Ad

וספה מציגה את המזוודה האוטונומית הסקרנית

יצרנית האופנועים פיאג'יו מציגה מזוודה שתאסוף מידע אשר יסייע לפיתוח כלי רכב אוטונומיים. על הדרך היא גם תסחוב עבורכם את הקניות מהסופר
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יצרניות רכב רבות מזהות את השינוי הדרמטי שעומד לעבור על תעשיית הרכב בעשור הקרוב ומשקיעות משאבים עצומים בחדשנות טכנולוגית, ועל הרקע הזה הקימה חברת פיאג'יו האיטלקית את חברת PFF "פאסט פורוורד" (Piaggio Fast Forward) אשר התבססה בבוסטון, מסצ'וסטס שבארה"ב, ואשר השיקה בשבוע שעבר "מזוודה אוטונומית".

 

 

המותג המזוהה ביותר עם פיאג'יו הוא כמובן 'וספה', וקשה שלא להבחין בדמיון הבולט בין קווי העיצוב של 'ג'יטה' – כך נקרא הצעצוע הרובוטי החביב שמסוגל לעקוב אחרי הבעלים שלו ולשאת עבורו חפצים במשקל כולל של 18 קילוגרם, לבין העיצוב העגלגל שמלווה את קטנועי וספה מאז שנת 1946.

אפשר אמנם להתייחס בבדיחות הדעת לרובוט הקטן והחביב אשר יכול להגיע למהירות מרבית של 35 קמ"ש וכך לעקוב אחרי בעליו גם בשעה שהוא יוצא לריצת בוקר או רוכב על אופניו, אבל כדאי שלא לפספס כמה תכונות מעניינות של החפיץ הזה – ובעיקר את היכולת שלו לאסוף מידע אודות ההתנהגות האנושית שאותה הוא לומד לחקות.

אל תתנו לתצורת ה"כדור על גלגלים" החביבה שעיצבו אנשי פיאג'יו המוכשרים להטעות אתכם, וגם אל תחשבו שהדבר המגניב ביותר בכלי הזה היא יכולת האיזון-העצמי שלו או כושר הניווט.
לא צריך גם להתמקד בתכונות השימושיות של ה"מזוודה הרובוטית" אשר לטענת אנשי פיאג'יו לא נועדה לשנות את האופן שבו אנחנו מקבלים את משלוח הפיצה שלנו, וגם לא להתחרות בשירות רחפני המשלוחים של אמאזון.

מה שהרבה יותר מרתק בפרויקט הטכנולוגי של חטיבת החדשנות הטכנולוגית החדשה של יצרנית הרכב הדו-גלגלי הגדולה ביותר באירופה הוא הרובוטיקה, וליתר דיוק הניסיון להקנות לרובוט שלהם תכונות של התנהגות אנושיות יום יומית. מפני שאחד הפערים שרובוטים צריכים להשלים לפני שיוכלו להתערות בחברה אנושית הוא היכולת לקבל "החלטות מוסריות" באופן דומה לזה שמקבלים בני אדם.

כך, למשל, בשעה שאנחנו פוסעים על מדרכה או רוכבים על אופניים אנחנו מפנים מבלי משים מרחב ומקום לעוברי אורח אחרים, דבר שמחייב אותנו לשנות את קצב ההתקדמות שלנו, את מסלול ההליכה או הנסיעה, ולפעמים גם לעצור או להאיץ.

את כל הדברים האלה אנחנו לומדים מילדות בתוך כדי תהליך החיברות שלנו (סוציאליזציה) ומהר מאד כבר לא שמים לב לכך – לפחות עד שאנחנו נתקלים באדם (לרוב ילד או בעל מוגבלות) שלא מתנהג לפי אותו קוד תרבותי וחברתי. במקרים קיצוניים אנחנו נדרשים לקבל החלטות מוסריות מהירות ומסובכות – לדוגמא, האם להפיל את עצמנו או להיתקל באדם בוגר כדי להימנע מפגיעה בפעוט או קשיש, או כדי לסייע לאדם חלש מאיתנו – ואת כל הידע החברתי הזה קשה מאד לתכנת מראש לתוך מכונה.

המארג הדרמטי ביותר שבו תבוא התורה הזאת לידי ביטוי תהיה רשת הכבישים והדרכים העולמית בשני העשורים הבאים – כאשר מכונות רובוטיות יחליפו בהדרגה את הנהיגה האנושית ואיתה גם את האתיקה אשר מכוונת (לטובה ולרעה) את הנהיגה שלנו.

נהג אנושי מקבל כיום מאות אלפי החלטות בכל נסיעה, ובעוד שרק אל חלקן הקטן הוא מודע – למשל באיזו מהירות לנסוע או האם "לגנוב" את הרמזור בצומת הקרוב או לבלום בעוצמה – נתח הארי של החלטות הנהיגה שלנו נובע מ"תרבות הנהיגה" המקומית ומתקבל באופן כמעט לא מודע.

ממש כפי שאנחנו חוזים מבלי משים את ההתנהגות הנורמלית של בני אדם שהולכים ברחוב הומה כך גם אנחנו מתייחסים בדרך כלל אל זרימת התנועה סביבנו, בין השאר מתוך ידיעה שהיא נשלטת על-ידי בני אדם כמותנו (וזאת גם הסיבה שהתנהגות לא נורמלית יוצרת אצלנו, הנהגים, מצוקה או תגובת זעם).
רובוטים, לעומת זאת, צריכים ללמוד את "תרבות הנהיגה" המקומית כדי להשתלב בה באופן שלא יפתיע בני אדם שנוהגים בכלי רכב לא רובוטיים ולא יפריע להם – ומדובר באתגר לא פשוט.

הכדור הוא כחול

'ג'יטה' של פיאג'יו הוא כלי רכב אוטונומי בגובה 65 ס"מ ובעל גוף שעשוי מסיבי פחמן. זהו כלי שנועד לנשיאת מטען ואשר מאזן את עצמו על שני גלגלים באופן שמאפשר לו להסתובב "על המקום" ("רדיוס פניה אפס"), והסוללה שלו מאפשרת לו שמונה שעות של פעולה רצופה.

 


ג'יטה (מבוטא "ג'י-טה" שפירושו באיטלקית "טיול קצר") מצויד במספר חיישנים שונים, בהם מצלמות וידאו וחיישני קול, ובנוסף למערכת ניווט ה-GPS שלו יש לו גם מערכת ניווט אינרציאלית שמאפשרת לו ללמוד נתיבים בתוך מקומות סגורים, מערכת תקשורת WIFI אל הבעלים שלו ואל כלים דומים לו ותקשורת סלולרית לצורך חיבור אינטרנטי.

אחד היתרונות של כלים רובוטיים על-פני נהגים אנושיים נובע מן היכולת שלהם "לשוחח" זה עם זה בזמן אמת, וגם ג'יטה אמור להיות מסוגל לפעול ב"להקות" ולשנע מטענים בשורה ארוכה של כלים שחולקים מידע והנחיות ביניהם.

רשימת השימושים האפשריים בג'יטה ארוכה כיד הדמיון: החל מנשיאת מצרכים מחנות המכולת או ציוד וכלים במהלך עבודה, דרך נשיאת המחשבים והספרים בדרך לבית הספר, ציוד צילום, ציוד ספורט, מסמכים, העברת סחורות וכן הלאה והלאה – והוא מסוגל להגיע לכל מקום שאליו ניתן להיכנס עם כסא גלגלים.

החזון של PFF הוא שג'יטה ילווה את הבעלים שלו בתוך איזורים עירוניים ויסייע לו לשאת מטען, ויאפשר לנו להחנות מכונית או כלי רכב גדול אחר במרחק רחוק יחסית מן היעד שלנו – כדי לצמצם את גודש התנועה במרכזי ערים ובשכונות מגורים.
עד כאן הכל צפוי וכמעט לא מפתיע, אבל מה שהרבה יותר חשוב הוא שג'יטה לומד את דרכו בעולם לא על פי תכנות מראש אלא בתוך כדי כך שהוא עוקב אחרי הבעלים שלו.

תחומי הלימוד העצמי של ג'יטה כוללים נתונים שאי אפשר לקבל כיום מ- Google Maps או מ'וויז', למשל את המיפוי הפנימי המדויק בתוך מבנים כמו בשדות תעופה, בנייני קמפוס, חניונים ואתרי נופש.
לג'יטה יש דלת ננעלת שנפתחת עם טביעת אצבע, וכאשר מחנים אותו מחוץ למבנה אין ממש טעם לגנוב אותו (או לנסות לפרוץ לתוכו) מפני שהוא מחובר ON-LINE לשרתים שמנהלים את כל המידע שהוא לומד כדי לחלוק אותו, בין השאר, עם כל הג'יטות בעולם.

 

 

בשלב זה מדובר כמובן רק בדגם אב-טיפוס שמתגלגל את הקילומטרים הראשונים שלו ולכן מוקדם עדיין לדבר על מחירים ומועדי שיווק, מה גם שלאנשי PFF יש עוד מלאכת פיתוח רבה לבצע לפני שהמזוודה האוטונומית שלהם תעמוד בציפיות הגבוהות שנתלו בה. עד אז אפשר לכל הפחות להתענג על העיצוב הקלאסי של פיאג'יו ועל ההשראה שהוא שואב מן האייקון הדו-גלגלי האיטלקי, ועל הצביעה המבריקה של גוף סיבי הפחמן שלו.

  • Ad
  • Ad
  • Ad