בתום יותר משנה של עבודת מטה צפויות להתבהר בשבועות ובחודשים הבאים ההשלכות המעשיות של האיחוד בין קבוצת פיאט-קרייזלר לקבוצת פיג'ו-סיטרואן תחת כנפי 'סטלנטיס', ונראה שכולנו נצטרך לאפס וללמוד מחדש את "מפת הדגמים והיצרנים" שעליה גדלנו.
גם בעבר לא היה קשר חד חד-ערכי בין מותגים לבין המדינות שבהן הם יוצרו: כמעט כל יצרניות הרכב מייצרות במדינות המוצא שלהן אבל גם במדינות אחרות. אבל כעת נראה שלפחות בתוך קבוצת סטלנטיס צפוי הקשר הזה להיפרם לגמרי. מצד אחד – המעבר לעידן הרכב החשמלי יאפשר לסטלנטיס להשאיר בחיים מותגים שכמעט שלא נותרה להם זכות קיום, ואף להעלות מתהום הנשייה מותג כמו 'לנצ'יה' שכבר חדל להתקיים, אבל מצד שני צפוי השיוך ה"לאומי" של רוב המותגים להתמוסס.
מיד לאחר הקמת סטלנטיס, בתחילת השנה שעברה, הכריז מנכ"ל החברה קרלוס טווראס שהוא לא מתכוון לסגור אף אחד מ-24 המפעלים האירופאים של כל 15 מותגי הקבוצה, ושהוא מתכוון להעניק צ'אנס לכל אחד ואחד מן המותגים – כולל גם אלה שנראה כאילו הם מתנדנדים בין חיים למוות מבחינה מסחרית.
מסמכים שהגיעו לאחרונה לידי המדיה החשובה ביותר של תעשיית הרכב – האוטומוטיב ניוז, מצביעים על כך שסטלנטיס מתכוונת להפוך דווקא את דרום איטליה, מכל המקומות, לבסיס ייצור מרכזי של כלי רכב יוקרתיים "מחושמלים", בעיקר למותגי 'לנצ'יה', 'DS' ו'אופל'. לעומת זאת – דגמים של ג'יפ האמריקני, מותג שבעבר נבנה גם באיטליה, ייוצרו במפעל של פיג'ו בספרד.
הרעיון של אופל שמיוצרת באיטליה או של ג'יפ ספרדי יחולל ודאי אינספור בדיחות ויעלה סטריאוטיפים עתיקים וחדשים כאחד, אבל כעת – יותר מתמיד – נראה שהדבר שצריך לשים אליו לב הוא אובדן כמעט מוחלט של הבדלים טכנולוגיים בין דגמים שמיוצרים ומשווקים תחת מותגים שונים. כמו שהדברים נראים כעת נראה שכל מותגי קבוצת סטלנטיס, במידה רבה כמו מותגים קבוצת פולקסווגן, צפויים להיות מבוססים על אותם מכלולים ולהיבדל זה מזה רק בעיצוב ובמיתוג.
'אופל', מותג שגסס תחת ג'נרל מוטורס וחי בקושי תחת פיז'ו-סיטרואן כאשר התבסס על מכלולים צרפתיים, ישיק בעוד קצת יותר משנה ספינת דגל חשמלית בגודל בינוני, והדגמים "הגרמנים" יחלקו מכלולים עם ספינת הדגל של מותג היוקרה הצרפתי 'DS'. כל הדגמים ייוצרו, כאמור, בדרום איטליה ויתבססו על פלטפורמה חדשה שנקראת STLA Medium – שהיא גרסה מותאמת במיוחד לדגמי פרימיום. לא מדובר בפלטפורמה חשמלית טהורה אלא בפלטפורמה ייעודית גם לרכב חשמלי וגם להנעת בעירה, כלומר שקל לבנות עליה דגמים חשמליים טהורים אך גם דגמים היברידים והיברידים-נטענים.
כלי רכב שמבוססים על פלטפורמה זאת יהיו באורך של בין 435 סנטימטרים ל-5 מטרים, ואפשר לצייד אותם בסוללות עם תכולת אנרגיה שנעה בין 87 ל-104 קילוואט-שעה, מה שאומר שאפשר יהיה להגיע אל טווח נסיעה מרבי של עד 700 קילומטרים בין טעינות. לפי מסמכים שהגיעו לידי אוטומוטיב ניוז – לגרסה של DS ניתן שם הקוד הפנימי D85 ויש מצב שהיא תושק תחת שם הדגם DS 9 'קרוסבק'.
פחות משנה לאחר מכן תוחלף 'אינסיגניה' המזדקנת, אשר מיוצרת כידוע בגרמניה, במכונית חשמלית שתיבנה על הפלטפורמה המחושמלת הבינונית הזאת, ואילו הגרסה של DS לאותה מכונית תיקרא DS 7 קרוסבק. מה שהרבה יותר מלהיב, לפחות חלק מאיתנו, הוא שאופל ו-DS יחלקו את המכלולים האלה עם לנצ'יה, שתחזיר לחיים את אחד השמות המיתולוגיים שלה: 'אורליה'. גם זאת, כמו מחליפת 'אינסיגניה', תהיה מכונית בגודל של משפחתית גדולה, ומן הסתם במבנה מוגבה, ספק קרוסאוברי. אגב, אם הקשר "המשפחתי" מתחת לעור לא היה מספיק ברור אז שם הקוד הפנימי לגרסת DS הוא D74, ושם הקוד של לנצ'יה, כמה מקורי, הוא L74.
המפעל במלפי, לפי אותם מסמכים, צפוי לייצר בממוצע כ-90,000 יחידות בשנה מכל הדגמים החשמליים, וזה אומר שצריך למלא את שאר 310,000 המקומות הפנויים בו עם דגמים נוספים של מותגי סטלנטיס השונים. בסיכום שנת 2021 יוצרו במפעל הזה רק קצת יותר מ-160,000 כלי רכב, אבל הפוטנציאל המלא שלו הוא של 400,000 כלי רכב בשנה, והשנה האחרונה שבה פיאט כמעט והצליחה למלא את המכסה הזאת הייתה 2015.
באופן מוזר, סטלנטיס לא תייצר במלפי את מחליפו של ה"ג'יפ" הקטן של פיאט – 500X, אשר חולק את רוב מכלוליו עם ג'יפ 'רנגייד'. היורש של הג'יפון הרך הזה, שצפוי להיות מושק בשנת 2025, ייוצר במפעל של פיג'ו בספרד, וכך גם המכונית הקטנה שתהיה היורשת של לנצ'יה אפסילון.
וזה לא האבסורד היחיד: בשעה שסטלנטיס מעבירה לאיטליה את הייצור של אופל ו-DS, רבות מן המכוניות האייקוניות האיטלקיות יוסיפו להיות מיוצרות מחוץ לאיטליה: כך, למשל, היורשת של פיאט פנדה, שמיוצרת אף היא כרגע בדרום איטליה (במפעל Pomigliano) תיבנה ככל הנראה בסרביה או בסלובקיה.
