Ad

המחסור העולמי בשבבים אלקטרוניים מחמיר. יצרניות רכב משביתות מפעלים

מחסור עולמי במוליכים למחצה שמשמשים במערכות אלקטרוניות ברכב צפוי לגרום ליצרניות הרכב הפסדים שנאמדים ב-60-100 מיליארד דולר. זה גם עלול להעלות את מחירי המכוניות לצרכנים ולצמצם את ההיצע שלהן.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עוד ועוד יצרניות רכב מודיעות בשבועות האחרונים על השבתת קווי ייצור או על הצפי שלהן לצמצום מספר המכוניות שהן יוכלו לספק במהלך 2021 כתוצאה ממשבר עולמי בתעשיית הרכיבים האלקטרוניים. אל פולקסווגן, פורד, ניסאן והונדה, שדיווחו על מחסור ברכיבים כבר בחודש דצמבר, נוספו גם ג'נרל מוטורס, שצפויה לצמצם ייצור במפעלים בארה"ב ובקוריאה, וסובארו שתחתוך את היקף הייצור ברבעון הנוכחי בכ-6.6%.

כבר בדצמבר פרסמנו כאן את האזהרה של פולקסווגן מפני הבעיה שמתרגשת על תעשיית הרכב, ומאז התפתח המשבר לבעיה כלל עולמית בממדים עצומים.

 

 

אחת ההתמחויות החשובות של כל יצרניות הרכב המשמעותיות בעולם היא תכנון מתוחכם מאד של מערכי הייצור העולמיים שלהן. כך מתאפשר תהליך מסובך שבסופו "מתייצבים" ברגע נתון, על קו הרכבה אחד, עשרות אלפי רכיבים שמהם בנויים מאות רכיבים שונים – וכמה רגעים לאחר מכן הם הופכים למכונית מוגמרת. ניהול המלאי ושרשרת הייצור אצל יצרניות הרכב הוא מדע מתוחכם, ולכל טעות יש השלכות כלכליות גדולות. מספיק שיחסר רכיב אחד מתוך אלפים כדי שאי אפשר יהיה להשלים הרכבה של מכונית. מצד שני, שיטת העבודה שנהוגה בתעשיית הרכב נקראת "בדיוק בזמן" – כלומר שכמעט כל הרכיבים מגיעים אל מפעלי ההרכבה רק ברגע שבו הם מיועדים להתקנה במכונית ספציפית. זאת מכיוון שיצרניות הרכב לא יכולות ולא רוצות לאחסן כמויות גדולות של רכיבים מפני שיש לכך השלכות כבדות על עלויות הייצור.

בעשורים האחרונים ניכרת עליה קבועה ומתמשכת במספר המערכות האלקטרוניות ברכב, ובערך הכלכלי שלהן מתוך סך עלות הייצור. כיום שולטת האלקטרוניקה כמעט בכל פעולה של הרכב – החל מכיוון מראת הצד או הורדת והעלאת החלונות, דרך מיזוג תא הנוסעים, תקשורת ומולטימדיה, וכלה בניהול המנוע וההילוכים, מערכות בקרת יציבות, ומערכות סיוע לנהג ומניעת התנגשות. אין בימינו כמעט אף רכיב מכאני במכונית שלא נשלט או מבוקר על-ידי מערכת אלקטרונית כלשהי, ובכל מכונית חדשה יש בימינו, בממוצע, בין 50 ל-150 מערכות ממוחשבות שנסמכות על ערכות שבבים.

העניין הוא שלא רק המכוניות, אלא כמעט כל תחומי החיים שלנו נשלטים או מבוקרים כיום באמצעות מערכות אלקטרוניות – החל מן המחשב הקטן שאנחנו עדיין מכנים "טלפון", זה שהפך לחלק לא נפרד מן היד האנושית, דרך אוזניות ה-BT, קונסולות המשחקים ומסכי הטלוויזיה הממוחשבים, וכלה במקרר ומכונת הכביסה שמחוברים כבר ל"אינטרנט של הדברים".

כל האלקטרוניקה הזאת נסמכת על "צ'יפים", שבבים אלקטרוניים, מה שפעם נקרא בשפת העם "ג'וקים", ומסתבר שתעשיית השבבים העולמית לא ממש עומדת בביקוש הגואה. מגפת קורונה החריפה את הביקוש העולמי לרכיבים אלקטרוניים מכיוון שמיליארדי בני אדם מצאו את עצמם תקועים בבתים והם הזניקו ביקוש עולמי לטלפונים חכמים, טלוויזיות, קונסולות משחק, מחשבים וגאדג'טים שונים. אם לא די בכך – המעבר של מספר יצרניות טלפונים מובילות לטכנולוגיית 5G הזניק את הביקוש לטלפונים חכמים, וגם התזמון של סוני, עם פלייסטיישן החדש, לא הועיל לבעיה של יצרניות הרכב. אנליסטים אחדים מאשימים גם את ענקית האלקטרוניקה הסינית 'וואווי' ברכש מוגזם לצורך אגירת רכיבים אלקטרוניים, וזאת לנוכח החרם של ממשל טראמפ על מוצריה.

 

 

באופן אבסורדי, הסגרים שנכפו על חלק ממדינות העולם, ועל ישראל יותר מכל, לא צמצמו את הביקוש העולמי לרכב. במקביל לסגרים נאלצו מיליוני בני אדם לנטוש את התחבורה הציבורית כדי להימנע מהידבקות בקורונה, ולעבור לשימוש במכוניות נוסעים. יצרניות הרכב, אשר בתחילת המגפה השביתו חלק ממערכי הייצור שלהן בגלל פגיעה בשרשראות האספקה – שבו למשחק במלוא הקיטור והגבירו את הניצולת במפעלים כדי לספק את הביקוש העולמי לרכב.

במקביל, כאמור, גם תעשיות האלקטרוניקה הגדילו את הביקוש לשבבים – יצרניות השבבים בעולם לא עומדות בעומס ולא נראה שהן יהיו מסוגלות לעשות משהו לתיקון המצב בעתיד הנראה לעין. הקמה של מפעלים חדשים, או אפילו של קווי ייצור נוספים, אורכת הרבה זמן, הרבה מידי אם תשאלו את פולקסווגן, ג'נרל מוטורס ופורד. אנליסטים טוענים שאין סיכוי שיצרניות השבבים יצליחו לספק את כל הביקוש בטווח של לפחות 6-9 החודשים הבאים.

אגב, מה שממש לא עוזר ליצרניות הרכב זאת העובדה שמתח הרווחים של יצרניות האלקטרוניקה, ובראשן חברות ענק כמו אפל וסאמסונג, הרבה יותר גדול מזה של יצרניות הרכב, ולכן קל להן לשלם ליצרניות השבבים סכומים גבוהים יותר. בנוסף, תעשיית הרכב צורכת בימינו רק כ-12% מכלל השבבים בעולם, וזה מקטין עוד יותר את כושר המיקוח שלה והופך את התחרות שלה על כל שבב לעוד יותר קשה.

התוצאה, מבחינתנו הצרכנים, היא שבמהלך 2021 צפויים עיכובים באספקת רכב ואולי גם העלאת מחירים כלל עולמית כתוצאה מצמצום היקפי הייצור. מבחינת תעשיית הרכב מדובר בצמצום מאולץ ומשמעותי של הייצור – אנליסטים מעריכים שברבעון הראשון לבדו הוא יצומצם בכ-672,000 כלי רכב ברחבי העולם, וההפסדים הכוללים צפויים להצטבר עד לסוף המשבר ולהאמיר – להערכת אנליסטים שונים ל-60-100 מיליארד דולר. מדובר, כמובן, בנזק עצום לכולם.

עד מתי?

השאלה המאתגרת ביותר כרגע, כפי שמשנן כל חייל בצה"ל, היא "עד מתי?", וצריך לומר שאין לכך תשובה ברורה. אנליסטים אופטימיים סבורים שמפעלי הרכיבים האלקטרוניים יצליחו להגביר את הייצור ולעמוד בביקוש העולמי כבר לקראת סוף השנה הנוכחית, אבל אחרים טוענים שהשיבושים באספקה צפויים להישאר איתנו לפחות עד לשנת 2023.

מה שבטוח, ראשית לכל, זה שמחירי הרכיבים עולים – כמקובל בימינו לנוכח ביקוש גואה, וזה מייקר את עלויות הייצור של יצרניות הרכב. על פי ההערכות שפורסמו – מחירי הרכיבים עלו כבר בכ-10-15% עד כה. מצד שני, ידוע גם שלא כל היצרניות סובלות מן הבעיה באותו אופן. כך, למשל, פולקסווגן היא הנפגעת הגדולה ביותר מעצם העובדה שהיא אחת משתי יצרניות הרכב הגדולות בעולם, אבל ב.מ.וו. – שבכל מכונית שלה יש הרבה יותר אלקטרוניקה מאשר במכונית ממוצעת של פולקסווגן – כמעט ולא נפגעת גם בגלל היקפי ייצור קטנים יותר ובעיקר מפני שהיא הבטיחה לעצמה טוב יותר את מקורות האספקה.

נקודה חשובה נוספת, שאמנם לא משנה את השורה התחתונה אבל עשויה להאיר את יצרניות הרכב באור פחות גרוע, היא שרוב היצרניות לא קונות "ג'וקים" ומוליכים למחצה אלא מערכות מוגמרות, ומי שמייצר אותן עבורן הן יצרניות המשנה הענקיות כמו בוש, קונטיננטל, דנסו, הרמאן, בורג וורנר וכיוצא באלה. פולקסווגן – יש להניח – לא בדקה האם בוש הבטיחה לעצמה מספיק מקורות ייצור כאשר סיכמה איתה על רכישת מערכת בקרת יציבות לגולף החדשה. במילים אחרות – מי שנושא באחריות לכשל השוק שנוצר הן ספקיות המשנה הרבה יותר מאשר יצרניות הרכב. מצד שני, ותמיד יש צד נוסף, גם ספקיות המשנה לא יכלו לחזות את הקורונה ואת השפעתה על מערכי הייצור של יצרניות השבבים.

חדשות טובות

כאמור, לתעשיית האלקטרוניקה יש "עדיפות טבעית" ברכש שבבי אלקטרוניים, גם בגלל הכמות וגם בגלל רגישות פחותה למחיר, אבל מצד שני – לתעשיית הרכב יש "לובי" חזק בעולם מכיוון שהיא מעסיקה מיליוני עובדים. הלובי הזה עושה בשבועות האחרונים עבודה קשה של לחץ על גורמים ממשלתיים ברחבי העולם, ובחלק מן המקומות זה גם מצליח. תעשיית השבבים של טאיוואן, שנחשבת לאחת הגדולות והחשובות בעולם כיום, הודיעה לאחרונה שהיא תתעדף אספקה ליצרניות רכב.

לחץ כבד מופעל גם על ממשלת גרמניה ועל הממשל החדש של ביידן בארה"ב, ואלה מצידם מפעילים לחצים על ממשלת טאיוואן. אחת הבעיות שנחשפו במהלך המשבר הנוכחי היא שתעשיית השבבים העולמית הפכה לריכוזית למדי, כתוצאה מן ההסתמכות של תעשיית האלקטרוניקה על קומץ שחקנים בלבד, רובם באסיה.

 

 

בינתיים הולכת רשימת יצרניות הרכב ומתארכת, והיא כוללת כבר את פולקסווגן, פורד, סטלנטיס, ניסאן, הונדה, סוזוקי, וגם את ג'נרל מוטורס שצופה קיצוץ של 20% בתפוקה שלה בטווח הקרוב. יצרנית הרכב האחרונה שנוספה לרשימת הנפגעות היא סובארו, אשר הכריזה ביום שישי האחרון על כך שהיא נאלצת לחתוך את תחזית הייצור שלה בכ-58,000 כלי רכב לשנת הכספים הנוכחית (שמסתיימת ביפן באפריל), בעיקר בגלל המחסור העולמי בשבבים. סמנכ"ל הכספים של החברה אמר שמוקדם עדיין להעריך מה יהיה היקף הקיצוץ בהמשך השנה. במונחים של סובארו מדובר בצמצום של כ-6.6% במספר כלי הרכב שתוכננו לרבעון הנוכחי – מ-881,300 אל 823,400.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות