באגף התנועה של המשטרה משתמשים במגוון הולך וגדל של מצלמות אכיפה, ותיקון לפקודת התעבורה נועד לקבוע שכל צילום וכל תיעוד שמופק באמצעות מצלמות יוכל לשמש כראייה קבילה בבית משפט. ומי יפקח על הדרך שבה השוטרים משתמשים במצלמות האכיפה? משטרת ישראל, כמובן

העידן הדיגיטלי של המשטרה: כל צילום וכל סרטון וידאו יוכלו לשמש להרשעת נאשמים בעבירות תנועה. משטרת ישראל מצטיידת לאחרונה ביותר ויותר אמצעים דיגיטליים שנועדו לתעד עבירות תנועה – מצלמות מהירות נייחות, מצלמות וידאו שמותקנות בניידות, מצלמות וידאו נייחות בכבישים עירוניים וכבישים בינעירוניים, ומצלמות וידאו שמוצמדות לקסדות של רוכבי אופנועים משטרתיים. וממש בקרוב, כל צילום ותיעוד שיפיקו האמצעים המגוונים של המשטרה עלול לשמש כראייה מרשיעה בבית משפט לתעבורה.

"משתדלים כמה שפחות לשנות"
הבסיס לשימוש משפטי בצילומים שמפיקים אמצעי האכיפה החדשים של המשטרה הוא תיקון לפקודת התעבורה, שאושר לאחרונה בוועדת הכלכלה של הכנסת: אחד מסעיפי הפקודה, שקובע כי צילום של כלי רכב ישמש כראייה קבילה בבית משפט, הורחב משמעותית כך שיכלול למעשה כל תיעוד (חזותי, מילולי, מספרי ו"אחר") וכל אמצעי אחסון, החל מקלטת ודיסקט ועד שבבים ו"כל אמצעי אחר".

השימוש באמצעים דיגיטליים מגוונים לתיעוד עבירות תנועה אינו בעייתי כשלעצמו, כל עוד המחוקק קובע תנאים וכללים לשמירת זכויותיהם של חשודים ונאשמים בביצוע עבירות: למשל, תנאים לתחזוקת מכשירי האכיפה, כללים להפעלתם והוראות בדבר שמירת פרטיות ואבטחת מידע. אלא שכאשר הכינו את התיקון לפקודת התעבורה, בחרו במשרד התחבורה במכוון בניסוח שאינו דורש שינוי תקנות קיימות, וכך למעשה יצרו מצב שבו המשטרה תהיה זו שתקבע – לעצמה – את הכללים והנהלים הנוגעים לשימוש במכשירי האכיפה לצורך הפקת ראיות קבילות.

"ניסינו לשנות כמה שפחות כדי שלא נחייב שינוי בתקנות שנובעות מזה, כי אז זה מסכל את התיקון עד שיהיה תיקון של התקנות", מודה בכירה במשרד התחבורה, "בדרך כלל אנחנו משתדלים כמה שפחות לשנות. אז הגדרנו את המונח 'סרט' באופן דיגיטלי רחב". כך גם נמנע המשרד מלהתייחס לבעיות הייחודיות הכרוכות בהפעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כמו למשל אבטחת איכות הממצאים המופקים, אבטחת מידע ושמירה על פרטיות.

מה אפשר ללמוד מניסיון העבר?
במשרד התחבורה ובמשטרה מנסים להרגיע, ומסבירים כי התיקון לפקודת התעבורה קובע תנאי להגשת ראיות: תידרש הוכחה לכך שלא נעשה שינוי בצילום (או בכל פלט אחר) שיוגש לבית המשפט. "כתוב 'ובלבד שיוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין', ושר המשפטים יכול גם לקבוע בתקנות, אם הוא רוצה, את כל האמצעים הרלוונטיים", מסבירה קצינה בכירה באגף התנועה. הבעיה היא ששר המשפטים לא קבע בתקנות את האמצעים הרלוונטיים, והמשטרה נהנית לרוב מיד חופשית בכל הנוגע לקביעת נהלי השימוש והתחזוקה במכשירי האכיפה.

ומתן יד חופשית למשטרה הוא לא רעיון מוצלח, ועל כך יעיד הניסיון שנצבר במהלך השימוש באמצעי אכיפה מוכרים היטב, כמו למשל הממל"ז ("אקדח הלייזר") ו"הדבורה" לאכיפת עבירות מהירות ו"הינשוף" לאכיפת עבירת נהיגה בשכרות. מלבד זמן שיפוטי יקר שבוזבז בניהול הליכים שעסקו באמינות המכשירים, שימוש באמצעי אכיפה ללא בסיס חוקי ראוי עלול להביא לכך שנהגים חפים מפשט יורשעו בעבירות שלא ביצעו.

פרופסור בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי, העריך בספר שעסק בהרשעת חפים מפשע כי מכשיר הינשוף של משטרת ישראל הביא להרשעת אלפי חפים מפשע. חישוב מתמטי שערך ביחד עם הפיזיקאי ד"ר מרדכי הלפרט הניב הערכה מטרידה: כ-50% מהנהגים שנמצאו שיכורים בבדיקה באמצעות מכשיר הינשוף כלל לא היה שיכורים.

לך תוכיח שאחותך עשתה פניית פרסה
התיקון לפקודת התעבורה אמנם קובע שתידרש הוכחה לכך שסרט הווידאו שמוגש לבית משפט לא עבר שינוי בין זמן הצילום וזמן ההגשה, אך מי יקבע את התנאים שיבטיחו שהצילום אכן משקף את האירוע כפי שהתרחש? האם לא יתכן שתיעוד האירוע על-ידי השוטר המעורב יהיה מלכתחילה מוטה ולא אובייקטיבי? למרבה הצער, אין לבעיות שכאלה כל מענה בתיקון לפקודת התעבורה, שמעניק "חזקת קבילות" לכל תיעוד שתבצע המשטרה.

יש לציין שחזקת קבילות אינה "חזקת אמינות": בעבר ניסו משרדי הממשלה לקבוע למכשירי האכיפה של המשטרה גם חזקת אמינות, שתוצאתה בפועל הייתה עלולה להפוך כל ראייה שמפיקים מכשירי האכיפה לבלתי ניתנת להפרכה. חזקת הקבילות שונה, ונועדה לאפשר שימוש באמצעי האכיפה להגשת ראיות, אך היא אינה הופכת את הממצאים עצמם לאמינים. כמו בעבר, האמינות תוכח בבתי המשפט.

למרות זאת, עצם השימוש באמצעי אכיפה שמהימנותם אינה ברורה – למשל, מצלמות וידאו בניידות או על קסדות רוכבי משטרה – עלול לפגוע בזכויות יסוד של נאשמים. כך למשל, הצגת סרטון וידאו בפני שופט, גם כאשר הוא מודע לכך שאמינות מכשיר הווידאו עצמו טעונה הוכחה, עלולה במקרים רבים להטות את דעתו נגד הנאשם. כאשר הראייה היחידה שתוגש במשפט היא אותו סרטון וידאו, ביחד עם עדותו של השוטר שתיעד את האירוע, סיכוייו של הנאשם להוכיח את חפותו יהיו זניחים.

פיזור הכנסת עשוי לדחות את רוע הגזירה: משרד התחבורה מקדם את התיקון לפקודת התעבורה במסגרת רפורמה בענישת עברייני תנועה, שדורשת את אישורה של מליאת הכנסת. הדיונים בוועדת הכלכלה, שמכינה את התיקון לקריאות שנייה ושלישית, רחוקים מסיום, ולכן יתכן שעוד יחלפו חודשים רבים עד שכל מכשירי האכיפה החדשים של המשטרה יזכו ב"חזקת קבילות".