Ad

תחקיר המהירות פרק י"ב: מאוסטרליה לישראל ב-17 שנים

נתונים שנועדו לספר לנו שהמהירות גורמת לתאונות מבוססים על מחקר בעייתי מעידן שבו במכוניות אפילו לא היתה מערכת ABS, שלא לדבר על בקרת יציבות
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ביום הבטיחות הלאומי, שצוין בחודש אוקטובר האחרון, הציגה עמותת אור ירוק כמה נתונים מדעיים לכאורה בפני ועדת הכלכלה של הכנסת. בין השאר, חזרה העמותה על הטענה הנפוצה שלפיה כל עלייה במהירות הנסיעה מגדילה דרמטית את הסיכון לתאונה. כאשר פנינו לבקשת הסברים אודות הנתונים, מסרו לנו בעמותה שהם נלקחו מנייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מצאנו את נייר העמדה, ואכן גילינו את הנתונים. כך נכתב שם: "נהיגה במהירות הגבוהה בעשרה קמ"ש מהמהירות המרבית המותרת הגדילה את הסיכוי לתאונה פי ארבעה", ו"נסיעה במהירות הגבוהה ב־15 קמ"ש מהמהירות המרבית המותרת הגדילה את הסיכוי לתאונה פי עשרה".

כאשר עמותת הבטיחות הפעילה בישראל מציגה נתונים של רשות לאומית, הרושם שנוצר בציבור הוא של ממלכתיות חסרת-פניות. אלא שכמו כל כך הרבה נתונים שמנסים למכור לכם, גם באלה שעוסקים בהגדלת הסיכון לתאונה יש פגמים חמורים. הנה כמה דברים שחשוב לדעת ביחס למקור הקביעות האלה.

1. הנתונים מבוססים על מחקר שנערך באוסטרליה לפני יותר מ־17 שנים (פורסם ב־1997). רובן המוחלט של המכוניות באותה עת לא צויד במערכות בטיחות בסיסיות כמו ABS. עורכי המחקר ציינו כבר אז ש"בהעדר ABS, בלימת חירום מהמהירויות שנמדדו במחקר תביא לנעילת גלגלים והחלקת המכונית, אפילו במקרה של נהגים מיומנים".  מזה למעלה מעשור שמערכות ABS הן נחלת הכלל בישראל, ובחמש השנים האחרונות כמעט לכל המכוניות החדשות יש מערכת בקרת יציבות אלקטרונית (ESC), אשר מחוייבת לפי החוק. האם מחקר זה יכול להיות רלוונטי כיום, כאשר מכוניות מתנהגות אחרת לגמרי מבחלינה דינמית, הן בטוחות משמעותית ומצוידות במערכות שיכולות למנוע תאונות? התשובה פשוטה מאוד – לא.

2. במחקר האוסטרלי נעשה ניתוח ל־148 תאונות בלבד, כאשר חישוב מהירויות הנסיעה של המכוניות המעורבות נעשה באמצעות תוכנת מחשב שפותחה בשנות ה־60 והייתה מיושנת כבר בעת ביצוע המחקר.

3. המחקר בוצע במספר נקודות עירוניות בלבד באדלייד שבאוסטרליה, כאשר המהירות המותרת בהן הייתה 60 קמ"ש. מסקנות המחקר נוגעות לכבישים עירוניים: "באזור המוגבל ל־60 קמ"ש, הסיכון למעורבות בתאונה עם נפגעים מוכפל עם כל עלייה של 5 קמ"ש במהירות מעל 60 קמ"ש"; בכל עיר יש נקודות כאלה. מה אפשר ללמוד מכך על הגבלת מהירות בכבישים אחרים, למשל בכבישים מהירים או בכבישים בינעירוניים? התשובה פשוטה – כלום.

4. אחת מההמלצות העיקריות של המחקר הייתה להפחית את המהירות בכבישים עירוניים ל־50 קמ"ש. בישראל המהירות בכבישים עירוניים היא ממילא 50 קמ"ש, ובאזורים מסוימים מוגבלת ל־30 קמ"ש.

אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, ההקשר של המחקר, השיטות שלו, המהירות המדוברת, התקופה ועוד מרכיבים יסודיים לא מוזכרים כלל. באוסטרליה דיברו על הורדת מהירות בעיר, בעקבות מיקום בעייתי – והנה יש לנו בסיס "מחקרי" לכלל פרויקט המצלמות הבינעירוניות בישראל ואמירות כוללות על השפעת המהירות.
לפרק הקודם: פחות אכיפה, פחות תאונות

  • Ad
  • Ad
  • עוד באתר

    Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות