לפעמים נדמה שהתיעוד העצמי בעידן הרשתות החברתיות מקדים בכמה שנות אור את המודעות העצמית של מי שמנציחים את עצמם. דוגמא לכך היא סרטון שהפיצו לפני כשבועיים מספר נערים ברזילאים, ובו מתועדת פריצה שלהם למחסן עזוב של אחוזה נטושה בעיירה המנומנמת סאו סבסטיאו דו קאי. בני הנוער המשועממים הסתקרנו לגלות מה מוטמן במחסן גדול, ולא האמינו למראה עיניהם כאשר חדרו לתוכו.
אחד המושגים שמציתים את הדמיון של כל אספן רכב וחובב מכוניות אספנות הוא "מציאת אסם" – כלומר כלי רכב ישן, במיוחד כזה עם ערך אמוציונלי או היסטורי, שנשמר או נרקב לאיטו במשך עשרות שנים במחסן או "אסם" נידח אי שם בעולם, ונמצא במקרה. בהקשר זה קשה לחשוב על מקום שכוח אל והולם יותר לתואר הזה מאשר הפרבר של עיירה שממוקמת כ-70 קילומטרים מפורטו אלגרו – עיר הבירה (העשירה, יש לומר) של המדינה הדרומית ריו גרנדה דו סול.
מסתבר שבעיירה הקטנה שבדרום ברזיל, שבה חיים כ-26,000 תושבים, החזיק אספן שהלך לעולמו מוזיאון פרטי ובו עשרות מכוניות חשובות, כמו גם ספרות טכנית ענפה ופריטים עתיקים רבים שקשורים בתחבורה. בין השאר ישנם שם משאבות עתיקות של תחנות דלק, ביגוד אופייני לתחילת המאה הקודמת, ואפילו שחזור מעניין של בית קפה ישן.
בשלב זה טרם פורסמו פרטים אודות האספן עצמו והנסיבות שבהן הורכב האוסף שלו, אולם בעיתונות המקומית דווח על כך שבניו – תאומים – לא הגיעו להסכמה בנוגע לאוסף: אחד מהם רצה למכור אותו בשלמותו והאחר העדיף להחזיק בו. המשפחה, כך מדווחת העיתונות הברזילאית, מעדיפה להתרחק מתקשורת ונמנעת מלספר את סיפור האוסף, אבל חובבי רכב מן האזור – שטוענים שהכירו את האספן – מספרים שהוא תכנן להקים מוזיאון מכוניות אך לא זכה להגשים את כוונתו.
כך נותרו המכוניות והמחסן עזובים ומיותמים עד לפני כשבועיים, כאשר חבורת הנערים פרצה למקום ומצאה, תחת מעטה עבה של אבק, "קפסולת זמן" של ממש. ספק, כמובן, אם המעשה שלהם היה מתגלה, ואם המקום היה מתפרסם, לולא מיהרו הנערים להפיץ את התיעוד שלהם בקבוצות ווטסאפ שונות.
אף אחת מבין עשרות המכוניות שנמצאו אמנם לא נחשבת לנדירה או יקרת ערך באופן קיצוני, אבל המקבץ בכללותו כולל עשרות מכוניות שרובן נעו על כבישי ברזיל החל בשנות ה-20 של המאה הקודמת ועד לשנות ה-70 – החל מפורד מודל T וכלה בסיטרואן DS. כל המכוניות, וגם מספר אופנועים, נמצאו במצב מלוכלך אך מושלם למדי, ואחדות מהן מעולם לא קיבלו רישוי וכלל לא עלו על הכבישים.
בקומת הקרקע של המחסן נמצאו, למשל, שברולט קורבייר, שברולט סטיל ליין 52, פיאט 124 ספורט קופה, סימקה 8, רנו דופין, מוריס אוקספורד, האדסון הורנט, דודג צ'לנג'ר ופורד מאבריק. בקומות עליונות יותר של המחסן, על גבי תמוכות מתכת ועץ, ניצבו שתי אוסטין A90 אטלנטיק נדירות מאד שיוצרו בשנים 1949-1952 (אחת קופה ואת קבריו), קרייזלר אייר פלואו 1934, שתי פורד קופה בנות מודל 1938 ו-1940, טנדר פורד משנת 1951, כמו גם סטנדרד ואנגארד, רנו גורדיני, פורד קונסול, פורד טאונוס ואפילו טנדר טמפו תלת גלגלי.
לאחר פרסום הסרטון נכנסה משטרת ברזיל לתמונה ואיתרה כבר את מרבית הנערים, ובמקביל הוא החל להתגלגל גם בתקשורת הברזילאית והעולמית, תוך חשיפת הסיפור שמאחוריו. מסתבר שהבעלים של האחוזה והמחסן, שהלך לעולמו כבר לפני קרוב לעשור, נהג לארח במוזיאון הפרטי שלו חברים, אספנים ואוהבי רכב, אבל מעולם לא פתח אותו בפני קהל. אורחים אחרונים שזכו בהצצה כזאת הגיעו למקום בשלהי שנות ה-90 או בתחילת שנות האלפיים.
ככל שאפשר להתרשם, חבורת הנערים נראים בני כ-15 פחות או יותר, ולמרות המעשה עצמו – שבוצע ברמה כזאת או אחרת של מיומנות – הם לא נראים עבריינים "מקצועיים". לראיה – ככל הידוע לא נגרם נזק למקום או למכוניות ולא נגנב דבר – למעט לוחית רישוי אחת שאחד הנערים לקח כדי לקשט בה את החדר שלו. מפרסומים בעיתונות הברזילאית עולה שברגע של שעמום החליטו הנערים לברר אחת ולתמיד מה מסתתר בתוך "הטירה" – כך מכונה בפי ילדי הסביבה האחוזה שבה נמצא המחסן.
דבר אחד ברור: לאחר שסרטון הפריצה הופץ ברשתות החברתיות לא יכלו האחים היורשים להשאיר את המחסן כפי שהוא והם נדרשו לפעולה. אחת המכוניות – פיאט 124 ספורט קופה נדירה – נשטפה כהלכה והועלתה למכירה באתר אספנות כשהיא מוצעת תמורת כ-65 אלף דולר. חלק מן המכוניות האחרות הועמסו על משאיות והובלו אל מקום אחסנה בטוח יותר בפרברי בירת המדינה, ברזיליה.
בשורה תחתונה, המעשה המתועד סיבך מן הסתם את כל המעורבים בו, אבל לכל הפחות הציל מריקבון עשרות מכוניות אספנות שיעשו בחודשים הבאים את דרכן לידיים אוהבות יותר, ולתצוגות פומביות.
