בתום יותר מחצי שנה של משא ומתן צפויות חברות פולקסווגן ופורד להכריז ביום שלישי הבא "הודעה דרמטית" במהלך תערוכת הרכב הבינלאומית בדטרויט. אם לסמוך על "מקורות בתעשייה" הרי שהודעה כזאת תהיה הרבה יותר "דרמטית" מזאת שנמסרה השבוע על-ידי ראש ממשלת ישראל, מפני שהיא תכלול פרטים אודות הידוק משמעותי של הקשרים בין שתיים מיצרניות הרכב הגדולות ביותר בעולם, ואולי אפילו יוכרז על ברית של ממש בין הארגונים.
כפי שכתבנו כאן בעבר, כבר בחודש יוני האחרון נחתם מזכר הבנות בין שתי החברות שבמסגרתו הוסכם "לחקור את האפשרות להידוק הקשרים" ביניהן, ואולי אף ליצור ברית אסטרטגית, וזאת לאחר מספר חודשי משא ומתן. הצדדים אמנם סירבו לפרט אודות מהות הקשר, ומהדלפות שונות עלה שהוא ממוקד בתחום ייצור משותף של רכב מסחרי – לא דבר חדש בין שתי החברות האלה – אבל סמנכ"ל הכספים של פורד, בוב שאנקס, אמר באחת ההזדמנויות שהקשר "לא מוגבל לתחום זה", ואילו ביל פורד, יו"ר החברה שנושאת את שם משפחתו, אמר בחודש שעבר ש"השיחות מתקדמות ממש טוב וישנה התאמה תרבותית טובה בין החברות". לפני כחודש אמר מנכ"ל פולקסווגן, הרברט דיאז, ש"אנחנו נמצאים במשא ומתן מתקדם עם חברת פורד כדי לבנות ברית עולמית בתחום הרכב, אשר תחזק גם את תעשיית הרכב האמריקנית".
'אוטומוטיב ניוז', העיתון החשוב ביותר של תעשיית הרכב, הזכיר אתמול שכבר באמצע דצמבר פרסמו מארגני תערוכת דטרויט, שנחשבת ל"תערוכה של תעשיית הרכב האמריקנית", לוח זמנים לאירועי התערוכה ובו קבוע חלון זמנים עבור מסיבת עיתונאים "אפשרית" לצורך "הודעה של התעשייה", וזאת מבלי לנקוב בשם של היצרנית שהזמינה את חלון הזמנים הזה.
מארגני התערוכה מסרבים בשלב זה למסור מי אמור להופיע במסיבת העיתונאים הזאת, שמתוכננת לבוקר השני שלאחר פתיחת התערוכה, ביום שלישי בשעה 0830 בבוקר יום שלישי (1430 שעון ישראל), אבל בבורסת השמועות ההימור המוביל הוא על "הודעה דרמטית" של פורד ופולקסווגן. אנשי האוטומטיב ניוז, מפי מקורותיהם, מזהירים שהמגעים בין שתי החברות טרם הבשילו לתוכנית מוגמרת ולכן ייתכן שבדטרויט לא תימסר בסופו של דבר הודעה כזאת, ודוברי שתי החברות מסרבים בינתיים להגיב באופן ענייני אודות הדברים.
ככל הידוע, שיתוף פעולה בין פולקסווגן לפורד בתחום הרכב המסחרי יתקיים בוודאות ויכלול לכל הפחות ייצור משותף של טנדרים (למשל אמארוק של פולקסווגן על בסיס ריינג'ר של פורד) ושל ואנים להובלת נוסעים ומטענים על בסיס טרנזיט של פורד. בנוסף, שתי החברות תשתפנה פעולה במחקר ופיתוח בתחום הרכב האוטונומי. מנכ"ל פולקסווגן, הרברט דיאז, מסר גם שפולקסווגן מעוניינת לנצל את עודפי כושר הייצור של פורד בצפון אמריקה כדי לייצר כלי רכב מתוצרתה במפעלים של פורד.
דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס מאתמול מעלה את האפשרות ששיתוף הפעולה יהיה הרבה יותר עמוק, וזאת במטרה לחסוך "מיליארדי דולרים" לשתי החברות. המקורות של רויטרס מוסרים שההכרזה הצפויה תעסוק לא פחות מאשר ב"ברית אסטרטגית גלובלית", ושהיא מתקיימת על רקע האטה במכירות שכבר החלה בשוק הסיני וצפויה גם בשוק האמריקני. סוכנות הידיעות בלומברג הוסיפה פריט מידע חשוב באותו עניין כאשר דיווחה על התכנסות מתוכננת של מועצת המנהלים של פולקסווגן שמתוכננת למחר, כדי לדון באישור ההסכם בין החברות.
אם מקורותיה של רויטרס צודקים הרי שהברית צפויה לכלול, נוסף להשקעה משותפת במו"פ של תחבורה אוטונומית, גם הסכם שבמסגרתו פורד תשתמש בפלטפורמת MEB החשמלית החדשה של קבוצת פולקסווגן כבסיס לכלי הרכב החשמליים מתוצרתה. מדובר בצעד מהפכני מבחינת קבוצת פולקסווגן היות שבמהלך העשורים האחרונים היא אמנם הובילה את תעשיית הרכב בכל הקשור לפיתוח ושיתוף פלטפורמות וטכנולוגיה – אלא שכמעט כל העבודה בתחום זה הוגבלה לשימוש בתוך הקבוצה עצמה ולא לשיתוף עם יצרניות מתחרות.
ככלל, בשנים האחרונות השקיעו גם פורד וגם פולקסווגן מיליארדי דולרים, במקביל, באותן טכנולוגיות. פורד, למשל, הקדימה את פולקסווגן בכניסה לפיתוח רכב חשמלי וכבר "שפכה" שם כ-11 מיליארד דולר, ואילו פולקסווגן הקצתה 30 מיליארד אירו לאותו תחום. מקורות מקורבים מספרים שפולקסווגן פיתחה את פלטפורמת MEB שלה מתוך כוונה מראש למכור את זכויות השימוש בה גם ליצרניות רכב נוספות, ושמאז הצגת הקונספט היא מנהלת משא ומתן עם יצרניות שונות בנושא זה. צוואר הבקבוק, בכל הנוגע לפיתוח מכוניות חשמליות בימינו, הוא טכנולוגיית הסוללות ובעיקר הבטחת מקורות לחומרי גלם ואמצעי ייצור של סוללות כאלה, לכן ליצרניות רכב שהשכילו ליצור לעצמן בריתות ומקורות ייצור מובטחים יש יתרון אסטרטגי משמעותי.
על-פי דיווחים שונים, במסגרת השיחות בין החברות פולקסוואגן שקלה השקעה של יותר ממיליארד דולר בחברת 'ארגו' שבבעלות פורד, אשר מפתחת טכנולוגיית נהיגה אוטונומית ובינה מלאכותית, כמו גם שותפות במיזמי הרכב האוטונומי של פורד עצמה.
לצנן את ההתלהבות?
בעוד שכל תעשיית הרכב ממתינה מזה מספר חודשים להתפתחויות בקשר בין פולקסווגן לפורד חשוב להגדיש מספר עובדות שעלולות לצנן את ההתלהבות. ראשית, וחשוב מכל, על אף שלאורך 130 שנותיה של תעשיית הרכב היא התאפיינה ברכישות ומיזוגים – יותר מאלף (!) יצרניות רכב התמזגו, נרכשו או פשטו רגל בתקופה הזאת – מעט מאד מיזוגים ובריתות של יצרניות רכב באמת הצליחו.
בעיקר זכורים לרע הניסיון של ב.מ.וו. לחלץ משהו מתעשיית הרכב הבריטית הקורסת, דבר שהסתכם בסופו של דבר בהחייאת המותג 'מיני' וקריסת כל המותגים האחרים ששרידיהם נמכרו לסין בנזיד עדשים, וכן ההתרסקות המפוארת של "מיזוג החזקים" בין דיימר-בנץ (מרצדס) וקרייזלר אשר סחפה לתוכה בשעתו גם את מיצובישי.
הברית האסטרטגית המוצלחת ביותר של תעשיית הרכב בעידן הנוכחי הייתה בין רנו לניסאן, אלא שגם ברית זאת חווה בשנתיים האחרונות קשיים רבים אשר מגיעים לשיאם בימים אלה עם מעצרו, ביפן, של קרלוס גוהן. גם ההשתלטות של פיאט על קרייזלר, בעשור האחרון, אשר לאו דווקא נופלת להגדרה של "ברית", לא ממש מצליחה להמריא, לפחות לעת עתה.
ההצלחות העיקריות של חיבורים בין יצרניות רכב, שנובעות תמיד מן "היתרון לגודל" בתעשייה הזאת, נרשמו אצל יצרניות שהשתלטו על יצרניות אחרות, כאשר הדוגמא הבולטת ביותר היא "מסע הרכישות" של פולקסווגן על סיאט, סקודה, בנטלי, למבורגיני, סקניה, מאן (ובסה"כ כעשרה מותגים). בשנים האחרונות "הסתפקה" תעשיית הרכב בחיבורים "רכים" יותר כמו הקשר בין מרצדס-בנץ לרנו-ניסאן, או – להבדיל – הכנסת יצרניות רכב יפניות קטנות (דייהטסו, סובארו, מאזדה, וכעת גם סוזוקי) תחת חסותה של טויוטה, בין אם בבעלות מלאה (דייהטסו) או בשת"פ טכנולוגי (סוזוקי).
מה זה מעניין אותנו?
למיזוגים והשתלטויות של יצרניות רכב זו על זו יש כמעט תמיד השפעה על הנעשה בשוק הישראלי, וזאת בשתי רמות. ראשית, במהלך השנים מאפשרים המיזוגים ליצרניות הרכב לבסס את המוצרים שלהם על רכיבים ועל טכנולוגיות משותפים, כל ש"מתחת לברזלים" הופכים כלי הרכב לדומים או אף זהים – ולכך יש השפעה בעיקר על מחסן החלפים.
כלי רכב מסחריים שהתבססו על אותם מכלולים נמכרו בישראל לאורך תקופות ארוכות תחת מותגים שונים וביבוא של יבואניות מתחרות (למשל מרצדס ופולקסווגן או פיג'ו-סיטרואן ופיאט).
במקרים אחדים מחליטות יצרניות הרכב שלא לשנות את סדרי הייצוג שלהן בישראל (למשל קרייזלר בתקופת דיימלר-קרייזלר), במקרים אחרים הן מחליטות להעביר את הזיכיון מיבואנית אחת לאחרת (למשל קרייזלר תחת פיאט או דייהו תחת ג'נרל מוטורס), ולפעמים הן ממילא מיוצגות בידי אותה יבואנית (רנו וניסאן על-ידי קרסו מוטורס ומרצדס ומיצובישי על-ידי כלמוביל).
ספציפית במקרה של פולקסווגן ופורד מאד מוקדם להעריך לאן מתגלגלים הדברים, אבל יותר קל להבין שאין מה להשוות בין העוצמה של קבוצת פולקסווגן בישראל (מקום שני בהיקף המכירה של מכוניות חדשות) לבין זאת של פורד, אשר מדורגת כרגע במיקום ה-23 בטבלת המותגים.
מכל מקום, חיבור בסדר הגודל של פולקסווגן ופורד עשוי להיות הגדול ביותר בתולדות תעשיית הרכב, אבל ככל שאפשר לנבא כרגע הוא לא יכול, ולא צפוי, לקרות בדרך של דיימלר-קרייזלר אלא לכל היותר, במקרה הקיצוני, בשיטה של רנו-ניסאן, וסביר שאפילו ללא החלפת מניות. מקורות שונים בארה"ב מצננים אף הם את ההתלהבות כאשר הם "מזהירים" ש"ההודעה של פולקסווגן ופורד בשבוע הבא תהיה מוגבלת. שתי היצרניות מסכמות ביניהן פרטים אחרונים אודות תנאי השותפות, עדיין נדרש אישור של מועצות המנהלים של שני הארגונים, ולכן הרבה יותר סביר שההודעה ביום שלישי לא תהיה הרבה יותר מאשר עדכון רשמי פשוט אודות מצב הדברים עד כה".
