Ad

טוב מאוחר: הרכבת תשפר את הנגישות לבעלי מוגבלויות

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בחודשים הקרובים תרכוש רכבת ישראל עשרות מתקנים שנועדו לסייע לבעלי מוגבלויות לעלות לקרונות. בחברה מסבירים כי רכישת המתקנים נועדה להתמודד עם עלייה במספר בעלי המוגבלויות שנוסעים ברכבת, וכן עם קיצור זמן ההתראה שבעלי מוגבלויות נדרשים לספק לרכבת לפני כל נסיעה. הבעיה היא שעצם הדרישה להודיע מראש על נסיעה מגבילה את הנגישות ופוגעת בבעלי מוגבלויות

רכבת ישראל תרכוש עשרות מתקני הרמה לשימושם של בעלי מוגבלויות, הנזקקים לסיוע בזמן העלייה והירידה מקרונות הרכבת לרציפים בתחנות. כיום מפעילה הרכבת 69 מתקני הרמה ייעודיים לבעלי מוגבלויות, ובשנה הבאה צפויה החברה לרכוש כ-40 מתקנים נוספים. ברכבת מסבירים כי "לאור הגידול בכמות בעלי המוגבלויות הנוסעים ברכבת ולאור הורדת זמן ההתראה על נסיעת בעלי מוגבלויות ברכבת, החליטה חטיבת נוסעים ברכבת ישראל לרכוש ולהציב מתקני הרמה בכל הרציפים בתחנות הרכבת".

רכישת עשרות מתקני הרמה צפויה לשפר את נגישותה רכבת ישראל לבעלי מוגבלויות, אך ספק אם יהיה בכך די על מנת להפוך את הנסיעה ברכבת לפשוטה. על-פי נהלי הרכבת, נוסעים שנעזרים בכיסא גלגלים נדרשים להודיע לרכבת מראש על רצונם לנסוע באחד מקווי החברה: אמנם זמן ההודעה מראש קצר מכפי שהיה נהוג בעבר (שש שעות לעומת 12), אך הצגת הדרישה להודיע על הנסיעה מראש נחשבת על-ידי רבים לחסם משמעותי, שמגביל את נגישות הרכבת לבעלי מוגבלויות.

ולמה בדיוק נזקקת רכבת ישראל להודעה מראש של כמה שעות? בדיון שקיימה בעבר ועדת הכנסת לפניות הציבור, הסביר סמנכ"ל החברה משה אמסלם, המשמש כיום בתפקיד בכיר במשרד התחבורה, כי "(צריך) איש שיחכה ויוכל להעלות את המוגבל לתוך הרכבת. יש מתקן שצריך להפעיל אותו ולהעלות את האיש לרכבת… לכל תחנה יש את האחראי שלה או מי שאמור לקבל את האחריות על אותה נסיעה. יש תחנות שהן עם שישה רציפים, יש תחנות עם שני רציפים. צריך להעביר מרציף לרציף".

נציג ארגון הפעולה של הנכים, שהשתתף באותה ישיבה של ועדת פניות הציבור, הסביר את הבעיה הקשה שיוצרת הדרישה עבור בעלי מוגבלויות: "בן אדם נורמלי שחי חיים נורמליים, שזו השאיפה שלנו, פשוט אין לו אפשרות לדעת מראש מתי הוא בדיוק יחזור, מתי הוא בדיוק יסיים את הסידורים שלו ומתי הוא ירצה לחזור הביתה. בן אדם יכול לנסוע לעיר מסוימת, הוא יודע מתי הוא רוצה לצאת. אין לו דרך לדעת בדיוק מתי הוא ירצה לחזור". גם לאחר שקוצר זמן ההודעה מראש הנדרש לשש שעות, הבעיה שתוארה בוועדת פניות הציבור לא באה על פתרונה.

ח"כ אילן גילאון היטיב לסכם את בעיית הנגישות לרכבת, בדיון שנערך במליאת הכנסת בשנה שעברה: "אנשים צריכים להשתמש בנגישות של הרכבת ולא להתכונן לקראתה – לא מנהל תחנת הרכבת, לא סגנו, לא העובדים – אף אחד אחר. הדבר האחרון שאדם מוגבל רוצה זה את הצרמוניה מסביב בהגעתו לתחנת הרכבת. זה הדבר האנטי-נגישותי ביותר שיש… רכבת ישראל, על-פי כל התקנות הנדרשות ממנה, צריכה להיות מונגשת – אין צורך בשום הכנה מוקדמת".

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad