• Ad
  • מכונית חשמלית שברולט בולט
    ג'נרל מוטורס מוכיחה ש"האהבה של דונלד טראמפ" תהיה בכיה לדורות עבור תעשיית הרכב האמריקנית. ג'נרל מוטורס מבצעת "שטיפת תדמית" בדרך לסוף עידן מנועי הבעירה הפנימית.
    אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים

    ג'נרל מוטורס – מי שפעם הייתה יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם וכיום שווה פחות מעשירית מ'טסלה' – הכריזה ביום חמישי האחרון על כוונתה להפסיק לייצר מכוניות עם מנועי בעירה פנימית ולהיות יצרנית של מכוניות חשמליות בלבד. בפועל, תוך 5 שנים היא תציע 30 דגמים חשמליים שיהוו כ-40% מכלל הדגמים שלה בארה"ב (אבל לא מכלל המכירות שלה שם), ורק עשר שנים לאחר מכן היא תפסיק לגמרי לייצר כלי רכב פולטי פחמן.

     

     

    מצד אחד – אין ספק שמדובר בהכרזה דרמטית מאין כמותה, במיוחד לנוכח העובדה שזאת יצרנית הרכב הגדולה הראשונה בעולם שמתחייבת התחייבות כל כך אבסולוטית.

    לפניה היו כמובן יצרניות כמו 'וולוו' ואחרות אשר התחייבו שכל המכוניות שלהן יהיו "מחושמלות", ומה שיותר חשוב – יש יצרניות שכבר התקדמו לכיוון עידן הרכב החשמלי הרבה יותר מאשר ג'נרל מוטורס. ובכל זאת מדובר בהצהרה חד-משמעית, ולכן גם מטלטלת, ואי אפשר להניח אותה בצד בלי לנסות להבין מה באמת עומד מאחוריה.

    ספויילר: בתוך כדי בחינת המוטיבציה של ג'נרל מוטורס לזנוח את מנוע הבעירה הפנימית לאחר 130 שנות שימוש בו, חשוב לבחון שאלה הרבה יותר משמעותית אודות תקופת הנשיאות של דונלד טראמפ, ולברר אם הטובות שהעניק לה הועילו או משכו אותה אל עברי פי פחת.

    העובדה החשובה הראשונה, שלעולם אסור לשכוח, היא שג'נרל מוטורס הייתה אחת מיצרניות הרכב הבודדות בעידן המודרני שניסתה לבנות מכונית חשמלית טהורה כבר לפני 25 שנים, ומדהים לראות "איך שגלגל מסתובב לו", וגם איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
    המצדדים בג'נרל מוטורס יאמרו בצדק ש-EV1, שהושקה בשנת 1996, הקדימה את זמנה לפחות ב-15 שנים מכיוון שבהיעדר טכנולוגיית סוללות מתאימה לא הייתה לה היתכנות כלכלית. אי אפשר לצפות מחברה מסחרית, הם יטענו, שתפעל כמלכ"ר ותעמיס על כתפיה פיתוח טכנולוגיה לטובת האנושות.

    למי שחושבים אחרת יש הרבה יותר תחמושת, ובמקום לתאר את הנרטיב של הסרט הדוקומנטרי "מי הרג את המכונית החשמלית?" (משנת 2006) – לפיו בכירי ג'נרל מוטורס נסוגו מהפרויקט החשמלי כאשר הם הבינו שטכנולוגיה חשמלית תהרוס את המודל הכלכלי שלהם ושל חברות הנפט – בימינו הם יכולים להסתפק במילה אחת: "טסלה". כן, אין ספק שאילון מאסק מוכיח פעם אחר פעם שאם אין טכנולוגיה זמינה – צריך פשוט לצאת ולהמציא אותה.

    "מתהפכת כמו סטייק"

    הקשר בין EV1 לבין ההכרזה של מארי בארה, מנכ"לית ג'נרל מוטורס בסוף השבוע האחרון הרבה יותר עמוק ומשמעותי מאשר "המכונית החשמלית" עצמה. כדי שהוא יהיה ברור חשוב לדעת שרגע לאחר שנודעו תוצאות בחירות בארצות הברית נסוגה ג'נרל מוטורס מתביעה שהגישה נגד הדרישה של מדינת קליפורניה מיצרניות הרכב לצמצם משמעותית את פליטת המזהמים מכלי רכב.

    גם בהקשר הזה יטענו המצדדים בג'נרל מוטורס שהיא פעלה באופן לגיטימי למען האינטרס של בעלי המניות והעובדים שלה. אחרי הכל, בתקופתו של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית הוא מחק את הדרישות הסביבתיות של ממשל אובמה, והמדינה היחידה שלא התיישרה עם הקו הנשיאותי היא קליפורניה.

    למי שחושבים אחרת יש הרבה יותר תחמושת, וזה מתחיל בעובדה הפשוטה שקליפורניה היא הכלכלה החזקה ביותר בארצות הברית ושוק הרכב הגדול ביותר שם, וזאת מדינה שתמיד עמדה בחזית המאבק הסביבתי באמריקה. הסיפור האמיתי מאחורי EV1 בשנת 1998-1999 הוא לא הפסקת הייצור שלה (אחרי קצת יותר מ-1,000 מכוניות בלבד) ואפילו לא הדרך המסתורית שבה נאספו רוב המכוניות והושמדו, אלא הדרך שבה הצליחו, בשעתו, לוביסטים של תעשיות הרכב והנפט להילחם בתקנות זיהום האוויר של קליפורניה ולהקהות את שיניהן.
    מארי בארה, אותה מנכ"לית שנהנית כרגע מתהילת "השטיפה הירוקה" שנובעת מן ההצהרה המרגשת של סוף השבוע, היא אותה אישה שעמדה – 21 שנים אחרי סוף עידן EV1 – מאחורי הניסיון של אותה חברה לפעול פחות או יותר באותם אמצעים כדי לאלץ את קליפורניה לסגת מרגולציה לצמצום השימוש בדלק ופליטת מזהמים.

    המצדדים בג'נרל מוטורס יטענו – בצדק – ש"רק חמור לא משנה את דעתו", ושארגון עסקי חייב להבין את המציאות ולהתאים את עצמו אליה במהירות. טראמפ התיימר להגן על תעשיית הרכב האמריקנית ולאפשר לה להתנהל כאילו אין סין בעולם, ואילו ביידן קורע לגזרים את כל מה שטראמפ עשה וחוזר לחקיקה מצמצמת ומחמירה. ג'נרל מוטורס – הם יאמרו – ניצלה היטב את ההגנה שקיבלה והספיקה לייצר מיליוני כלי רכב מזהמים עם מתח רווחים שמן, וכעת נגמרה החגיגה וצריך להתיישר לפי רגולציה חדשה.

    מי שחושבים אחרת יאמרו "פולקסווגן, ב.מ.וו, הונדה, וולוו ואפילו פורד", ויזכירו שכל היצרניות האלה קיבלו על עצמן את התקנות של מדינת קליפורניה, ובוודאי שלא תבעו אותה. קבלת הרגולציה אילצה את חמש היצרניות האלה להשקיע מיליארדי דולרים – על חשבון דיבידנדים לבעלי המניות – בפיתוח טכנולוגיה ואמצעי ייצור חדשים, אבל כעת הן ערוכות (ככל הידוע) להשקת מספר גדול של דגמים חשמליים בשנים הקרובות.

     

     

    אם לא די בכך, ג'נרל מוטורס דווקא פיתחה טכנולוגיה לרכב חשמלי, אבל במקום ליישם אותה בשוק הביתי שלה, בארצות הברית, היא משתמשת בה מזה לא מעט שנים בסין – המדינה שמובילה את המהפכה החשמלית בעולם. במילים אחרות, מארי בארה ואנשיה העדיפו להמשיך לזהם ולהרוויח הרבה כסף בארצות הברית רק בגלל שהם זכו לגיבוי של טראמפ.

    לקריאה נוספת: ג'נרל מוטורס ופורד ידעו כבר לפני 50 שנים ששריפת דלק מחממת את כדור הארץ

    העובדה היא שמארי בארה מונתה למנכ"לית ג'נרל מוטורס בשנת 2014, ומיד לאחר מכן שידרה מסרים לפיהם היא מתכוונת לאמץ בכל הלב טכנולוגיות מתקדמות לרכב נטול פליטות – ובעיקר בתחומי החשמל והמימן. לפתע פתאום, כאשר דונלד טראמפ נבחר לנשיא בסוף 2016, דחפה בארה את הממשל שלו לסגת מתקנות צריכת הדלק שנקבעו בתקופת אובמה.

    סינדרום וול סטריט

    בשלב הזה כדאי "לקטוע את השידור" במעבר חד, ולומר כמה מילים על "הג'וקר" המרתק ביותר בסיפור של ג'נרל מוטורס 2021, ועל ההשפעה העתידית שלו על תעשיית הרכב האמריקנית.

    את הטרגדיה האמיתית של מי שהייתה פעם תעשיית הרכב הגדולה והמפוארת ביותר בעולם צריך להכתיר תחת הכותרת "קפיטליזם חזירי" או "וול סטריט". בתוך כל הטלטלות האדירות והסיפורים העסקיים המרתקים של תעשיית הרכב העולמית קל להבחין בהבדל דרמטי בין יצרניות הרכב האירופאיות, היפניות והקוריאניות לבין אלה האמריקניות, והוא נובע מתוך השיעבוד האמריקני לדוחות הכספיים, לערך המניות ולדיווידנדים למשקיעים בבורסה.

     

     

    הנתיב הזה חשוב וראוי לניתוח נפרד, אבל לצורך כתבה זאת נסתפק בשורה התחתונה שלו: לאורך כל ההיסטוריה שלהן הקריבו יצרניות רכב אמריקניות את הטווח הארוך לטובת הטווח הקצר, ורוב המנהיגים שלהן דאגו הרבה יותר לרווחי השנה הנוכחית, אפילו הרבעון הקרוב, מאשר לחוסן שנובע מתוך חשיבה לטווח ארוך ומהשקעה בפיתוח טכנולוגיות מתאימות.

    רבים סבורים בטעות ש'טסלה' שיבשה את המודל הכלכלי של חברות הרכב בכך שהמציאה "מכונית חשמלית" או בדרך שהיא משווקת אותן. אין דבר רחוק יותר מן האמת. בכל תסריט עתידי תיזכר 'טסלה' לעד כמי שזעזעה את תעשיית הרכב בכך שהביאה לתחום הזה את המהות של סטארט-אפ ולאחר מכן של חברת טכנולוגיה. אחת הנגזרות החשובות לכך היא שמה שיש לטסלה למכור למשקיעים ול"וול סטריט" הם לא דיווידנדים שנובעים מרווחים על מכירות רכב, אלא חלומות על התעשרות עתידית שתנבע מקפיצת דרך טכנולוגית.

    באופן אבסורדי, וככל הנראה לא מתוך כוונה מראש, טסלה מינפה את המערכת הפיננסית שעמדה בעוכרי תעשיית הרכב באופן שהעצים אותה לממדים פסיכיים וחסרי כל קשר למציאות. טסלה, כמו חברות טכנולוגיות שמייצרות הרבה יותר כסף אמיתי ממנה, נסחרת בשווי מטורף: למרות שבסיכום 2020 היא ייצרה בקושי חצי מיליון מכוניות היא "שווה" יותר מכל יצרניות הרכב הגדולות ביחד. במילים אחרות, טסלה מייצגת במידה רבה את הנתק בין וול סטריט לבין רצפת הייצור ואולמות המכירה בעולם הפיזי.

    אילון מאסק הוא לא רק גאון מטורף ומשבש שוק (ונכון להיום גם "האיש העשיר ביותר בעולם"), אלא גם איש שהתרומם על כנפי וול סטריט בתוך כדי בוז אדיר שלו כלפי המשקיעים, בעיקר הספקולנטים, וכלפי המערכת הפיננסית של שוק ההון האמריקני. אחרי הכל, מי כמוהו נושא צלקות של כל ה"שורטיסטים" שהימרו בשעתו כנגד המניה של טסלה?

    התרגיל שביצע מאסק בשבועות האחרונים בפרשת "גיים סטופ" עוד יילמד בקרוב בשיעורי מבוא לכלכלה באוניברסיטאות, ויש בו כדי להאיר על פרשת ההתחשמלות של ג'נרל מוטורס מכיוון אחר לגמרי. הסיפור, "בקליפת אגוז", הוא כזה: בארצות הברית מתקיימת, אם אפשר לקרוא לכך כך, רשת ותיקה של חנויות משחקים שנקראת 'גיים סטופ', ולמרות שהיא מאד אהובה על גיימרים ואנשי הי-טק ש"גדלו עליה" – המודל העסקי שלה, כמו של רשת ספריות הוידאו "בלוקבסטר", מזמן פשט את הרגל.

    קבוצת הי-טקיסטים וגיימרים אמריקנית שמה לב לאחרונה שהספקולנטים של וול סטריט הימרו בגדול על התרסקות המניה של גיים סטופ, כלומר שהם רכשו – למעשה – נגזרת ספקולטיבית של מניה, והתחייבו לשלם כל מחיר מעל לערך נמוך מאד שלה. הגיימרים התארגנו ברשתות החברתיות – לזכר הימים הטובים שבהם הם כילדים היו רוכשים משחקים בחנויות האלה – לקנות מניות של גיים סטופ וכך להעלות משמעותית את ערך המניה. מאסק אמנם לא היה היוזם של המהלך אבל כל ציוץ שלו בימינו גורם להתקף לב בבורסות בעולם – והוא הבעיר בעירה גדולה כאשר עודד את "המחאה הפיננסית המקוונת" הזאת. בסיכומם של דברים כל "משקיע" השקיע כמה גרושים אבל ערך המניה זינק ביותר מאלף אחוזים, וה"שורטיסטים" – שהתחייבו לשלם כל מחיר – נאלצו להיפרד מסכומי עתק.

    וול סטריט, ופרשת גיים סטופ, מלמדים אותנו שהשיקולים של ג'נרל מוטורס בימינו כבר לא יכולים להיגזר אך ורק מן הדוחות הכספיים של הרבעון הבא או אפילו מייצור רכב פר סה. קברניטיה מבינים שכדי לשרוד ב"עידן הניאו-ליברלי" של ימינו הם חייבים "לעשות את הדבר הנכון" מבחינה חברתית.

    טראמפ טוב ליהודים?

    ארבע השנים האחרונות היו קריטיות לעתיד הרכב החשמלי בעולם. אחת מתוצאות פרשת "דיזלגייט" הייתה החמרה של תקנות זיהום האוויר באירופה, וכך הצטרפו הרגולטורים האירופאים למהפכה שהחלה בסין כבר לפני יותר מעשור. אחת אחרי השנייה התחייבו כל הכלכלות החשובות של אירופה להפסיק את המכירה של כלי רכב מזהמים בתחומן בטווח השנים שבין 2025 ל-2040. גם סין, הודו, יפן וקוריאה הצטרפו למגמה וקבעו יעדים לאותו טווח זמן.

     

     

    הנשיא טראמפ, כאמור, הלך דווקא אחורה, ביטל את התקנות שתוקנו בתקופת אובמה והוציא את ארצות הברית מן הפורומים הבינלאומיים שמנסים להיאבק בהתחממות כדור הארץ ובפגיעה באקלים. מעריציו של טראמפ סבורים שהוא פעל לטובת הכלכלה האמריקנית לאחר ש"העמיד אותה במקום הראשון", ואפשר לה להרוויח יותר כסף ולהעסיק יותר עובדים.

    לקריאה נוספת: שברולט תמכור ערכות הסבה לרכב חשמלי כבר בשנה הבאה

    לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שלאזרחי ארצות הברית ולממשל האמריקני היה יותר מזל משכל בכך שבתחומם פועלת חברה כמו טסלה, ושהפיתוח של טכנולוגיית אגירת חשמל מתקדם שם למרות הממשל ולא בזכותו. באותן ארבע שנים שבהן טראמפ הגן, כביכול, על התעשייה האמריקנית הוא איפשר לה, למעשה, לפגר אחרי שאר הכלכלות הגדולות בעולם, ולא תמך בפיתוח טכנולוגיה חשמלית כפי שעשו ממשלות סין, קוריאה, יפן והאיחוד האירופאי.

    במילים אחרות, טראמפ אולי דאג לבעלי המניות של ג'נרל מוטורס ופורד בטווח הקצר, אבל הותיר את התעשייה המסורתית שלו כשהיא מפגרת מאחורי המתחרות שלה, שלא לדבר על הפגיעה שלו בכדור הארץ: בתקופת אובמה נקבע יעד צריכת דלק של 54.5 מייל לגלון דלק עד לשנת 2025 ואילו טראמפ הקל על הדרישה הזאת עם יעד של 40 מייל לגלון. החלטה זו לבדה גרמה לכך שבתקופת הזמן הזאת יפלטו לאטמוספירה כמעט מיליארד טונות נוספים של פחמן דו חמצני. הדרישה של מדינת קליפורניה – לטובת הפרופורציות – היא להשיג תצרוכת דלק של 51 מייל לגלון עד לשנת 2026, וחמש יצרניות הרכב שחתמו על הסכמה לעמוד בה כבר משווקות בארה"ב מכוניות פחות מזהמות.

     

     

    ג'נרל מוטורס חזרה ביום חמישי על הבטחתה להשקיע 27 מיליארד דולר בפיתוח כלי רכב חשמליים, אבל צריך להציב לצד ההבטחה הזאת שלוש כוכביות. ראשית, והכי חשוב – הסכום של 27 מיליארד לא יוקצה כולו להתחשמלות אלא מיועד ל"פיתוח כלי רכב חשמליים ואוטונומיים", וזאת למרות שכמעט אין קשר בין חשמלי לאוטונומי.

    שנית, הסכום הזה לא שונה בהרבה מהתחייבויות קודמות של ג'נרל מוטורס, מן השנה שעברה, להשקיע 20 מיליארד דולר בתחום. שלישית – וגם זה חשוב – פולקסווגן כבר התחייבה להשקיע יותר מפי 4 מן הסכום הזה בהתחשמלות ובבניית מערכי ייצור מתאימים, ובשונה מג'נרל מוטורס פולקסווגן כבר השיקה בשנה שעברה כלי רכב חשמליים שבנויים על פלטפורמה ייעודית. בשנה הבאה היא תחנוך בגרמניה מפעל חדש לייצור סוללות לרכב חשמלי.

    אז נכון, פולקסווגן חולקת את ההשקעה שלה עם פורד, וגם ג'נרל מוטורס מקימה מפעל סוללות לרכב חשמלי, אבל ברור שאם טראמפ לא היה מוחק את הדרישות של ממשל אובמה – ג'נרל מוטורס הייתה נאלצת להקדים את התוכניות שלה ולא לפגר כל כך הרבה אחרי פולקסווגן.
    מה שבטוח זה שמה שהיה לא יהיה: הנשיא החדש, ג'ו ביידן, מינה כבר צוות פעולה סביבתי, וחתם על צו נשיאותי שמורה לסוכנות להגנת הסביבה הפדרלית להתחיל מיידית לנסח תקנות זיהום אוויר מחמירות. את ההכרזה של ג'נרל מוטורס, בהקשר הזה, צריך לראות כהקדמת תרופה למכה. בכל מקרה נצטרך לשפוט אותה לפי המעשים ולא לפי הדיבורים.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • רשמנו לפנינו את ההתעניינות בדגם זה, ובקרוב נפיק מבחן. השאירו לנו את פרטיכם ונשלח אליכם את המבחן כאשר נפרסם אותו. 

    אם תרצו בינתיים לבחון דגם זה בעצמכם – נא מלאו את הטופס הבא:

    הזמנת נסיעת מבחן ברכב חשמלי

     

    אני, בעל/ת רישיון נהיגה מתאים, מבקש/ת בזאת מצוות TheCar לתאם עבורי נסיעת מבחן ברכב חשמלי.