שתי הכרזות חשובות, אשר מפיחות רוח מעודדת בקרב כל מי שמאמין בחזון ה'היפרלופ', הוכרזו בסוף השבוע האחרון משני צידי העולם.

חברת 'היפרלופ טרנספורט טכנולוג'יס' (HTT), אחת משלוש החברות המובילות כיום בתחום הפיתוח של מערכת תחבורת המונים מהירה, הכריזה על חתימת הסכם רשמי עם סוכנות התיאום של אוהיו (NOACA) ועם משרד התחבורה של מדינת אילינוי (IDOT) לביצוע בדיקת היתכנות להקמת קו בין קליבלנד לשיקאגו. במסגרת מחקר זה ייבחנו לא רק האספקטים הכלכליים אלא גם מספר נתיבים אפשריים בין שתי הערים, וכן המיקומים המועדפים להקמת תחנות לנוסעים ולמטען. סוכנות התיאום של אוהיו תממן 600 אלף דולר מתוך סך העלות של המחקר, אשר הכנתו צפויה לארוך בין חצי שנה לשנה. ההערכה הראשונית היא שמשך הנסיעה / טיסה בין שתי הערים, שהמרחק ביניהן הוא 500 ק"מ, יעמוד על כ-28 דקות בלבד.

המחוקקים בכל מדינות האזור – אילינוי, פנסילבניה, וויסקונסין ואוהיו – אישררו עוד במהלך 2017 בפרלמנטים המקומיים שלהם תמיכה עקרונית בהקמת מערכות הסעת המונים מהירות מסוג 'היפרלופ'. לפני מספר שבועות פנו נציגי המדינות הללו במכתב משותף אל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבקשה לקבלת מימון להקמת המערכת באמצעות תקציבים פדרליים לפיתוח התחבורה.

היום (ב') צפוי להתקיים אירוע בקליבלנד, אוהיו, שהו ישתתפו נציגים של כ-26 ארגונים שתומכים בפרויקט, ובו צפויים להיחשף פרטים נוספים אודות המיזם המתוכנן. "די מדהים לראות כמה שותפים יש ל-HTT בפיתוח ההיפרלופ", אמרה גרייס גאלוצ'י (Gallucci), מנכ"ל NOACA. "יש להם שותפויות עם מוסדות אקדמיים, עם מוסדות ממשלתיים ועם המגזר הפרטי".

קראו עוד: היפרלופ מציגה: שטוקהולם להלסינקי ב-28 דקות

בחזרה להודו

בינתיים, בצידו האחר של כדור הארץ, הכריזו ממשלת הודו ומדינת מהרשטה על כוונתן לעבוד עם חברת 'וירג'ין היפרלופ' של קבוצת החברות של ריצ'ארד ברנסון ולהקים קו מהיר בין הערים פונה למומבאי. ברנסון חתם בסוף השבוע על הסכם מסגרת לפרויקט זה מול ידידו של ראש ממשלת ישראל, ראש ממשלת הודו נארנדרה מודי, ועם ראש ממשלת מהרשטרה, דוונדרה פאנדוויס, אם כי אף אחד מן הצדדים לא סיפק עדיין מידע אודות דרך המימון של הפרויקט ומי אמור לשאת בו.

הקו המתוכנן, לכשיקום, אמור להעביר נוסעים בין שדה התעופה הבינלאומי של פונה אל העיר מומבאי, מרחק של כ-150 ק"מ, בתוך כ-25 דקות, וזאת לעומת שעתיים וחצי בכלי רכב ויותר משלוש שעות ברכבת.

"אני מאמין שקו אחד של וירג'ין היפרלופ יכול להשפיע על הודו במאה ה-21 כמו שהרכבות עשו במאה ה-20", אמר ברנסון. "הנתיב בין פונה למומבאי הוא מסדרון ראשון אידיאלי כחלק מרשת כוללת אשר תפחית באופן דרמטי את משך הנסיעה בין רוב הערים הגדולות בהודו".

טכנולוגיית ה'היפרלופ', עליה דיווחנו כאן בהרחבה בהזדמנויות שונות, מבוססת על צינורות ענק שבתוכם מייצרים לחץ נמוך מאד כדי לאפשר ל"תרמילים" או מיכלים שנושאים נוסעים או מטענים לנוע בתוכם באמצעות השראה מגנטית במהירות תיאורטית של עד 1,222 קמ"ש. ספקנים, ומי שמלגלגים על הטכנולוגיה, טוענים שהיא לא הגיונית ולא כלכלית, אבל העובדה היא שבארה"ב מפותחת הטכנולוגיה הזאת על-ידי לפחות חמישה ארגונים רציניים.

קראו עוד: ה'היפרלופ' תופס תאוצה: ריצ'ארד ברנסון נכנס לתחרות

בעוד שלגבי המיזם באוהיו הוקצה, כאמור, תקציב, במיזם ההודי עדיין לא פורסם, כאמור, מי יישא בעלות שנאמדת במספר מיליארדי דולרים. מאידך, ההודים ואנשי וירג'ין בהחלט שחררו נתונים שאמורים להלהיב אותנו עם תחושה של חיסכון פוטנציאלי אדיר, אשר אמור להפוך את ההשקעה למשתלמת: משני צידי הקו, שבמערב הודו, מתגוררים כ-26 מיליון בני אדם, וההערכה היא שבכל שנה מבוצעות בין הערים כ-150 מיליון נסיעות של נוסעים.
לטענת ההודים, חיבור מהיר בין הערים צפוי לחסוך לכלכלה המקומית כ-55 מיליארד דולר במהלך 30 שנות פעילות, וזאת בזכות הפחתת מספר תאונות הדרכים, הקלת הגודש בפקקי תנועה וחיסכון בזמן, וגם בזכות עלויות תפעול נמוכות.

עם כל הספקנות לגבי ההיתכנות הטכנולוגית של המיזם אי אפשר להתעלם מן העובדה שגם ברנסון וגם ראש ממשלת הודו ניצבו זה לצד זה על הבמה במהלך טקס החתימה, כך שהמעורבות הממשלתית מעניקה לו לגיטימיות, ושפוליטיקאים לא אוהבים להעניק את שמם או את הופעתם למיזמים שסבירות הצלחתם לא גבוהה.

ובינתיים בישראל

בשעה שההודים מחד והאמריקנים מאידך משקיעים בטכנולוגיה עתידנית שאמורה להיות יעילה מאד מבחינת תצרוכת האנרגיה שלה, מאד כלכלית ומאד מהירה, משרד התחבורה הקצה מאות מיליוני שקלים (!) להקמת קו רכבל בין צומת שבע לבין קבר הרשב"י בהר מירון. גם אם מתעלמים מן המוטיבציה הפוליטית השקופה של מיזם מיותר שכזה, קשה יותר להבליג על ההתעקשות של שר התחבורה, ישראל כץ, לבזבז את הכסף על טכנולוגיה שהופעלה לראשונה בשנת 1644 (!) במקום להשקיע את אותם משאבים בפיתוח טכנולוגיה עתידית.

את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת