כשנתיים וחצי לאחר שהפך לחוק, נוהל 6, שמחייב ציי רכב להדביק מדבקות "איך אני נוהג?" ולשלם אלפי שקלים בחודש למוקדים טלפוניים, עשוי להימחק מספר החוקים של מדינת ישראל. במשרד התחבורה, שבעבר תמך בחוק, אומרים כעת כי הנוהל מעודד שימוש בטלפונים ניידים ולכן עלול לגרום לתאונות דרכים
משרד התחבורה קובע: חוק שמחייב ציי רכב להדביק מדבקות "איך אני נוהג?" מעודד את השימוש בטלפון נייד, ועלול לגרום להיסח הדעת ולהגדיל את ההסתברות לתאונות דרכים. זו עמדתו הרשמית והעדכנית של המשרד, שאימץ לאחרונה את עמדתו של ד"ר שי סופר – המדען הראשי של משרד התחבורה, ששימש בעבר כמדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לאור עמדה זו תומך כעת משרד התחבורה בביטול החוק, שאושר במליאת הכנסת לפני כשנתיים וחצי בלבד ואשר מוכר גם כ-נוהל 6.
על-פי עמדתו העדכנית של משרד התחבורה, שבעבר דווקא תמך ביישום נוהל 6 במסגרת חוק, יעילות השימוש במדבקות "איך אני נוהג?" מעולם לא הוכחה באמצעות מחקרים מדעיים. יתרה מכך: נתונים שנאספו על-ידי המשרד בשנתיים האחרונות מעידים כי תלונות שמתקבלות על נהגים במוקדים טלפוניים מובילות לרוב לשיחות הסבר או "רענון נהלים", ואין בחוק משום הרתעה יעילה כלפי מי שמבצעים עבירות תנועה.
עיגון נוהל 6 בחקיקה הוא פרי יוזמתו של ח"כ לשעבר זאב בילסקי, שקידם את החקיקה למרות שלא הציג כל בסיס מחקרי-מדעי לטענות שהעלה בדבר יעילותו הבטיחותית של ההסדר. למעשה, טענות בדבר ההשלכות השליליות של ההסדר על הבטיחות עלו כבר במהלך הדיונים בכנסת, אך למרות זאת קודמה יוזמתו של בילסקי עד שאושר החוק בקריאות שנייה ושלישית בתחילת 2012.
כאמור, במשרד התחבורה גם סבורים כעת כי חוק שמעודד נהגים לדווח על כלי רכב מחייב שימוש בטלפונים ניידים, ומחקרים מדעיים רבים הוכיחו כי שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה הוא אחד הגורמים העיקריים להיסח דעת. התאונות שעלולות להיגרם כתוצאה מכך הן בעיקר מסוג חזית-אחור.
טענה נוספת שעולה כעת מכיוון משרד התחבורה, ואשר מוצאת ביטוי בנייר עמדה שהכין מרכז המחקר של הכנסת, היא כי "מדינת ישראל היא בין המתקדמות בעולם מבחינה טכנולוגית, והחקיקה המחייבת החזקת מוקדים טלפוניים היא ארכאית ואינה עומדת בקנה אחד עם מעמדה הטכנולוגי של ישראל". יש לציין כי יישום החוק דורש מציי רכב, מלבד הדבקת מדבקות על כלי הרכב, גם התקשרות מסחרית עם מוקד טלפוני, המאפשר דיווח על עבירות לכאורה של נהגים.
למעשה, במשרד התחבורה מציינים כי יש כיום מערכות טכנולוגיות שמאפשרות פיקוח ובקרה על התנהגות נהגים, באמצעות ניטור הנהיגה. מערכות אלה, שזוכות לכינוי "קופסה ירוקה", מבוסס לרוב על מערכת איכון לווייני (GPS) וחיישני תאוצה, שמאפשרים ניטור רציף של נתונים כמו תאוצה, תאוטה ותמרונים "חריפים".
על-פי מרכז המחקר של הכנסת, מערכות טכנולוגיות, שהשימוש בהן מוסדר בתקן ישראלי, "יכולות להחליף באופן מוכח ויעיל את הדיווח הטלפוני… אפשר לייצר תמריץ כלכלי לכך – אימוץ של נהיגה חכמה וזהירה כדאי לתאגיד הן בהיבט הבטיחות והן בהיבטים הסביבתיים, בשל החיסכון בדלק ובבלאי".
אולם, ביטול חוק אינו הליך פשוט, ולכן כלל לא ברור אם תמיכת משרד התחבורה בביטול החוק שיזם בילסקי אכן תתממש. ראוי גם לציין כי בהפיכת "נוהל 6" תמכו עמותות בטיחות מובילות, וביטולו כעת עלול לעורר ביקורת חריפה מצדן – ביקורת שעשויה להשפיע במידה מסוימת על דעת הקהל וכן על דעת מקבלי ההחלטות במשרד התחבורה.
מעניין לציין כי מנייר העמדה של מרכז המחקר של הכנסת עולה כי מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, הוא שהחליט לאמץ את עמדתו של ד"ר סופר בעניין ביטול החוק. אותו יצחקי, כאשר שימש כסמנכ"ל המשרד, דווקא גילה התלהבות רבה מיישום נוהל 6 כחוק.
"אנחנו בהחלט תמכנו בהצעת החוק", התגאה יצחקי בישיבה שערכה ועדת הכלכלה בפברואר 2012. "ב-2005 הנהגנו את זה כנוהל. אנחנו גם עקבנו אחר ביצוע הנוהל. בהחלט ראינו תגובות חיוביות… בדיקה (של יעילות הנוהל, ש.ה) נעשתה בתחילת 2011. גם חברת הסקרים – שכחתי את שמה – עשתה פעילות, בעיקר על מה שנעשה בחיל האוויר. היא בהחלט ראתה אפקטיביות… בהפחתה של מעורבות בתאונות דרכים".