Ad

פנק אותה: גם המכונית שלך בבידוד

לא משנה אם אתם מקפידים בדרך כלל על תחזוקת המכונית שלכם או לא, ולא חשוב אם אתם רגילים לעשות את זה בעצמכם או פשוט להחנות את המכונית במוסך – טיפול קצר במכונית ישבור קצת את שגרת הבידוד ויכין אותה לימים טובים יותר.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אנחנו לא יודעים כמה זמן עוד ניאלץ לבלות ב"בידוד קורונה", אבל למי מאיתנו שלא הניע את המכונית שלו בחודש האחרון יש משימה שתוציא אותו קצת מן השיגרה ומבין ארבעת הקירות.

 

 

מכוניות בנות ימינו לא זקוקות להמון תחזוקה, ומרווחי הטיפולים בהן ארוכים יותר מאי פעם בעבר. אגדות מספרות שיש חברות – אולי במדינות מרוחקות ואולי קרוב אלינו – שדוגלות ב"תחזוקת שמש", כלומר שהן "יענו לוקחות את המכונית לטיפול" אבל בתכל'ס מעמידות אותן בשמש ומחזירות אותן כלעומת שבאו, כאילו שטופלו. אז אם אכן נעשים מעשים כאלה הרי שמדובר לא רק ברמאות לשמה אלא בעיקר בפגיעה ב"בריאות העם". בדיוק כמו שחולה קורונה מאומת מסכן אותנו אם הוא מסתובב במרחב הציבורי ומלקק ידיות של דלתות, גם מכונית לא מטופלת מסכנת לא רק את מי שנוהג בה אלא את כל מי שמשתמש בדרכים.

אבל לא צריך לנסוע רחוק. טיפולים שגרתיים במכונית שלנו, אם עושים אותם נכון, הם לא יקרים, מצמצמים את הבלאי ברכב, ומונעים פגיעה – לרוב יקרה – במערכות חיוניות. בשונה מאשר ברוב מדינות העולם, החוק בישראל קיצוני מידי באיסור על טיפולים ברכב על מי שלא מחזיק בהסמכה לניהול מוסך. לכן לא נוכל להמליץ כאן פעולות תיקון ושדרוג שמותרות לכל בעל רכב בארה"ב ובאירופה, ונתמקד בדברים שכן מותר לעשות כאשר המכונית חונה במרחק של 100 מטרים מן הבית (לאחר שמצטיידים במסכת פנים וזוג כפפות, כמובן).

אחרי חודש, או שבועיים, של עמידה ללא נוע, הדאגה המיידית שלנו היא, כמובן, לצמיגים ולמצבר, ובשני המקרים ישנם פתרונות שאפשר ליישם ממש בצמוד לבית או תוך ניצול הזדמנות בדרך להצטיידות השבועית במזון בסופרמרקט. הצמיגים נושאים את משקל המכונית וממילא קיימת מהם דליפה קבועה של אוויר, ואם לא נטפל בהם הם יתבלו ויינזקו. הדבר הראשון שצריך לדעת הוא מה לחץ האוויר שמומלץ על-ידי יצרנית הרכב, בהתאם למידות הצמיגים. מצטיידים בדף ועט ויורדים לבדוק את המידות, שרשומות על הצמיג עצמו. זאת הזדמנות טובה לבחון את מצבו של כל אחד מארבעת הצמיגים ולחפש תקלות: חריצים, סדקים, בליטות, שחיקה, או כל דבר שעלול להעיד על בעיה עתידית בקשר שלנו עם הכביש.

מידות הצמיגים רשומות על הדופן החיצונית בסדרת מספרים שנראית כך: 205/55R-16 ולעת עתה צריך לוודא שכל ארבעת הצמיגים הם באותן מידות (מי שבמכוניתו התקין היצרן צמיגים שונים על כל סרן יודע, לרוב, את הסיבה לכך…). אם גיליתם בעיה בצמיגים עצמם, או באחידות המידות שלהם, אתם עלולים להיות בסכנה גדולה יותר מאשר לחלות בקורונה, וחשוב לסדר אותה בהקדם האפשרי. מוסכים ופנצ'ריות פתוחים בימים אלה במגבלות שונות.

 

 

כעת פותחים את דלת הנהג או את מכסה פתח התדלוק ומחפשים מדבקה עם סדרת מספרים (או שמחפשים בספר הרכב את הפרק שעוסק בצמיגים). בדרך כלל מופיעה סדרה לא קצרה של אפשרויות ללחצי ניפוח – גם לפי מידות הצמיגים וגם לפי אופי הנסיעה (עירוני, עמוס, בינעירוני, חיסכון בדלק וכו') אבל מכיוון שהמכונית שלנו צפויה להוסיף ולעמוד בתקופה הקרובה צריך לבחור בלחץ האוויר הגבוה יותר שרשום שם. ממילא, במהלך התקופה הבאה הלחץ ירד. אם יש ברשותך מדחס (קומפרסור) ומד לחץ אוויר אפשר למלא אוויר ליד הבית – וזאת גם האפשרות המומלצת בימים כתיקונם. אם לא – צריך לנצל את הקפיצה הבאה לסופרמרקט כדי לעבור בתחנת תדלוק ולמלא אוויר. כדאי לזכור שצמיגים שאינם מנופחים ללחץ הנכון משפיעים לרעה על ביצועי המכונית, מאריכים את מרחק הבלימה – וגורמים גם לנזק כלכלי בגלל צריכת דלק רבה יותר ובלאי מואץ לצמיגים עצמם.

הסיבה מספר 1 לתקלות: מצבר שנפרק

הרכיב הבא שנפגע בגלל עמידה ממושכת ללא תנועה הוא המצבר. הוא עלול להיפרק בגלל זליגת חשמל באחת המערכות ברכב, אבל גם באופן טבעי, וככל שהמצבר ותיק יותר כך צפויה זליגת חשמל בעייתית יותר שמסכנת את שלומו. אגב, כדאי לדעת שמצברים תקולים הם הגורם המוביל, בהפרש ניכר, בהשבתות של כלי רכב. אורך חיים טבעי של מצבר במכונית הוא בין 3-5 שנים, אבל הוא מושפע מאד מטיב המצבר, וגם מאופי השימוש במכונית: במכוניות שנוסעות מעט ומותנעות הרבה יש עומס רב יותר ולכן אורך החיים של המצבר מתקצר. מצבר פרוק לגמרי עלול "לעבור את הסף" וללכת לעולמו מוקדם יותר מאשר אותו מצבר במצב טעון.

 

 

בעבר היה נהוג להניע את המכונית ולהשאיר את המנוע פועל כדי לטעון את המצבר, אבל זאת פעולה לא מומלצת ראשית לכל בגלל פליטה מיותרת ומסוכנת של מזהמי אוויר רעילים וגם בגלל בזבוז מיותר של דלק. כאשר יש בעיות נוספות ברכב, למשל במערכת הקירור, ייגרמו גם נזקים נוספים. הפתרון המומלץ, לכן, הוא לחבר אל המצבר סוללה נטענת (סוללת התנעה) שאותה אפשר לקנות בחנויות ציוד לרכב או להזמין באינטרנט. אלה סוללות קטנות פיזית שאותן טוענים מרשת החשמל הרגילה, ולאחר מכן פשוט מחברים אותן אל קטבי המצבר ומשאירים מתחת למכס מנוע סגור. ליתר ביטחון כדאי להשאיר פתח תזכורת על לוח המכשירים כדי שלא לנהוג במכונית מבלי לפרק את הסוללה לפני ההתנעה הבאה (סוללת ההתנעה לא תוכל לספוג את הספק הטעינה של האלטרנטור, וזאת מעבר לכך שהיא פשוט עלולה ליפול אם הונחה באופן לא מאובטח).

חשוב לזכור שסוללת התנעה נועדה לחילוץ ממצבים שבהם המצבר נפרק, כלומר שהיא לא נועדה לטעינת מצברים. לכן, במידת האפשר עדיף לחבר למצבר מטען ייעודי שמתחבר לרשת החשמל (אך לא כל אחד יכול לחנות במרחק סביר משקע ביתי). אם רוכשים סוללה חדשה כזאת עדיף לבחור בסוללה עם קיבולת חשמל גבוהה.

 

 

גם כאן, האלטרנטיבה היא לנצל את הזדמנות ההצטיידות הבאה כדי לנסוע עם המכונית, אם כי כדאי לזכור שאנחנו אמורים להגיע לסופרמרקט בדרך הקצרה ביותר האפשרית. היות שמצבר נטען לאורך זמן, כלומר שנהיגה מהירה או "העלאת טורים" (לחיצה על המצערת לסל"ד גבוה) לא טוענת אותו מהר יותר, כדאי פשוט לנהוג לאט כדי לאפשר לאלטרנטור די זמן לטעינת המצבר.

עבודות במחנה

היות שאנחנו ממילא בהסגר, יש לנו הזדמנות די נדירה להשקיע כמה שעות בטיפול במכונית, תוך כדי תשומת לב לדברים שבדרך כלל אין לנו יותר מידי זמן אליהם. כדאי להתחיל עם "בדיקת נוזלים", ועוד לפני שמתניעים את המנוע לקחת סמרטוט ישן כדי לבדוק את מפלס השמן. מאתרים את מדיד השמן, מוציאים אותו בתוך כדי ניגוב עם הסמרטוט, מחזירים למקום ושולפים שוב. המדיד אמור להיות "מצופה" בשמן מנוע וגובה המפלס צריך להיות בין שני הפסים שמסומנים עליו. אם המפלס נמוך מידי עלול להיגרם למנוע נזק לא הפיך.
אגב, בדיקת מפלס השמן היא פעולה חשובה מאד גם לא בימי קורונה, היות שהיא יכולה למנוע נזקים יקרים מאד למנוע. חשוב לבצע אותה אחת לשבועיים ולכל הפחות אחת לחודש או לפני נסיעה ארוכה, מכיוון שאם המכונית צורכת שמן באופן קבוע זה מעיד על תקלה או על בלאי רב של המנוע. כדאי לטפל במצבים כאלה לפני שהם הופכים לקריטיים: אם לא יהיה שמן במנוע הוא יינזק באופן לא הפיך ולא יהיה מכוסה במסגרת אחריות.

 

 

 

אם יש ברשותכם שמן מבקבוק סגור – אפשר להוסיף את הכמות החסרה, וחשוב מאד לוודא שסוג השמן מתאים לדרישות היצרן. הבעיה, בימים אלה, היא שרוב החנויות סגורות ואפשר להצטייד בשמן מנוע כמעט אך ורק בתחנות דלק. לחברת הדלק יש מוניטין רע מאד, ולרוב גם מוצדק, לגבי מחירים מופרזים שהן גובות תמורת שמנים ומוצרים אחרים. יחד עם זאת, אם אין ברירה אז אין ברירה: עדיף לשלם יותר מאשר להסתכן בנזק למנוע. חשוב לשים לב למה שנכתב בתחילת הדברים: בודקים את מפלס השמן כאשר המנוע קר. אם המנוע חם – חלק מן השמן עדיין לא ירד אל העוקה (מצבור השמן שבתחתית המנוע), והמדידה תהיה שגויה.
נוזל קירור

מנועי בעירה פנימית הולכים לעולמם גם בגלל התחממות יתר, וזה מצב שלא אמור לקרות כאשר מערכת הקירור שלהם תקינה. שלוש נקודות תורפה של מערכות קירור הן הטרמוסטט, אותו רכיב שפותח מעברי מים ו/או מכניס לפעולה את מאוורר המצנן (רדיאטור) כאשר המנוע מתחמם, משאבת המים, ונוזל הקירור. מבין שלושת אלה יש לנו שליטה רק בשלישי (אבל חשוב לשים לב גם לשניים הראשונים). נוזל הקירור מבצע עבורנו סוג של "בדיקת דם" של הטרמוסטט ומשאבת המים: אם צנח מפלס הנוזל רוב הסיכויים שקיימת נזילה דרך אחד משני הרכיבים האלה, או מבעד לצינור קרוע או רופף. אם מפלס נוזל הקירור ירד בגלל בריחת מים לתוך הצילינדרים אזי המנוע נמצא כבר בסוף דרכו, לאחר שחווה טראומה קשה.

אחרי שכל זה נאמר, מה שנדרש מאיתנו זאת פעולה פשוטה מאד: להביט על מיכל העיבוי (מיכל פלסטיק שקוף למחצה שבו נמצא נוזל הקירור) ולוודא שגובה מפלס הנוזל נמצא בין הקווים שמסומנים עליו. במידת הצורך יש להוסיף כמות קטנה של נוזל קירור, אבל אם חסר הרבה נוזל (או אם חסר נוזל לאחר מילוי ראשון) – חייבים להכניס בדחיפות את המכונית למוסך כדי לאתר את הנזילה ולמנוע נזקים יקרים.
הדבר הבא הוא מפלס נוזל שטיפת החלונות, ומאד מומלץ להשתמש בנוזל שטיפה ייעודי שמכיל דטרגנט ומנקה טוב יותר את השמשות. בצוק העיתים אפשר להשתמש במעט נוזל לשטיפת חלונות מהבית, או אפילו בסבון כלים כשהם מהולים במים מסוננים או מים שנאספים מצינור מזגן (כדי להימנע מסתימה בגלל אבנית) – אם כי זה פתרון פחות מומלץ.

 

 

זה הזמן ל"סיבוב מנורות": כאשר המנוע מונע בודקים את תאורת החזית – אורות חניה, אורות דרך ואורות גבוהים, את ארבעת פנסי האיתות, את תאורת הפנסים האחוריים ואת שלושת פנסי הבלימה. במקרה הצורך אפשר להחליף נורה שרופה, אם כי כמה מיצרניות הרכב הפכו את הפעולה הזאת למסובכת ברמות מעצבנות במיוחד.
בימי אביב אלה, כאשר חמסינים ראשונים מזכירים לנו את הקיץ הישראלי, סביר שרובנו לא נתעכב על מגבי השמשות, וזאת טעות. גם אם צלחת בהצלחה את החורף, שחיקת להבי המגבים תגרום בשלב ראשון לרעשי שחיקה מעצבנים אבל חמור מכך – לשטחים לא נקיים על שמששה הקדמית, ויצירת "שטחים מתים" שמגדילים את הסיכון לתאונה. למרבה הצער, מגבים לא נבדקים במבחני הרישוי השנתיים בישראל ("טסט לרכב"), אבל ההחלפה שלהם קלה ולא יקרה.

מסנן אוויר

בעל רכב ממוצע עלול להתקשות להחליף בעצמו את מסנני השמן והדלק (פעולה גבולית או אסורה בישראל אשר מותרת ברוב מדינות העולם), אבל לא צריכה להיות לו בעיה לבדוק את מצב מסנן האוויר. באוויר הישראלי יש הרבה מאד אבק שסותם את המסננים, ומסנן סתום מקשה על מעבר אוויר למנוע, חונק אותו, ומגביר את תצרוכת הדלק וזיהום האוויר. בארצות הברית ובאירופה קל להשיג מסנני אוויר איכותיים במחיר נמוך, סדר גודל של 40-60 שקלים למסנן ברמה גבוהה, אבל הרגולציה הישראלית גורמת לכך שלקוח פרטי נאלץ לא רק להתאמץ יותר אלא גם לשלם יותר תמורת התענוג הזה.

 

 

מסנני האוויר נמצאים בתוך קופסת פלסטיק שמחוברת אל סעפת היניקה של המנוע, ובדרך כלל לא מסובך למצוא ולפתוח אותר ולחלץ ממנה את המסנן. אם המסנן מלוכלך ויש לך גישה למדחס (קומפרסור) – אפשר לנקות אותו בעדינות תוך הקפדה על התזת אוויר מן החלק הפנימי אל החלק החיצוני של המסנן, כדי שהאבק ייצא החוצה ולא יידחס פנימה. חשוב לשים לב שלחץ אוויר חזק מידי עלול לפגוע במסנן על-ידי הרחבת החרירים שבו, לכן לא תמיד זה שווה את המאמץ. בכל מקרה, אם המסנן רטוב משמן, מלוכלך באופן קיצוני או נראה במצב רע – צריך פשוט להחליף אותו במסנן חדש. כדאי להחליף מסנן פעם בשנה, ולכל המאוחר בכל 20,000 קילומטרים. החלפת המסנן אורכת 10 דקות לכל היותר, ולרוב אין צורך בכלים מיוחדים או בהבנה טכנית כדי לבצע אותה. כן חשוב לוודא שמשתמשים במסנן איכותי ומתאים, ושמכניסים אותו לכיוון הנכון שלו. לאחר החלפת מסנן או ניקוי שלו חשוב לסגור את קופסת המסנן באופן הרמטי.

תחזוקה קבועה

לכל מכונית יש מרווח טיפולים שוטפים שמומלץ על-ידי יצרן הרכב, וחשוב להקפיד לבצע אותם בהתאם למרווחי הזמן והקילומטראז' המומלצים. ביצוע טיפולים באופן מסודר, ורישום מפורט שלהם (רצוי יחד עם שמירת תיעוד של חשבוניות) יסייע למנוע נזקים וחשוב מכך: יסייע להעלאת ערך המכירה של המכונית בעתיד. המלצות היצרניות כוללות בדרך כלל גם "בדיקה כללית" של חלקים שהבלאי שלהם לאו דווקא תלוי במספר הקילומטרים שביצעתם, אלא בתנאי האקלים או באופי הנסיעה. כך, למשל, בלאי של רכיבי גומי – צינורות, אטמים וכיוצא באלה – מתקיים גם אם מכונית עומדת, ולפעמים אפילו מואץ בנסיבות כאלה. לכן – עם או ללא קשר לטיפולים השוטפים במוסך – מומלץ מאד לבצע מידי פעם בדיקות חזותיות – פשוט להציץ מתחת למכסה המנוע ולחפש סדקים, צינורות שעומדים להתפורר, דליפות של נוזלים וכיוצא באלה – לפני שהם הופכים לבעיה יקרה.

  • Ad
  • Ad
  • Ad