חפציבה, אחד הקיבוצים הראשונים בארץ ישראל, הוקם לפני כמאה שנים, בשנת 1922, על-ידי עולים מגרמניה וצ'כוסלובקיה למרגלות הגלבוע, על אדמות שנרכשו על-ידי הקרן הקיימת ממערב לעיר העתיקה בית שאן.
ארבעים שנים לאחר מכן הגיע בחור יפני אל "אולפן" ללימוד עברית שפועל בקיבוץ, וכך נפתח פרק מופלא של קשר ושל ידידות בין קיבוץ ממזרח עמק יזרעאל שבצפון מזרח הארץ לבין תנועה דתית שוחרת שלום שמרכזה בטוקיו, יפן. הבחור היפני, כך הסתבר, היה חבר בכת 'מָקוּיה' (האות וו עם שורוק, ולא עם חולם כפי ששמה מבוטא בטעות בעברית), כת שנולדה ממש במקביל להולדת מדינת ישראל, בחודש מאי 1948.
מקויה היא זרם בנצרות אשר לפי האתוס של מייסדיו נולד לאחר שפרופסור איקורו טאשימה, איש עסקים מדרום יפן, חווה התגלות בעת שהתבודד במשך שבועיים על הר אסו. כיום מונה תנועה זאת כ-50,000 נפש, ואנשיה פזורים בכמה מאות קהילות במדינות שונות בעולם. שני דברים שמייחדים את כת מקויה מאלפי כתות אחרות בעולם הם ראשית לכל שאין לה ממסד דתי או כתבי קודש, ושנית – שיש לה קשר חם, אוהד, ומאד מיוחד למדינת ישראל ואל בני ישראל.
מעבר לקשר הטבעי של הנצרות אל ארץ הקודש, החיבור והאהדה ליהדות נוצר במקביל להתגבשות רעיונות האמונה הייחודיים למקויה, כאשר פרופסור טאשימה, כעת כבר אברהם איקורו טאשימה, נפגש בישראל עם הוגי הדעות היהודים הפרופסורים מרטין בובר, שלום רוזנברג ושמואל ברגמן, ועם הרבנים היהודים צבי יהודה קוק, אברהם השל ופנחס פלאי. מקויה מאחדת את שורשי האמונה היהודית עם אמונות ופילוסופיות מן המזרח, ודוגלת בעקרונות אוניברסליים של אהבה, שלום ושלווה.
המחשבה, ההיסטוריה והמסורת היהודית השפיעו ככל שהשפיעו על עקרונות האמונה של היפנים, ואלה – יסודיים ודקדקנים כפי שהם – נוהגים, במידת האפשר, לשלוח את בניהם ובנותיהם ללמוד עברית בארץ ישראל כדי לקרוא ולהבין את התנ"ך בשפת המקור. חלק מן הצעירים היפנים ממשיכים ללימודים אקדמאים, בעיקר באוניברסיטה העברית בירושלים. אנשי מקויה, שחלקם מעניקים לבניהם ובנותיהם שמות עבריים תנ"כיים, משמשים כשגרירים אוהבי ישראל ביפן. הם מפעילים בירושלים מרכז עבור אנשיהם, וכן שלוחה שלו בקיבוץ חפציבה – שם נמשכת המסורת של לימוד עברית באולפן שבקיבוץ.
במלאת יובל לחפציבה החליטו בני מקויה לתרום לקיבוץ גן יפני – אחת האומנויות הייחודיות והמאלפות של בני יפן. את המשימה תכנן וריכז אדריכל הנוף יוהצ'י גוטו, חבר הכת, והוא בנה בתוך שטח הקיבוץ פינת חמד שמאחדת אלמנטים יפנים מסורתיים עם צמחיה ומוטיבים של ארץ ישראל.
כרגיל בגנים יפנים, אף אלמנט – פסל, צמח או אבן, לא נמצא שם במקרה וכל פריט מסמל כוונה ומשמעות. בין השאר שתולים ומוצבים בגן צמחים, פסלים ומוטיבים יפנים קלאסיים כמו במבוק, עגורים, פנסים ומנורות סורו, ובנויים אלמנטים כמו בריכות מים שבתוכן שוחים דגי קוי, סוכת אזומאיה שמשמשת לטקס תה, גשרי עץ, פסלים מוקטנים של מבנים יפנים מוקטנים כמו פגודה סמלית, גשרי עץ ועצים מוקטנים. כל אבן ואבן בגן היפני מסודרת באופן מובנה ומתוכנן, ואפילו למספר האבנים בכל פינה יש משמעויות. לתוך המסורת היפנית משולבת אדריכלות נוף "ישראלית" עם שטחי מדשאות, וכן עצים ושיחים טיפוסיים לארץ ישראל.
הגן נטוע ובנוי על מדרון עם מדרגות ושבילים שמטפסים לאורכו, וכמו כל גן יפני בעולם, גם הגן הקסום של חפציבה הוא מקום מושלם לרגיעה והתבוננות, ומשולבים בו "רמזים", "סודות" וסמלים. במי הבריכה הקטנה שבגן שוחים להנאתם דגי קוי היפנים המפורסמים, אשר מסמלים בין השאר עוצמה, נחישות ודבקות במטרה. "דגי הזהב" האלה, תרתי משמע, חיים במים טהורים שנובעים אל הבריכה ממעין קטן ומוזרמים הלאה בתעלות קטנות במורד הגן.
אלמנט אחד – שקיים רק בגן של חפציבה ולא באף גן יפני אחר בעולם הוא מערה קטנה שהייתה ככל הנראה חלק מכפר יהודי עתיק בשם בית אילפא שהתקיים כאן בתקופה הביזנטית. שש שנים לאחר שקיבוץ חפציבה עלה על הקרקע, בעת שנחפרה תעלת מים, התגלו בשטחו שרידים של בית כנסת עתיק ובו אחת מרצפות הפסיפס המפורסמות ביותר בארץ ישראל – "גלגל המזלות של בית הכנסת בית אלפא", ובו – בין השאר – תיאור עקדת יצחק. האתר הארכיאולוגי נמצא על הגבול שבין קיבוץ חפציבה לקיבוץ בית אלפא שצמוד אליו, והוא מנוהל בידי רשות הטבע והגנים.
המערה, שנמצאת ברום הגן היפני, חצובה בסלע ומשמשת כמקום לפולחן של בני מקויה. לא הרחק מן הגן בנוי בית מקויה – מבנה עץ בן שתי קומות שצופה אל העמק.
אפשר לשבת ולהירגע על מרפסת עץ מקורה ולהתייחד עם הנוף של עמק חרוד, לצפות באופק ברמת יששכר בקצה השני של העמק, בשדות החקלאיים ובבריכות הדגים האופייניות לאזור. כניסה אל העולם הקסום של הגן היפני מאפשרת, ואף דורשת, סיור נינוח ומרגיע לנוכח פכפוך המים, השקט החם של מרגלות הגלבוע, וההיסטוריה העשירה של עמק בית שאן. עם זאת – למודי ניסיון עם התנהגות "ישראלית" בשטחים ציבוריים מקפידים אנשי חפציבה לאפשר ביקור בביתם רק לאחר תאום מראש. מדובר במאמץ קטן שבהחלט מצדיק את עצמו מכיוון שזאת אחת מפנינות החמד הנדירות, האסטטיות והמיוחדות ביותר בארץ.
מומלץ לבקר בגן היפני הקסום בשעות בוקר מוקדמות או בשעות ערב, ולשלב את הטיול עם ביקור באתר בית הכנסת בית אלפא. מדרום לקיבוץ חפציבה יש שביל עפר שמוליך אל קיבוץ בית אלפא הסמוך, והוא נושק למורדות הגלבוע ומטפס מעלה. כאשר הולכים לאורכו רואים את מגדל המים הישן של קיבוץ בית אלפא ולצידו עץ פיקוס ענק ששורשיו כאילו תלויים באוויר. בהמשך השביל, במרומי הגבעה, נמצאת נקודת תצפית נפלאה על האזור כולו.
כך מגיעים: אפשר להקליד ב'וויז' "הגן היפני בחפציבה", ו/או לנסוע על כביש 71 ולפנות דרומה לפי השילוט חפציבה / בית אלפא. אל כביש 71 אפשר להגיע ממזרח, מכיוון כביש הבקעה, מכביש 90 (מצפון הארץ או מכיוון ירושלים), או ממערב, מן היציאה המזרחית של העיר עפולה.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע: באתר הבית של דובי זכאי
