סוף העשור האחרון נראה כמו הסוף של מכונית העל. מודעות שיא בעולם להתחממות הגלובלית, מחירי נפט סביב ל-150 דולר החבית, בעיות גיאו-פוליטיות של ספקיות נפט חשובות (איראן, וונצואלה, עיראק) ומשבר כלכלי עולמי יצרו עתיד עכור למדי למלהיבות שבמכוניות. לא שמדובר במספר משמעותי, אבל הסמליות של כל אחת מהן – אפס שימושיות, אין-סוף זיהום וצריכה, מחיר מאוד גבוה וגם יותר, מיועדות למתי מעט – העמידה אותן על הכוונת הציבורית. בעולם בו יצרנים דיברו על גרם CO2 וליטר בנזין לקילומטר, נראו נתונים של הרבה מאות כ"ס ומעט שניות ל-100 קמ"ש, לראשונה מזה הרבה שנים, רע.

אבל כבר עם פרוץ העשור הנוכחי, הדברים השתנו. גם כי נמצאו מקורות חדשים לנפט (פצלים למשל), גם כי אספקת הנפט התייצבה, גם כי הזיהום מרכב פחת, וגם כי המשבר הכלכלי עבר. וכן, צריך שיהיו  דברים מלהיבים ומאתגרים בחיים. לא ככה? אז מכוניות העל חוזרות, ותערוכת ז'נבה שנפתחת מחר (ג) לעיתונות מביאה כמה אקזמפלרים בסוגה המרתקת הזאת.

Koenigsegg Agera One:1

היצרן השבדי המאוד זעיר קניגסג נוסד ב-1992, השיק דגם ראשון לכביש הציבורי 10 שנים אחרי – ושבר שיאי עולם כבר ב-2005. ב-2010 הוצג הדגם העכשווי, אגרה, וזה נמצא במירוץ חימוש בלתי פוסק על הבכורה העולמית, לאחר שקבע שיאי עולם ב-2011.
בז'נבה תוצג הגרסה הרביעית, One:1, והנתונים המשופרים שלה אמורים לסדר לה מקום ראשון בטבלת המשולבת של גודל וטכניקה. לגרסה החדשה מנוע V8 בנפח 5 ליטר עם שני מגדשים, ההספק הוא 1,341 כ"ס (רק 1,140 כ"ס ב-R החלוש), המומנט עומד על 140 קג"מ והמהירות המרבית מיועדת להיות 440 קמ"ש – 5 קמ"ש יותר ממהירות השיא של הנסי ונום שנקבעה ב-27.2.14;
אגב, גם אם היא תגיע לשיא הזה זה לא יהיה שיא גינס נחשב, מפני שרק 6 יחידות של גרסה זו ייוצרו (וצריך 30; וגם זו בעיה של אותה ונום). הבשורה הגדולה של האגרה, עם זאת, אינה דווקא הנתונים הנ"ל אלא הצד השני של המשוואה: המשקל. השם מספר על יחס של 1 כ"ס ל-1 ק"ג – מכונית-על ראשונה מסוגה עם נתון זה – ועם 1341 ק"ג, גם נתוני ההאצה של הדגם אמורים להיות נאים; משהו כמו 2.5 שניות ל-100 יתקבל בהבנה.
המכונית, כך יוצריה, לא תוכננה לסתם מהירות(?), אלא ממוקדת למסלול; יכולת הפנייה לפי הנתונים היא 2 ג'י, וזה בהחלט מכובד (מאוד). הרבה סיבי פחמן, אלומיניום ומערכות בהדפסה 3D מאפיינים את הדגם הקיצוני הזה. גם המחיר קיצוני: 1.5 מיליון אירו לערך (15 מיליון שקל בישראל, עם מסים).

Lamborghini Huracán LP 610-4

עשר שנים ו-14,000 יחידות אחרי הצגת הגאיארדו, למבורגיני מציגה את הורקאן. השם, חשוב לדעת, אינו על שם הסופה (הוריקאן), אלא לזכרו של הפר הוראקן, לוחם זירה ללא חת מגזע קונטה דה לה פטילה בספרד (1879); פר, כידוע, הוא סמלה של למבורגיני, ורוב שמות דגמיה קרויים על שם פרים מפורסמים.

הדגם החדש, מספרת החברה בגאווה, "קל לנהיגה", הוא מביא לעסק הרבה פאר והגימור שלו מצביע על זיקה ספורטיבית. הנתונים המרשימים לא ממש מרגשים אחרי האגרה הנ"ל, והמושגים שונים לגמרי מאלה שמקלארן משתמשת בהם (בהמשך).

הקווים מחודדים ויוצרים הופעה בוטה יחסית, אך כזאת שקל לשייך אותה לדגמי המותג מאז שנרכש על-ידי אאודי (1998). עוד בתחומים הנראים לעין: רק תאורת LED סביב, מסך מגע "12.3 לשליטה בכל מערכות הרכב, פאר רב, חומרים וגוונים לפי הזמנה ועוד. אבל, בסופו של דבר, מדובר במכונית על, והנתונים בהתאם: מנוע V10 בנפח 5.2 ליטר מייצר 610 כ"ס (ב-8,250 סל"ד) ו-57.1 קג"מ (6,500 סל"ד) המניעים 1,422 ק"ג. עם יחס של 1 כ"ס ל-2.33 לק"ג, ההורקאן מאיצה ל-100 קמ"ש ב-3.2 שניות וממשיכה עד 325 קמ"ש. ויש עוד: תיבת 7 הילוכים כפולת-מצמד, 3 מצבי נהיגה, מתלים מגנטיים, בלמי פחמן-קרמיים והנעה כפולה (וגם זה בגלל אאודי).

McLaren 650S

מקלארן היא שחקנית מאוד חשובה בעולם הגרנד פרי מזה 50 שנה (ויש לה 8 אליפויות), ו-F1 שלה, הדגם הראשון שיצרה לכביש הציבורי (1992-1998), נחשב על-ידי אחדים מאניני ההגה המעטים שנהגו בו, למכונית העל הטובה אי-פעם.

מקלארן חזרה לעסקי המכוניות, אחרי שותפות עם מרצדס (ב-SLR; 2004), עם דגם עצמאי שלה, 12C, שהוצג ב-2011; מכונית-על, אבל לא באזורי המחיה של F1 ההיא. את זה עשתה עם P1 בשנת 2012. דגם זה יוצר במהדורה מוגבלת של 375 יחידות, ולמרות/בגלל תג מחיר של 885,000 ליש"ט, הכל אזל.

הדגם החדש שיוצג בז'נבה הוא 650S, כזה שאמור להתמקם בין השניים הקודמים. דגם זה יוצע בגרסת קופה ובגרסה פתוחה עם גג מתקפל קשיח. הנתונים בהחלט מכובדים: מנוע V8 כפול מגדשים המייצר 650 כ"ס (ומכאן השם), 0 ל-100 קמ"ש ב-3 שניות ועד 333 קמ"ש, אבל מקלארן חוזרת, ויותר מפעם אחת, על המילה "מעורבות". זוהי מכונית המיועדת למסלול, ודגש רב הושם על תכנון זרימת אוויר יעילה להצמדת החרטום בפנייה ולנסיעה במהירויות גבוהות.

המפרט מספר גם על 3 תכניות נהיגה השולטות על המנוע/הילוכים ועל המתלים, כאשר הספורטיבית בהן חודדה במיוחד, למעורבות. הדגם, כך היוצרים, תוכנן שיהיה הטוב מסוגו, וגם מערב. עם זאת לא נשכחה התעבורה היום-יומית: בכביש הציבורי הנוחות היא כמו של מכונית סלון, תא הנהג מאוד מאובזר ויש בו הרבה סיבי פחמן, וגם הצד הירוק, ההוא שכמעט חיסל את הז'אנר, מטופל: 275 גרם C02 לק"מ ו-8.5 ק"מ לליטר.