וולוו השליכה היום (ד') לעולם פצצה שאוהבי נהיגה לא יאהבו, מה גם שהיא עלולה (או עשויה) לשנות את ההתייחסות של כל יצרניות הרכב והרגולטורים בעולם לפער שבין היכולות של כלי רכב לבין דרישות החוק ברוב מדינות העולם. לאחר "שהתריעה" לפני מספר חודשים על כוונתה לעשות את זה הכריזה היום וולוו שכל מכונית חדשה שהיא תייצר בעתיד תוגבל למהירות נסיעה מרבית של 180 קמ"ש.
כמעט כל המכוניות החדשות שמיוצרות כיום ברחבי העולם מסוגלות לנסוע במהירויות גבוהות בעשרות קמ"שים מן המהירויות המרביות שמותרות בכל המדינות שבהן הן נמכרות. מכוניות עם מנועים בהספקים ממוצעים יכולות לעבור בקלות את ה-200 קמ"ש, ומכוניות ספורטיביות יכולות הרבה מעבר לזה. בשנות ה-90 של המאה הקודמת קיבלו על עצמן כל יצרניות הרכב מגבלה וולונטרית – כלומר מבלי שהיו מחויבים לה באופן חוקי – להגביל את מהירויות הנסיעה של המכוניות החזקות שלהם ל-250 קמ"ש. למעט קומץ של יצרניות-על כל יצרניות הרכב מכבדות את המגבלה הזאת, אם כי אפילו יצרניות מסה מפורסמות מאפשרות ללקוחותיהן לעקוף אותה באופן פשוט יותר או פחות.
בתחום המשאיות, לעומת זאת, חלה במדינות רבות חובת חוקית של הגבלת מהירות אלקטרונית. מבחינה טכנית אין כל בעיה להגביל את מהירויות הנסיעה, ומבחינה חוקית אין בעיה לחוקק חוקים שיחייבו הגבלות טכניות. העניין הוא שאף ממשלה, ואף יצרנית רכב, לא מתחה עד כה את הקו הזה מעבר לכך – וזאת למרות שהפער בין היכולות הדינמיות של מכוניות לבין מגבלות המהירות הקים תעשיה אדירה של אמצעי אכיפה, אמצעי מניעה, וחלוקת דוחות מהירות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים בשנה ברחבי העולם כולו.
ההכרזה החדשה של וולוו, להגבלת מהירות ל-180 קמ"ש, מוצדקת על-ידי וולוו בכך ש"מגבלה כזאת, אשר חורגת מן הרגולציה והחקיקה, נועדה לסייע בסגירת הפער שנותר להגשמת "חזון האפס" של אפס הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים". מלין אקהולם, מנהלת מרכז הבטיחות של וולוו, אמרה ש: "אנחנו מאמינים שעל יצרניות המכוניות מוטלת אחריות לסייע בשיפור הבטיחות בדרכים, והגבלת המהירות באמצעים טכניים – והדיאלוג שהיא יוצרת – מתאימים לחשיבה הזאת… זה מסייע לאנשים לחשוב ולהבין שמהירות גבוהה מסוכנת – ולהגביר את השקט הנפשי ואת התמיכה בנהגים אחרים".
אנשי וולוו מודים בכנות שהגבלת מהירות מרבית נחשבת לשנויה במחלוקת, ממש כמו ההכרזה שלהם לפני מספר חודשים על כך שבכוונתם ליישם אותה. הם מודים גם שלא מעט מומחים מפקפקים בעצם הזכות של יצרנית רכב להטיל מגבלות כאלה על בעלי הרכב. יחד עם זאת, אנשי וולוו אומרים שהם ממשיכים "במסורת של חלוציות בדיון על זכויותיהם וחובותיהם של יצרניות המכוניות לנקוט בפעולות שיכולות בסופו של דבר להציל חיים, גם אם פירוש הדבר אבדן של לקוחות פוטנציאליים". עוד טוענים אנשי וולוו שהבעיה שהם מתמודדים איתה היא ש"מעל למהירויות מסוימות לא מספיקות כל הטכנולוגיות של בטיחות ברכב והתכנון של תשתיות חכמות – ובתאונות שנגרמות במצבים אלה אין דרך להימנע מהרוגים ופצועים קשה".
ירו יריית פתיחה
דבר אחד בטוח: את השד שהוציאו אנשי וולוו מן הבקבוק כבר אי אפשר יהיה להכניס בחזרה. בין אם יצרניות רכב אחרות יבחרו, כמו וולוו, להטיל על עצמן מגבלה וולונטרית למהירות מרבית של 180 קמ"ש, ובין אם רגולטורים באירופה, ארה"ב או מדינות אחרות יקפצו על המציאה כמוצאי שלל רב ויתחילו תהליך של חקיקה לכיוון הזה – וולוו לכל הפחות "שברה את השורות" בקרב יצרניות הרכב. במינימום של המינימום היא עוררה מחדש ויכוח סביב נושא המהירות. אנשי וולוו מוסיפים עוד שמן מדעי למדורה הזאת כשהם טוענים ש"מחקרים מראים שלאנשים יש הבנה לקויה של סכנות שקשורות למהירות, וכתוצאה מכך נהגים רבים נוהגים בדרך כלל מהר מידי ולא מתאימים טוב מספיק את המהירות שלהם לקצב התנועה".
אגב, נוסף לכך שאף מכונית מתוצרת וולוו לא תוכל לעבור את מגבלת המהירות – וולוו משלבת גם מערכת אלקטרונית נוספת, שמופעלת באמצעות מפתח ההתנעה ומאפשרת לבעל הרכב לקבוע מגבלות נוספות – למשל כאשר מוסרים את המכונית לנהג צעיר, בן משפחה או חבר.
