Ad
מגרש מכוניות

קנה מכונית חדשה בבריטניה קבל 11,000 שקלים מתנה

תעשיית הרכב הבריטית דוחקת בממשלה להשקיע 6.6 מיליארד שקלים בסובסידיות לרכישת מכוניות חדשות. האם ממשלת ישראל תשקיע מיליארד שקלים כדי להרוויח שניים?
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

זמנים קשים מחייבים החלטות אמיצות, וממשלת בריטניה נמצאת כרגע בפני הצורך לקבל החלטה קריטית לעתיד תעשיית הרכב שלה. עיתון ה'גארדיאן' הבריטי מדווח על "פגישות חשאיות" שנערכו לאחרונה בין בכירים בממשלה הבריטית לבין איגוד יצרניות הרכב במדינה, שם הועלתה דרישת התעשייה לסבסוד מאסיבי של רכישת רכב חדש.

 

 

וירוס קורונה שיתק בחודשים האחרונים את מכירות הרכב ואת ייצור הרכב בבריטניה, ובסיכום חודש אפריל יוצרו בממלכה המאוחדת רק 197 כלי רכב והמכירות קרסו ב-97.3%. נתונים אלה הם הנמוכים ביותר לחודש בודד בבריטניה מאז שנת 1946. יצרניות הרכב מנסות להפעיל מחדש את המפעלים ולהחזיר לעבודה מאות אלפי עובדים, אלא שהמשבר הכלכלי שנגרם גם בבריטניה בגלל הסגר הממושך שכפתה מגפת קורונה לא מספק לאף אחד סיבות לאופטימיות. בכירי האוצר הבריטי דנו כבר בכוונה להנהיג תוכנית גריטה (מלשון "להפוך לגרוטאה") כלומר שהממשלה תעניק תמורה כספית משתלמת לכל בעל רכב ישן שימסור אותו להשמדה ויחליף אותו ברכב חדש. תוכניות כאלה זכו להצלחה גדולה בבריטניה בעבר, כמו גם בעשרות מדינות אחרות בעולם, והן נחשבות לאחד הקטרים החשובים בחילוץ תעשיית הרכב מן המשבר הכלכלי של 2008-2009.

הדילמה של הממשלה הבריטית, בדומה לזאת של ממשלת גרמניה, היא האם למקד את הסובסידיות ברכישת רכב חשמלי – ובכך לקדם את התוכנית להגיע ל"אפס זיהום אוויר" מרכב בשנת 2050, או להעניק הטבות גם לרכישה של מכוניות חדשות שמונעות במנועי בנזין ודיזל, מה שעלול לסכן את העמידה באותם יעדים. קברניטי תעשיית הרכב בבריטניה דורשים מן המדינה להעניק סיבסוד של 2,500 ליש"ט (כ-11,000 שקלים) לכל מכונית חדשה שתימכר – ללא קשר לשיטת ההנעה שלה, ולהקצות לתוכנית הזאת 6.6 מיליארד שקלים בסך הכל (1.5 מיליארד ליש"ט), מה שיאפשר להעלות לכבישים כ-600 אלף מכוניות חדשות. לטענתם, כל פני שיושקע כעת בתוכנית כזאת יניב לכלכלה הבריטית פי שלושה היות שהוא יאפשר לתעשיינים לשוב לעבודה ולהעסקה מלאה של עובדיהם.

לקריאה נוספת: קונה מכונית חדשה בגרמניה? קבל 10,000 ש"ח במתנה.

נכון להיום מהווים כלי הרכב "הירוקים" בבריטניה פחות מ-10% מכלל המכירות בשוק, והתעשייה לא יכולה לעבוד בין לילה מייצור של מכוניות מונעות במנועים בנזין ודיזל למכוניות חשמליות או אפילו היברידיות. בריטניה, כמו צרפת ומספר מדינות נוספות במערב אירופה, העדיפה במשך שנים את מנועי הדיזל החסכוניים בדלק, אלא ש"פרשת דיזלגייט" והחמרת תקנות זיהום האוויר צמצמו את נתח השוק של דיזל אל פחות מרבע מכלל המכירות.

 

 

במכתב ששלחו קברניטי תעשיית הרכב הבריטית לנציגי הממשלה הם מבקשים לקדם תוכנית לתמיכה במכירת 600,000 מכוניות חדשות ואומרים שתוכנית כזאת יכולה גם לתמוך ביעדים הממשלתיים הרחבים יותר מבחינת ההשפעות הסביבתיות, אבל ש"התועלת העיקרית תהיה בעידוד השוק, המגזר והכלכלה מבלי להעמיס יותר הארנק הציבורי". לדבריהם, סבסוד הרכישה של מכוניות חדשות יגדיל את הכנסות המדינה ממע"מ ומיסוי אחר על רכב, ובעיקר יצמצם את גל הפיטורים ואת השימוש בתקציב שהמדינה ייעדה לצורך זה.

דילמה בריטית ודילמה ישראלית

משרד האנרגיה הישראלי הכריז אמנם בשנה שעברה על כוונה להפסיק את המכירה של כלי רכב מונעים בבנזין ובדיזל בישראל עד לשנת 2030. אלא ששר האנרגיה "שכח" להראות את התוכנית שתגרום לזה לקרות, ובעיקר את התקציבים שנדרשים לצורך זה – כולל גם את האופן שבו האוצר יפצה את הכנסות המדינה על על אובדן המיסוי מבלו על דלק.

הבריטים, לעומת זאת, קבעו יעד זהה עם מועד ריאלי יותר – שנת 2040, ובמקביל לכך הקצו לצורך זה עשרות מיליארדי שקלים. רגע לפני התפרצות קורונה הופעלו בבריטניה לחצים על הממשלה להקדים את מועד איסור המכירה של מכוניות חדשות שמונעות בבנזין ודיזל לשנת 2032, וברור שסיבסוד של מכוניות כאלה כעת יהיה צעד לכיוון ההפוך.

אחד ההבדלים הגדולים בין שיקולים שצריכה לשקול ממשלת בריטניה לבין אלה שעומדים בפני ממשלת ישראל הוא שלבריטים יש תעשיית רכב גדולה (שרובה מייצרת מכוניות מתוצרת יצרניות לא בריטיות, בעיקר צרפתיות ויפניות) שמעסיקה מאות אלפי עובדים. לנו אין תעשיית רכב, כלומר שהשיקול התעסוקתי פחות משמעותי, אבל מצד שני המיסוי על רכב חדש אצלנו גבוה מאד. בנוסף, בישראל 2020 יצרה "בועת הליסינג" משבר מימון חמור אשר עלול לפגוע פגיעה קשה לא רק בחברות הליסינג אלא בעיקר במי שהלווה להן כסף, ובחלק מן המקרים זה הציבור הרחב באמצעות גופים פיננסיים שבהם מושקעים (בין השאר) החסכונות והפנסיות.

המשמעות, ראשית לכל, היא שהמשבר הכלכלי והירידה במכירת רכב שנגרמו בגלל קורונה פוגעים פגיעה קשה בהכנסות המדינה ממיסוי על רכב. מצד שני, בתוך הבעיה הזאת גלום גם הפתרון שלה: אם ממשלת ישראל תהיה נדיבה עם אזרחיה היא תוכל להגשים מספר מטרות יחד, וגם לצמצם את הפגיעה בהכנסות המדינה ממיסים. כדי לעשות את זה צריך לבחור בפתרון פשוט ומוכח אשר הופעל עד כה באופן רשלני ביותר בישראל, אבל הצליח מאד במדינות אחרות בעולם: הפעלת תוכנית גריטה לרכב שגילו 7-10 שנים ומעלה.

 

 

תוכניות הגריטה המצומצמות שהופעלו בעבר בישראל העניקו סכומים מגוחכים למי שגרט מכוניות בנות 15 שנים ויותר, והתרומה שלהן למשק, אם בכלל הייתה כזאת, הייתה שולית או אפסית. צריך לזכור שכל מכונית עממית חדשה שעולה על הכביש בישראל מכניסה לאוצר המדינה בין 30 ל-80 אלף ש"ח, ושמכוניות חדשות מזהמות פחות ובטוחות יותר לנסיעה – כלומר שהן חוסכות כספים שמתבזבזים על מערכת הבריאות.

תוכנית גריטה לימי קורונה יכולה להתמקד במכוניות בנות 7-10, ובעיקר בכאלה שעברו חיים קשים או נפגעו בתאונות והוחזרו לכביש. מערכת הגריטה עצמה קיימת, כלומר שלא נדרשת השקעה בתשתיות, וכל שנדרש ממשרד האוצר זה להעניק קופון בסך 10-15,000 ש"ח למי שימסור את מכוניתו לגריטה. בשונה מבעבר, "קופון" זה לא יהיה "כסף מזומן" לחשבון הבנק של בעל הרכב אלא "שיק" לפקודת רשות המיסים שאותו הוא יוכל למכור למי שקונה מכונית חדשה או לסוכנות טרייד-אין, או להשתמש בו בעצמו לרכישת מכונית חדשה זולה.

במילים אחרות, המדינה לא נדרשת "להוציא כסף מהכיס". מנהל הכנסות המדינה אפילו יוכל להראות תשואה חיובית בזכות הגברת רכישה של מכניות חדשות, ועיקר העיקרים: כבישי ישראל יתפנו מאלפי מכוניות מזהמות ופחות בטוחות לשימוש שיוחלפו במכוניות בטוחות יותר, ומזהמות פחות.

תוכנית גריטה יכולה לפתור גם משבר פיננסי לא פשוט עבור חברות הליסינג, שנתקעו כעת עם עשרות אלפי מכוניות משומשות ללא דורש. פתרון כזה נחוץ לא כדי להציל את ישבנם של בעלי החברות האלה (וגם זה חשוב בתקופה שבה המדינה משלמת מיליארדים כדי שעסקים לא יקרסו ולא יפטרו עובדים) אלא בעיקר כדי להקטין את הלחץ של מוסדות פיננסיים שייפגעו קשות, יחד עם הציבור שחוסך באמצעותם, אם אחת מחברות הליסינג תקרוס.

 

 

נכון לתחילת יוני, שוק הרכב הישראלי הפסיד עד כה כמעט 40,000 מכירות של מכוניות חדשות, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בכלל מגפת קורונה. זה אומר שהכנסות המדינה ממיסוי על רכב נפגעו לכל הפחות בשני מיליארד שקלים ממיסי קניה ומע"מ, אם לא מעבר לכך. נכון, כולנו מקווים שחלק מן המכירות הללו לא אבדו אלא רק נדחו, אבל לכל מי שעיניו בראשו ברור שחלק מהן לעולם לא יקרו, כלומר ש(גם) קופת המדינה נפגעה.

בשונה מתוכניות הגריטה הקודמות, שבהן הושקעו "גרושים" (עשרות מיליונים בודדים), האוצר צריך, ויכול, להשקיע כבר מחר בבוקר מיליארד שקלים כדי "להחליף" כ-100,000 מכוניות ישנות על כבישי ישראל (מתוך צי רכב של כ-3.3 מיליון מכוניות). כאמור, בביצוע נכון לא מדובר בהוצאת כסף מן הקופה הריקה אלא בדיוק להיפך: תשלום תמורת גריטת רכב ישן יכול, אם יבוצע נכון, למלא את הקופה לכל הפחות במיליארד שקלים נוספים, ואם מוסיפים לכך גם את התועלות הנלוות הרי שהרווח לכל הפחות כפול.

 

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad