"יש מעט מאד דברים רעים, מזיקים, ומסוכנים יותר לחברה הישראלית מאשר הניסיון לסכסך ולשסות אוכלוסיות אלו באלו. יש מי שמתמחים בזה, וגורפים על זה הון פוליטי". כך – מבלי להסתיר למי הוא מתכוון – אמר שר התחבורה לשעבר, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בכנס הוירטואלי של יוזמת 'פיוצ'ר מוביליטי' שנערך אתמול (ב').

ח"כ סמוטריץ', אשר חלק מספר תובנות חשובות ומעניינות מניסיונו הלא מאד ארוך במשרד התחבורה, מציע לנצל את המשבר הכלכלי החמור שאליו נקלעה מדינת ישראל בגלל משבר הקורונה ולהשקיע בתשתיות התחבורה – בעיקר תחבורה ציבורית ובניהול חכם של תחבורה, ולא ב"תשלומי העברה" – כלומר תשלום של קצבאות ומענקים לכלל הציבור – שאינם מסייעים לדעתו לצמיחת המשק ולעתיד הכלכלה הישראלית.
ניכר שקצפו של ח"כ סמוטריץ' יצא על מחליפתו במשרד, השרה מירי רגב, שאותה הוא מאשים בשקרנות, פלגנות ופגיעה באינטרסים של התחבורה בישראל ושל אזרחי ישראל במרכז ובפריפריה.

"חיבור מרכז ופריפריה", אמר סמוטריץ', לצערי (זאת) סיסמא – חשובה – אבל הפכה למשהו נבוב וחסר כיסוי על-ידי השרה הנוכחית, ואני אומר את זה בכאב. אני רוצה להתחיל במהות. בעיני יש מעט מאד דברים רעים מזיקים ומסוכנים יותר לחברה הישראלית מאשר הניסיון לסכסך ולשסות אוכלוסיות אלו באלו. יש מי שמתמחים בזה וגורפים על זה הון פוליטי.

הסכסוך התורן זה לסכסך את תושבי המרכז עם תושבי הפריפריה ולספר לתושבי הפריפריה שבגלל השקעות במרכז בתשתיות תחבורה אנחנו דופקים את הפריפריה. אין שקר גדול מזה, עובדתית. יש השקעה גדולה בפריפריה, חייבת להיות השקעה בפריפריה, ואגב ברור ש'פר תושב' היא תהיה הרבה יותר גדולה בפריפריה מאשר במרכז בגלל הפיזור הגדול יותר של האוכלוסיה. ועדיין – אין דבר שפוגע יותר בפריפריה מאשר לא להשקיע בתשתיות תחבורה במרכז.

אין ערך להביא אנשים מהפריפריה למרכז אם במרכז הם עומדים שעתיים. אני אתן דוגמא. תהיה רכבת לליקית. טוב שתהיה רכבת לליקית, נשקיע את המיליארדים בהנחת המסילה כדי שתהיה רכבת כזאת, אבל היא תהיה חסרת משמעות אם לא נשלים את המסילה המזרחית במקטע של מרכז הארץ באופן שיאפשר לנו לפנות את העומסים מפרוזדור איילון ולהזיז אותם למסילה המזרחית, ואז לפנות מקום לסלוטים של רכבות דרומה. המסילה הזאת, שנשקיע הרבה כסף בלסלול אותה לליקית, תישאר ריקה. אז מי שרוצה לקרב את הפריפריה למרכז ולהביא רכבת לדרום, לליקית, צריך, מה לעשות, להשקיע גם במרכז כדי לשחרר שם עומסים, ולתת סלוטים לרכבות. ויש עוד המון דוגמאות.
אז אני אומר חד משמעית, אין סתירה בין השקעה בפריפריה להשקעה במרכז. אגב, הגודש במרכז עולה למשק הישראלי סדר גודל של 40 מיליארד שקלים בשנה. תחשבו מה אפשר לעשות בכסף הזה לטובת הפריפריה, לצמצום פערים, ליצירת שוויון הזדמנויות, (אפשר לעשות) המון המון דברים.

פוליטיזציה של המערכת

ח"כ סמוטריץ' רמז לכך שהשרה רגב עוסקת במינויים פוליטיים של מנהלים ובעלי תפקידים חסרי כישורים ואמר: "אני לא חושש מהחלטות לא נכונות, כי כל החלטה אחר כך אפשר להפוך. אני כן חושש ממינויים פוליטיים שיחריבו את משרד התחבורה. אני אומר באחריות: במשרד התחבורה ובחברות הביצוע יש תותחי על. לשים היום בתוך החברות ובמשרד, בצמתים הכי קריטיים והכי מרכזיים, מינויים פוליטיים של אנשים חסרי כישרונות, ואני מדגיש – אין פסול באדם שמזוהה פוליטית, אבל בבסיס הוא חייב להיות קודם כל עם הכישורים הנדרשים…

שמעתי שידידי השר אמסלם (אשר ממונה כיום על רשות החברות הממשלתיות ונציבות שירות המדינה – ג.מ.) אמר איזה ביטוי: "למה שלא תהיה עקרת בית מדימונה בדירקטוריונים של חברות?" תראו, זאת אמירה פופוליסטית, אולי מאד נחמדה, אבל אנשים שבאים לנהל חברות בסדרי גודל אדירים ולקדם פרויקטים מקצועיים חייבים להיות עם רקע והבנה בסיסיים בפרויקטים שאותם צריך לקדם. אפשר וצריך שהנבחרות הללו יהיו מגוונות, גם בהקשרים הדתיים וגם בהקשרים הפריפריאליים, אבל אסור בשום פנים ואופן למנות אנשים פוליטיים שאין להם את הכישורים, הידע ואת היכולות. זו תהיה בכיה לדורות, וזה הדבר שאני הכי חושש ממנו".

בהתייחסות אחרת למשבר הקורונה אמר ח"כ סמוטריץ' ש"מה שאותי מטריד זה מה שמשבר הקורונה עושה בטווחים הארוכים… אני חושש מההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה בהיבט של הרגלי ההתנהלות של אזרחי ישראל… תקופת הקורונה עלולה לקחת אותנו הרבה מאד שנים אחורה. עובדה שהנוסע הישראלי עוזב את האוטובוס ועובר לרכב הפרטי, ויש כאן עניין של הרגלים שיהיה קשה מאד לתקן בעתיד".
ח"כ סמוטריץ' סבור שעל משרדי האוצר והתחבורה לנצל את התקופה הנוכחית כדי לתקן את הכשלים של מערכת התחבורה הישראלית ובעיקר את התחבור הציבורית. לדעתו, אפשר לייעל את הרשת הקיימת בסדרי גודל של 10-15% גם ללא הוספת משאבים אלא באמצעות ניהול טוב יותר.

סמוטריץ' מציע: "להשתמש בתקופה הזאת לפיילוטים של ניהול חכם. לדעת בכל רגע נתון איפה נמצא כל אוטובוס, כמה נוסעים יש עליו, כמה אנשים ממתינים בתחנות. בתחום הזה אפשר לייעל את התחבורה הציבורית בבין 20 ל-30 אחוזים… בעבודה נכונה, עם טכנולוגיה חכמה וניהול נכון של המסלולים "פר צורך" אפשר לייעל את הרשת הקיימת, ותוך בין שנתיים לשלוש אפשר להביא למצב שכל התחבורה הציבורית במדינת ישראל תהיה מנוהלת על גבי אפליקציות קיימות. צריך לנצל את משבר הקורונה כדי לעשות את זה…. המשק הישראלי נמצא כעת במשבר בגלל הקורונה, ואלף-בית של כלכלה, להוציא משק ממשבר עובר דרך השקעה מאסיבית בתשתיות מעודדות צמיחה ויצירת מקומות תעסוקה… תחום התחבורה חייב להיות על השולחן. משרד האוצר צריך להבין שלקראת היום שאחרי הוא חייב להשקיע הרבה מאד מיליארדים במדיניות מרחיבה ובהגדלת החוב, אבל לא הגדלת החוב לתשלומי העברה אלא הגדלת החוב להשקעה בתשתיות מעודדות צמיחה ותשתיות תחבורה על רקע המשבר התחבורתי הגדול שבו נמצאת ישראל כיום".

את תגובת שרת התחבורה נוסיף כאן אם וכאשר נקבל כזאת.