תובענה ייצוגית היא תביעה שמוגשת בשם קבוצת נפגעים גדולה שכל חבריה נפגעו באופן דומה. השיטה שנהוגה לעניין זה בארץ דומה לשיטה האמריקנית (ושונה מן השיטות שקיימות בחלק ממדינות אירופה), והרציונל מאחוריה הוא לאחד לתביעה אחת הרבה תביעות דומות כדי לחסוך לכל הצדדים – כמו גם לבית המשפט – מספר רב של הליכים זהים.

תובענה ייצוגית מוגשת על-ידי מי שחש עצמו נפגע מפעולה, בעיה או תופעה שפוגעת בקבוצה גדולה של אנשים, וההליך המשפטי עצמו מנוהל בדרך כלל על-ידי עורכי דין שמתמחים בתובענות ייצוגיות. עורכי דין אלה פועלים כביכול בשם התובע/ים הייצוגי, ובמטרה לייצג את הקבוצה כולה.

אפשר להגיש תובענה ייצוגית בנושא מסוים רק פעם אחת, ולכן ישנם עורכי דין שממהרים להיות הראשונים לעשות כך. האינטרס של עורכי הדין הוא כמובן להביא גאולה לעולם, אבל גם כלכלי: עם סיומה המוצלח – יותר או פחות – של תובענה ייצוגית הם יקבלו גמול מאוד מכובד. עם זאת, במקרה שתובענה ייצוגית נדחית עלולים עורכי הדין לספוג הוצאות (תיאורטית ההוצאות מוטלות על התובע הייצוגי) וכל מלאכתם – כמו גם הוצאות שהוציאו כדי להפעיל עדים מומחים – יורדת לטמיון.

תובענה ייצוגית מוגשת בשלב ראשון כבקשת אישור, ובהתאם לתגובת הנתבעים מחליט בית המשפט אם לקבל אותה ולנהל את ההליך או לדחות אותה משיקולים משפטיים או ענייניים. בהמשך ההליך יש בדרך כלל שלוש אפשרויות: בית המשפט דוחה את התביעה, בית המשפט מקבל את התביעה ופוסק פיצויים, או שעורכי הדין המייצגים מגיעים להסכמה עם הנתבעים.

כיצד מצטרפים לתובענה ייצוגית?

אין צורך להצטרף לתובענות ייצוגיות.

חשוב להתעדכן לגבי המהלך המשפטי מפני שאם וכאשר מושגת הכרעה או פשרה שכוללת פיצוי לנפגעים מוגדרת תקופת הזמן המרבית שבמהלכה אפשר לקבל את הפיצוי, אבל אין צורך להצטרף לתובענה מראש.
כן חשוב לעקוב אחר התפתחויות בהליך, במיוחד מפני שהוא עלול לארוך שנים אחדות. במקרים שבהם נפגעים לא היו ערים לזכויותיהם וחלף המועד שנפסק על-ידי בית המשפט – הנפגעים לא קיבלו פיצוי.

יחד עם זאת – חשוב לדעת שתובענה ייצוגית היא לא האפיק היחיד שעומד לרשות הנפגעים.

אפשר לנסות להגיע להסכמה מסחרית עם יצרנית הרכב או עם הנציגה שלה בישראל – היבואנית. במקרה כזה חשוב לדעת שחתימה על "טופס ויתור" כחלק מן ההסכמה המסחרית לא יאפשר לנפגע לקבל פיצוי עתידי נוסף מכל סוג, וזאת גם אם הליכים משפטיים אחרים היו מקנים לו פיצוי כזה.

מומלץ מאד לבחון כל הצעה מסחרית שמתקבלת מיבואנית רכב ביחס להצעות של בעלי מקצוע נוספים, בתנאי שהם בעלי הסמכה מתאימה, למשל מוסכים מורשי משרד התחבורה שאינם מוסכי רשת השירות של היבואנית.
אפשרות נוספת היא לתבוע את הנזקים במסגרת הליך של תביעה קטנה, שבו אין מעורבות של עורכי דין. גובה התביעה המרבי בהליך כזה מוגבל לסכום של 34,600 שקלים.

אפשר גם לתבוע בהליך נזיקין אזרחי רגיל בעזרת עורך דין. תביעה כזאת כרוכה בעלויות שונות והיא עשויה להצליח או עלולה שלא להצליח. במקרה הטוב תשיג תביעה כזאת פיצוי בערך גבוה יותר מכפי שיתקבל במסגרת פיצוי קבוצתי בתובענה ייצוגית. במקרה הרע התביעה תידחה והנפגע יספוג גם את עלויות הייצוג המשפטי ואולי גם הוצאות משפט.

האם תובענה ייצוגית עלולה לפגוע בי?

בהחלט. ישנם מקרים לא מעטים שבהם עורכי הדין שכביכול מייצגים תובע ייצוגי מגיעים להסדר פשרה עם הנתבעות – יצרניות ויבואניות הרכב – מקבלים את שכר הטרחה שלהם, והפשרה מקבלת את אישורו של בית המשפט. אלא שכאשר בוחנים מה קיבלו הנפגעים "מקבלים חום": מסתבר שה"פשרה" היא בעצם פיצוי עלוב והרבה פחות ממה שהם היו יכולים לקבל לו היו תובעים בעצמם את היצרנית או היבואנית. הבעיה היא שלאחר שפשרה כזאת קיבלה את אישור בית המשפט אי אפשר לתבוע שוב את היצרנית באותו נושא, ונפגעים רבים מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה.

זאת סיבה נוספת להיות ערניים ולוודא שעורכי הדין לא ימכרו את הנפגעים בנזיד עדשים.

נתקלתם בתקלה סדרתית? חושבים שהסדר פשרה שהתקבל לאחרונה אינו סביר? כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com