האם רישיון נהיגה מדרגה D1 מתאים לנהיגה ברכב מדרגה N2? בית משפט לתעבורה סבור שכן, בית המשפט המחוזי החליט שלא. אז מדוע לסבך לנו את החיים ולא לציין את הדברים באופן ברור?

אם חשבתם ש"יאללה בלגן" היא "קריאת הקרב" של עינת שרוף לפני שהיא מתחילה לקפץ על שולחנות, כדאי שתדעו שהגדרה כזאת מאפיינת היטב גם את תקנות התעבורה בישראל.
כמעט עשור לאחר שמשרד התחבורה השלים את נוסח הרפורמה בדרגות הרישוי לרכב ובדרגות רישוי לנהגים עדיין אין התאמה מלאה בין סוגים שונים של רישיונות נהיגה לבין סוגי הרכב שבהם מותר לנהוג איתם.
מה שחמור יותר: משרד התחבורה לא יוצא מגדרו כדי להקל על חייהם של נהגים ובעלי רכב ולסייע להם להבין את התשבץ שייצר.

מעשה באזרח א.א, בעל רישיון נהיגה מסוג D1 אשר מתיר נהיגה "ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר הוא עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה על פי רישיונו אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג".
א.א, שעוסק בהובלת סחורות, נעצר על-ידי שוטר תנועה בעת שנהג ברכב שמוגדר ברישיון הרכב שלו כ"N2", כלומר רכב מ"משפחת "N" שהגדרתה היא: "רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין, או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה".
"N2" היא תת-הקטגוריה שמתייחסת למשקל הרכב: "רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג".
שוטר התנועה סבר שאין התאמה בין רישיון הנהיגה של א.א. לרישיון הרכב בו נהג, לכן רשם לו דו"ח לפיו נהג ברכב ללא רישיון נהיגה מתאים, ומכאן נובע שגם נהג ללא ביטוח חובה בר תוקף.

א.א. זומן לבית המשפט ועניינו נדון בפני השופטת מנאל חליחל דיאב מבית המשפט לתעבורה בנצרת. לטענתו, רישיון הנהיגה לדרגה D1 תואם לחלוטין את מאפייני הרכב בו נהג, מסוג N2, גם מבחינת המשקל וגם מבחינת התאמתו לנשיאת טובין. השופטת חליאל דיאב קיבלה את הטיעון וביטלה את כתב האישום.

הפרקליטות מצידה בחרה לערער לבית המשפט המחוזי, בטענה שפקודת התעבורה מחייבת התאמה, שלא התקיימה במקרה הזה, בין דרגת רישיון הנהיגה לבין סוג הרכב.
נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ד"ר אברהם אברהם, דן בערעור המדינה וקיבל את עמדתה. הוא הרשיע את א.א. והטיל עליו עונש של 30 ימי פסילה על תנאי למשך שנתיים, וקנס של 1,000 שקלים.

אלא שאפילו השופט אברהם התקשה מעט להסביר את פסיקתו: "פקודת התעבורה", הוא כותב, "לא פירשה את סוגי רישיונות הנהיגה וסוגי כלי הרכב. מלאכה זו היא הותירה למחוקק המשנה (קרי: שר התחבורה – ב.ב.) וזה קבע בתקנות התעבורה את סוגי רישיונות הנהיגה אותם הוא מכנה "דרגות" מחד גיסא ואת סוגי כלי הרכב מאידך גיסא.
דרגות רישיון הנהיגה סומנו באותיות לועזיות עם או בלי ספרה לצידן (A , C1, D, D2 וכו') כאשר כל דרגה מתארת את מאפייני כלי הרכב בהם רשאי לנהוג האוחז ברישיון הרכב מאותה דרגה. כך למשל האוחז ברישיון נהיגה דרגה A1 רשאי לנהוג באופנוע שהספק מנוע אינו עולה על 35 קילוואט.

מן העבר השני סוגי כלי הרכב הוגדרו בפרק אחר של תקנות התעבורה וגם הם סומנו באותיות לועזיות עם או בלי סיפרה לצידם: (M, M1, N, N1 וכו'). כל סוג מגדיר את מאפייניו של כלי הרכב . לשם המחשה: כלי רכב מסוג M הינו בעל ארבעה גלגלים לפחות שיעודו הסעת נוסעים… הקושי… נובע מכך שהגדרות דרגות רישיון הנהיגה אינן מפנות לפי לשונן לסוג הרשום של כלי הרכב, קרי זה שהוגדר בחלק האחר של התקנות, כי אם הגדיר את מאפייניו של כלי הרכב שבו רשאי לנהוג מי שאוחז ברישיון נהיגה מאותה דרגה.

דרגת הרישיון אינה אומרת כי האוחז ברישיון דרגה פלונית רשאי לנהוג בכלי רכב שנרשם ברישיון הרכב כסוג פלמוני… יתר על כן אין התאמה מלאה בין מאפייני כלי הרכב המתוארים בהגדרת דרגת רישיון הנהיגה לבין המאפיינים המתוארים בסוג כלי הרכב".

זאת, אגב, בדיוק טענתו של א.א. אשר ניסה לשכנע את בית המשפט שכל שיש לעשות על מנת להיווכח אם הוא רשאי לנהוג ברכב הוא לבחון האם מאפייני הרכב, כפי שאלה מתוארים בהגדרת רישיון הנהיגה שבידיו, הולמים את כלי הרכב שבו נהג.
היות שרישיון נהיגה D1 לא מפנה לסוג הרישום ברישיון הרכב אין לכאורה הגבלה שקובעת שבעל רישיון כזה מוגבל לנהיגה ברכב מסוג N2 .

גם מגבלות המשקל של כלי הרכב שונות: ברישיון נהיגה D1 מותר לנהוג ברכב שמשקלו עד 5,000 ק"ג בעוד שהגדרת הרכב N2 מדברת 3,500 – 12,000 ק"ג. דרגה D1 מגבילה את מספר הנוסעים (16) באופן שלא מופיע בהגדרת סוג הרכב (N2 ), והיא גם לא אוסרת נהיגה ברכב שייעודו הובלת טובין כפי שמגביל הסוג N2…
א.א. נהג ברכב שמשקלו נמוך מ-5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה בו לא עולה על 16, וזו הסיבה שבית המשפט לתעבורה קיבל את עמדתו לפי מאפייני הרכב תואמים את סוג רישיון הנהיגה.

אבל לא. הפרקליטות טוענת שדרגת רישיון D1 מתירה אך ורק נהיגה ברכב שמיועד להובלת נוסעים אבל לא להובלת סחורה, N2 , שבו נהג א.א.

השופט אברהם החליט להיעזר בפרוש של "תכלית המחוקק", כלומר מי מבין הפירושים תואם יותר לתכלית שאליה התכוון המחוקק, ומכאן הכרעתו: "כאשר באים לבחון את הרשות לנהוג ברישיון מסוים יש להתבונן על מבנה ההגדרות של דרגות הרישיון, יחד עם הגדרת סוגי כלי הרכב, אף שאלה הוגדרו בחלקים שונים של התקנות", הוא כותב.
"דרגת רישיון הנהיגה שמחזיק בידו נהג אינה מאפשרת לו לנהוג בסוגי רכב שמשתמעים כביכול מדרגת רישיון הנהיגה. גזירת משמעותה של כל דרגת רישיון מתוך עיון בלשונה בלבד, בלא ליתן את הדעת לתכלית החקיקה ולמבנה הגדרתן של דרגות הרישיון, מביאתנו לכדי תוצאות אליהן לא התכוון המחוקק…

אם הייתה מתקבלת גרסתו של הנהג שיש להתייחס רק למשמעות הלשונית של ההגדרות הייתה המשמעות המעשית שאדם המחזיק בדרגת רישיון נהיגה B המתירה לו לנהוג ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ומספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8 ולמעט מונית רכב סיור ואוטובוס ציבורי רשאי לנהוג גם באופנוע שגם הוא רכב מנועי העונה להגדרות של דרגת רישיון רכב B …. אלא שברור לכל שלא כך הוא וכדי לרכוב על אופנוע יש צורך בדרגת רישיון אחרת מסוג A שהכשרת הנהג לקבלו שונה מזו של מי שנוהג במכונית פרטית.

הפירוש המוצע על ידי א.א… איננו משיג את תכלית החקיקה, ומוליך לידי מסקנה שאינה מתיישבת עם כוונת המחוקק, כגון האפשרות שהאוחז ברישיון דרגה B רשאי לנהוג בכלי רכב מסחרי או באופנוע. מאידך, הפירוש המוצע על ידי המדינה מגשים תכלית זו, משהוא מתאים לסוגים שונים של כלי רכב את דרגות הרישיון המתאימות להם.

לא די, אפוא, לעיין במאפיינים של כלי הרכב כפי שתוארו בדרגה D1. למאפיינים אלה מתוספים תנאים אחדים, שכולם עניינם בייעודה של הנהיגה, או – מנקודת הסתכלות אחרת – למאפייני כלי הרכב המופיעים בהגדרת הדרגה D1 יש להוסיף את התנאים שנקבעו בהגדרת סוג כלי הרכב, לפי ייעודו (מסחרי, הסעת 8 נוסעים וכד') ".

השאלה הנשאלת היא האם במשרד התחבורה שלנו סבורים שכל נהג צריך ייעוץ משפטי כדי להבין את הסאגה הזאת, או שקיימות דרכים פשוטות יותר להציג בפני כולנו את ההתאמה בין דרגות הרישיון לבין כלי הרכב בהם מותר לנו לנהוג?

עפ"ת 40569-06-14