בינואר 2024 הוגשה כנגד ג'נרל מוטורס והיבואנית שלה לישראל בקשת אישור לתביעה ייצוגית בטענה לכשל סדרתי חמור במנועי ה-1.4 וה-1.5 ליטר טורבו שהותקנו במספר דגמי שברולט שנמכרו בישראל.
הצתה מוקדמת, כך נטען, גורמת להרס של בוכנות וטלטלים ובמקרים רבים נדרשים אוברול מנוע או החלפה שלו, והנזק לבעלי הרכב מסתכם בסכומים שנעים בין אלפי לעשרות אלפי שקלים.

בחודש יוני 2026 הודיעו הצדדים לבית המשפט שהם מנהלים מגעים בניסיון להגיע להסדר פשרה אשר ייתר את המשך ההליך. השאלה שצריכה להעסיק את הנפגעים, וגם את אלה שעלולים להיפגע, היא מה הערך הצפוי, או הסביר, של פשרה שתונח על שולחן בית המשפט – אם וכאשר זה יקרה. ממסמכים שנחשפו בהליך עולה שהכשל קיים, כך נטען, בחלק מן הגרסאות של שברולט קרוז, טראקס, סוניק ואורלנדו משנות הדגם 2012-2020 עם מנועי 1.4 טורבו, וכן בחלק מגרסאות של שברולט מאליבו מן השנים 2016-2017 עם מנועי 1.5 ליטר טורבו. בסך הכל עלו על כבישי ישראל כ-12,550 כלי רכב מן הדגמים האלה.

ממסמכים שיבואנית ג'נרל מוטורס חשפה עולה שברשת השירות שלה בלבד הוחלפו בדגמים אלה 815 מנועים "קומפלט", כלומר שנתון זה לא כולל מנועים שהוחלפו במוסכים מורשי משרד התחבורה שאינם מוסכי יבואן, ומנועים ששופצו ברשת של היבואנית ומחוצה לה.

חשוב להדגיש שסביר שלא כל החלפות המנועים בוצעו בגלל כשל ההצתה המוקדמת – LSPI -אשר מרסק בוכנות ובגללו הוגשה בקשת האישור. מצד שני – אין מידע רשמי לגבי מספר המנועים שניזוקו מן הכשל הנטען ולא הוחלפו אלא שופצו. בנוסף – מבין 815 המנועים שהוחלפו על-ידי היבואנית אין מידע לגבי מי שנשא בעלות ההחלפה: יצרנית הרכב במסגרת אחריות, או לקוחות.

אחריות היא עניין של גיאוגרפיה

כרגיל, מה שמרגיז לא פחות מאשר עצם העובדה שבמנועים קיים כשל זאת האפליה, לפחות לכאורה, בין לקוחות של ג'נרל מוטורס בישראל לבין עמיתיהם בארה"ב.

למשל, בארצות הברית ובקנדה הפעילה יצרנית הרכב שתי תוכניות Customer Satisfaction ביחס למאליבו 2016-2017. הראשונה כללה תכנות מחדש של מחשב המנוע והחלפת שמן; בשנייה זוהו מראש כלי רכב מסוימים באמצעות מערכת ניטור וההנחיה הייתה להחליף במנועים שלהם את הבוכנות. אותה תוכנית כללה גם אפשרות להחזר הוצאות ללקוחות בארה"ב ובקנדה שכבר שילמו עבור תיקון, בכפוף לתנאיה.

לגבי שאר הדגמים לא נטען שפורסמה תוכנית שירות דומה אבל עלוני שירות טכניים שפרסמה יצרנית הרכב מתארים מצבים של בוכנות סדוקות או שבורות, החטאות הצתה ואובדן קומפרסיה. עלונים אלה מנחים את המוסכים, במקרים מתאימים, להחליף בוכנות או לבצע טיפול נרחב יותר במנוע.

אגב, ממסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה שיצרנית הרכב עצמה פרסמה את עלון השירות 18-NA-171 שבו נכללת גם מדינת ישראל ברשימת המדינות שאליהן הוא מיועד. עלון זה מפרט את החטאת ההצתה, קריאת תקלה P0300 וגילוי "לחץ דחיסה נמוך" כסימפטומים של כשל שיכול להיגרם מבוכנה פגומה. במקרה כזה מנחה העלון את המוסך לוודא שהצילינדרים לא נפגעו ואז להחליף את ארבע הבוכנות.

בתשובת יצרנית הרכב והיבואנית לכתב התביעה הן לא טוענות לאף ניסיון שלהן להרחיב את האחריות למנועים בישראל לנוכח שיעורי הכשל שלהם, אלא להיפך: הן נסמכות על תנאי האחריות המקורית שניתנה בישראל – שלוש שנים או עד 100 אלף ק"מ – ודוחות את הטענה שעליהן לשאת בתיקונים לאחר פקיעתה.

נציג הנתבעות אמר באחד הדיונים שמאליבו משנות הדגם 2016-2017 היא קבוצת הרכב היחידה שלגביה העניקה יצרנית הרכב הרחבת אחריות מיוחדת בארה"ב. הדברים נאמרו כהוכחה, כביכול, שבשאר כלי הרכב לא נמצא צורך במהלך דומה.

תוכנית "שביעות הרצון" האמריקנית לא קובעת מה צריכה היצרנית להציע בישראל אבל מספקת נקודת השוואה חשובה לבחינת כל פשרה: כאשר היצרנית זיהתה בארה"ב אוכלוסיות מנועים שבהן סיכון ה-SPI הצדיק התערבות היא לא הסתפקה באחריות הרגילה אלא הפעילה פעולות מניעה, החלפת בוכנות, ובמקרים מתאימים גם החזר כספי ללקוחות שנאלצו לתקן ולשלם מכיסם.

מה ביקשו התובעים בישראל?

התובעים, אשר מיוצגים על-ידי עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש, ביקשו בבקשת האישור מבית המשפט לפסוק לטובת כל אחד מחברי הקבוצה, בדגש על נפגעים שנאלצו לשלם מכיסם תמורת תיקונים – את מלוא ההוצאות שנאלצו להוציא לצורך תיקון התקלה, וכן להודיע על הסיכון לכשל לכלל בעלי הרכב הרלוונטיים ולהאריך את תקופת האחריות למנועים למשך עשר שנים ממועד עליית הרכב לכביש.

לא מיותר להזכיר ש-10 שנות אחריות לא מסייעות לבעל רכב שעלה על הכביש בשנת 2016, וכנראה גם לא יועיל למי שמכוניתו עלתה על הכביש בשנת 2017. אפילו אם הסדר פשרה יוגש בתקופה הקרובה, וגורמי המדינה לא יתנגדו לו, קשה להניח שהוא יאושר סופית לפני סוף הרבעון הראשון, אולי אפילו השני, של שנת 2027.

אלא שבסוף השנה הנוכחית יחגגו דגמי שברולט מאליבו הרלוונטיים, משנות הדגם 2016-2017, את יום ההולדת התשיעי והעשירי שלהם. מכוניות שעלו על הכביש בשנת 2012 יחגגו 15 בשנה הבאה, אם הן לא התפגרו מכל סיבה שהיא. עשר שנות אחריות, לכן, עשויות לסייע במידת מה רק לבעלי רכב משנות הדגם 2019-2020 שמהווים נתח קטן מן הקבוצה המיוצגת.

מרכז הכובד בכל מקרה הוא מי שנאלצו לשלם תמורת תיקון, בין אם לצורך החלפת מנוע או ביצוע אוברול, והשאלה הקונקרטית היא אם יוחזרו להם 100% מן ההוצאות המוכחות או רק חלק מהן? האם החלפת מנוע מלאה מכוסה? האם תתקיים תקרת החזר? האם יוכר תיקון במוסך עצמאי או רק ברשת השירות של היבואנית, ומה יצטרך בעל רכב להציג כדי להוכיח את ההוצאה והנזק שנגרמו לו?

כרגע אין תשובות לשאלות האלה מפני שעדיין לא הוצג הסדר פשרה. אבל אם בוחנים הסדרי פשרה קודמים בתחום הרכב יש להביע חשש מפני תנאי להצגת היסטוריית טיפולים ארוכה מידי, אשר אולי לא נמצאת בידי בעל רכב שרכש אותו כמשומש. בנוסף, מי שתיקן את הרכב שלו לפני שנתיים או יותר מחוץ לרשת השירות של היבואנית, ולא שמר על כל המסמכים, עלול להתקשות להוכיח את היקף הנזק שלו.
סביר שרבות מן המכוניות הוותיקות עברו שניים, שלושה ואולי ארבעה בעלים; חלקן טופלו לאורך השנים במוסכי היבואן, אחרות במוסכים עצמאיים, ולעיתים התיעוד אינו מלא.

השאלה תהיה האם בעל רכב יידרש להציג היסטוריית טיפולים מלאה מאז 2012 או שהיצרנית תסתפק בהוכחת שלושה טיפולים אחרונים? ומה יקרה אם חסרה חשבונית של טיפול אחד? האם אפשר יהיה להוכיח תחזוקה בדרכים אחרות? ובעיקר: האם תנאי ההוכחה יהיו סבירים ביחס לגיל המכוניות או שמנגנון שנראה נדיב על הנייר יהפוך בפועל למסלול שרק מעטים מצליחים לעבור?

תקדים אופל

לכאורה, נקודת השוואה מתבקשת לפשרה המתגבשת היא הסדר פשרה שנחתם זה מכבר בקשר לאותו סוג מנוע, בנפח 1.4 ליטר, שהותקן בחלק מדגמי אופל שנמכרו בישראל וגם לגביהם נטען לכשל "הצתה מוקדמת" (LSPI) שמרסק בוכנות.

בהסדר הזה נקבעה הארכת אחריות ל-7 שנים או עד 200,000 קילומטרים, ובעלי רכב שנאלצו לשלם תמורת החלפת בוכנות יכולים היו לקבל החזר תמורת סכומים ששולמו בפועל. כאשר תיקון בוצע ברשת היבואן ההחזר לא הוגבל בסכום, ואם הוא בוצע במוסך מורשה משרד התחבורה בהתאם להנחיות היצרן, הוא הוגבל ל-10,000 שקלים.

אלא ש"הסדר אופל", שחל על כלי רכב מאותן שנות ייצור פחות או יותר, הוגש לבית המשפט כבר לפני כשלוש שנים שבמהלכן מכוניות שברולט הוסיפו להזדקן, חלקן כנראה גם להתקלקל, ו-7 שנות אחריות לא יועילו לאף אחת מן המכוניות שכלולות בתביעה הנוכחית.

ואם ההסדר יהיה גרוע?

בעלי רכב רלוונטיים שנפגעו מן הכשל עלולים להיפגע גם מהסדר שלא יועיל להם, במיוחד אם הוא יכלול קביעה של "מעשה בית דין", כלומר שלא תהיה לאחר מכן אפשרות מעשית סבירה לתבוע את היבואנית ואת היצרנית בטענות דומות לאלה שהועלו בהליך הייצוגי.

ייתכן מצב שבו הסדר מועיל לחלק מבעלי הרכב, למשל מי שטיפלו רק במוסכי יבואן, אך לא מועיל לאחרים – למשל בעלי מכוניות ותיקות יותר. אלה דוגמאות תיאורטיות כמובן. אבל המשמעות לנפגעים היא שעליהם לשים לב להתפתחויות ולהודעות שעשויות להישלח אליהם, ובמקרה שבו מושג הסדר לא טוב עבורם הם יכולים לבקש מבית המשפט שלא להיכלל בקבוצה המיוצגת.

למען כלל בעלי הרכב בישראל מותר לקוות ש"תקדים שברולט" ישיג לפחות את 10 שנות האחריות וכן תקופה של 18 חודשים מרגע כניסתו לתוקף (כמו ב"הסדר אופל"), וזאת משני טעמים. ראשית, עלויות התחזוקה המוגזמות בישראל מאלצות בעלי רכב רבים לגרוט (מלשון גרוטאה) כלי רכב בגיל צעיר יחסית והאינטרס הציבורי הוא להאריך את משך השימוש ברכב בישראל. שנית, החשיפה של היבואנית והיצרנית קטנה ככל שמכוניות מזדקנות וחלקן עוזבות אותנו.

האם אושר הסדר פשרה לבעלי שברולט?

לא. נכון ל-1 בספטמבר 2026 הצדדים מנהלים מגעים בניסיון להגיע לנוסח מוסכם.

האם 815 החלפות מנוע מוכיחות 815 כשלי LSPI?

לא. אלה החלפות מנוע. יש גם סיבות אחרות שבגללן נדרשת החלפת מנוע, כדוגמה: התחממות בגלל תקלת בלאי של מערכת הקירור, מחסור בשמן מנוע או הזנחת טיפולים.

מה קיבלו בעלי מאליבו בארה"ב?

תוכניות שביעות רצון לקוחות כללו בין היתר עדכון תוכנה והחלפת שמן, ובאוכלוסייה ספציפית החלפת בוכנות והחזר כספי למי שתיקנו מנוע על חשבונם.

מה ביקש התובע הייצוגי בישראל?

בין היתר השבת כספים ופיצוי, הודעה לבעלי הרכב ואבחון או טיפול, ואחריות ל-10 שנים ממועד העלייה לכביש.

מה לעשות אם כבר תיקנתי את המנוע?

שמרו חשבוניות, הזמנת עבודה, מסקנות אבחון, קודי תקלה, פירוט חלקים שהוחלפו והיסטוריית טיפולים ככל שקיימת.

החלפתם מנוע או בוכנות בשברולט קרוז, מאליבו, טראקס, אורלנדו או סוניק עם מנוע 1.4 או 1.5 טורבו? שיפצתם מנוע או שילמתם מכיסכם על תקלה דומה? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

מי יחקור לעומק את התאונה הקטלנית והשריפה בחניון הבית בראשון לציון?

כלמוביל מספרת לבעלי מיצובישי שמערכות הבטיחות ברכב הן "מותרות", אבל חלקם טוענים שלא הצליחו לעבור טסט

כשל מראות הצד של מאזדה: אושר הסדר פשרה. מי זכאי לתיקון חינם, מי יקבל החזר ומתי צריך לפעול