספר זהה של 109 נקודות.
אלונסו בחר לעזוב את מקלארן ולחזור לרנו לשתי עונות שבהן לא זכה להביא לידי ביטוי את הכישרון שלו, ודורג במקומות 5 ו-6.
בעונת 2010 אלונסו ביצע מעבר מוצלח יותר, אל קבוצת פרארי שעבורה נהג חמש עונות ברצף. הוא אמנם לא זכה באליפות נוספת, אבל שלוש פעמים סיים את העונות במיקום השני, המאוד מכובד.
בעונת 2015 חזר אלונסו למקלארן, במה שיתברר כטעות נוספת מאותו סוג. המילטון כבר נהג באותה עת שתי עונות עבור מרצדס והשלים את עונת האליפות השנייה שלו מתוך שבע, ואילו אלונסו נראה כאילו כבר עבר את השיא שלו – לאו דווקא בגללו אלא במידה רבה בגלל מקלארן.
אחרי שתי עונות מאכזבות מבחינת כולם אלונסו "חילטר" בפורמולה את עונות 2017 ו-2018, במקביל לכך שהשיג הישגים מאוד מרשימים בענפי ספורט מוטורי אחרים. אלונסו השתתף באינדי (2017, 2019) ובחלק מסבבי אליפות מרוצי הסיבולת של IMSA. פעמיים היה אלונסו חלק מן הצוות המנצח של 24 השעות של לה מאן (2018-2019), והוא גם אחד מחברי הצוות שניצח את אליפות העולם למרוצי סיבולת של ה-FIA לעונת 2018-2019.
בעונת 2020, עונת הקורונה, אלונסו לא השתתף בפורמולה 1 והקדיש את זמנו להשתתפות בראלי דקאר ובאינדי, ואז, בעונות 2021 ו-2022 הוא שב לפורמולה 1 אל קבוצת רנו (אלפין).
שירת הברבור?
אלונסו קיבל את הצ'אנס שלו בזכותו של נהג כשרוני, ותיק ואהוב – סבסטיאן ווטל, שהחליט לפרוש מאסטון מרטין בסוף העונה שעברה.
תזמון יותר טוב מזה לא יכול היה להיות. אסטון מרטין, שהצליחה להוציא עם ווטל (בעצמו 4 פעמים אלוף עולם) רק את המיקום השביעי בשתי העונות (לאחר שנרכשו על-ידי לורנס סטרול) – העמידו לעונת 2023 מכונית הרבה יותר טובה מן המכונית של ספקית המנועים שלהם, מרצדס.
כאשר אלונסו זינק על ההזדמנות שנפתחה לו, אי אפשר היה לומר אם זאת תהיה החלטה טובה כמו המעבר לפרארי, או גרועה כמו המעבר למקלארן. אבל מתחילת העונה הנוכחית אי אפשר להישאר אדיש לספרדי שחורך את המסלולים (וגם חזר להיות חייכן). אלונסו לא היה זקוק לרמז נוסף והוא מפגין ביצועים סופר-מרגשים מול שלל נהגים סופר כישרוניים שרובם היו נערים צעירים בשנים שבהן הוא כבר החזיק בשני תארי אליפות.
בריאיון שאלונסו העניק לאחרונה ל'דיילי מייל' הבריטי הוא אמר שאת הקריירה שלו הוא רוצה לסיים לצד היריב הותיק שלו, לואיס המילטון. אין ספק שזאת לא רק סגירת מעגל מרגשת אלא גם הוכחה נוספת שהאיש, כיום בן 42, הבשיל גם כאדם. אלונסו אמר באותו ריאיון שהמתחים בינו לבין המילטון היו ונותרו בעבר, וכיום הם יכולים לדחוף אחד את השני "ולהשיג הישגים נפלאים".
