רגע לפני סוף שנת 2019 עקף סך המכירות של רכב חשמלי בגרמניה את המכירות בנורבגיה, וזאת בתום תשע שנים רצופות שבהן הובילה המדינה הצפון מערב אירופאית הקטנה את הטבלה.
עבור שוחרי איכות הסביבה, ומי שמתאמצים להגן על כדור הארץ מפני התחממות גלובלית ונזקי האדם לסביבה, נחשבת נורבגיה לדוגמא ומופת לפעילות ממשלתית מוצלחת בתחומים אלה. למרות שמדובר במדינה שמפיקה כמויות עצומות של נפט וגז טבעי, ובאופן טבעי יש לה אינטרס כלכלי מובהק להמשיך לעשות את זה – נורבגיה היא בין המדינות הראשונות בעולם שהתגייסו לגמילה משימוש בדלק מאובנים. בעשורים האחרונים הובילו ממשלות נורבגיה מדיניות מוצלחת מאד של מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות ועידוד השימוש בכלי רכב חשמליים. באמצעות מיסוי מוגדל על כלי רכב עם מנועי בעירה ומיסוי מופחת על כלים חשמליים, הושג שם שיעור חדירה מרשים של מכוניות כאלה – וזאת הרבה לפני שהטכנולוגיה הפכה אותן לאטרקטיביים מבחינת המשתמשים.
אלא שנורבגיה היא מדינה קטנה, עם שוק רכב לא מאד גדול. בסיכום 11 החודשים הראשונים של 2019, עד לסוף נובמבר האחרון, עלו על כבישיה 56,893 כלי רכב חשמליים, שזה יותר מפי 50 מסך כל המכוניות החשמליות שממשלת ישראל הצליחה להעלות על כבישי ארצנו מאז ומעולם.
בינתיים, בשוק הרכב הגדול ביותר באירופה – גרמניה – עלו על הכבישים 57,533 כלי רכב חשמליים, וכך עקפה גרמניה את נורבגיה בפעם הראשונה בעידן המודרני. אפשר, כמובן, לטעון בצדק ש"זה לא כוחות": אוכלוסיית נורבגיה מונה כ-5.3 מיליון תושבים, שמהווים בקושי 6.5% מ-83 מיליוני התושבים של גרמניה. אלא שדווקא היחס הזה, ובמיוחד כאשר מדובר במדינה שפועלת באופן מובהק נגד האינטרס הכלכלי המובהק שלה – יכולים ללמד משהו את מנהיגי ישראל בכל הקשור לאחריות סביבתית מחד, ולמובילות חברתית וטכנולוגית מאידך.
אפשר, כמובן, להוסיף זווית חיובית נוספת לעובדות האלה, אלא שגם היא – למרבה הצער – חושפת את ממשלות ישראל בערוותן. הממשלה הגרמנית, שיכולה הייתה להימחץ בקלות על-ידי אחת התעשיות החזקות ביותר במדינה – מובילה ומסייעת במאבק ציבורי שאילץ את יצרניות הרכב למחוק השקעות של מאות מיליארדי אירו בטכנולוגיית הבעירה הפנימית, ולהשקיע עשרות מיליארדים נוספים במעבר לרכב חשמלי. בזכות ההנהגה הזאת – גם של ממשלת גרמניה וגם של האיחוד האירופאי – מתחולל כיום אחד המהפכים הגדולים ביותר בהנעת כלי רכב מאז המצאת המכונית. בארבע השנים הקרובות צפויות יצרניות הרכב הגרמניות להשקיע יותר מ-50 מיליארד אירו בפיתוח ובהשקת כ-150 דגמים חדשים (!) של כלי רכב חשמליים.
לא מיותר לומר את המובן מאליו: בניגוד מוחלט לנורבגיה, לממשלות ישראל יש אינטרס ראשון במעלה לגמול את העולם מן התלות שלו בנפט בכלל, ובמיוחד מנפט ממקור ערבי ואיראני. ממשלות ישראל – מאז שנת 2008 ועד היום – אפילו הצהירו על כך בריש גלי והקימו מינהלת מיוחדת לצורך זה, תחת משרד ראש הממשלה. אלא שהממשלה של "אומת הסטארט אפ", אשר טובי בניה שיגרו לוויינים לחלל, בנו מטוסי קרב, פיתחו טכנולוגיות מרשימות ומובילים את העולם במספר הפיתוחים ובמספר פרסי הנובל ביחס לגודל האוכלוסייה – הותירה את שוק הרכב החשמלי שלנו הרחק מאחורי לא מעט מדינות שקברניטינו נוטים להתייחס אליהן בזלזול.
המכונית הראשונה שהחלה לחולל את המהפך החשמלי בנורבגיה, בשנת 2010, הייתה ניסאן ליף במהדורת היצוא הראשונה שלה, ומאז הקפידה הממשלה הנורבגית לסייע בהקמת תשתיות טעינה וברגולציה תומכת ברכב חשמלי. בשנה האחרונה, לאחר ששיעור החדירה של כלי רכב חשמליים בנורבגיה עבר את ה-50%, הפחיתה הממשלה את הסובסידיות וזאת אחת הסיבות לכך שהמכירות של רכב חשמלי במהלך נובמבר האחרון ירדו ב-27 אחוזים (ל -3,697 יחידות) ביחס לנובמבר 2018.
בגרמניה, לעומת זאת, החלה המכירה של פולקסווגן ID3, והיקף המכירות של רכב חשמלי זינק ב-9.1%, ל-4,651 יחידות. אלה כמובן נתונים מעודדים, אבל יחד עם זאת בל נשכח שכלי רכב חשמליים עדיין מהווים רק שבריר מסך המכירות של כלי רכב באירופה. ברבעון השלישי של 2019 היוו מכוניות חשמליות רק 3.1% מכלל מכירות הרכב בעולם הישן. בשבועות הקרובים תמשיך טסלה ללחוץ על הגז (טוב, על הדוושה החשמלית) בגרמניה עם דגם 3, שמוצע שם במחיר אטרקטיבי למדי, וזאת לאחר שהיקף המכירות של דגם זה זינק ב-130 אחוזים מתחילת השנה וב-432 אחוזים בנובמבר. לא מיותר להזכיר, בהזדמנות זאת, שפולקסווגן ID3 מוצעת בגרמניה תמורת החל מ-33,000 דולר, כלומר כ-114,000 ש"ח, ושממשלת גרמניה מעניקה סובסידיות לכל המכוניות החשמליות שמחירן נמוך מ-40,000 אירו.
The post הגודל כן קובע: גרמניה עוקפת את נורבגיה במכירת רכב חשמלי appeared first on The move.
