Ad

השתמשתם בטלפון הנייד לפני תאונה? המשטרה תדע על כך

באגף התנועה רוצים להיאבק בהיסח דעת בזמן הנהיגה, ולכן הוחלט להגביר את השימוש ב"מחקרי תקשורת" - בדיקות שנועדו לבחון אם נהגים שהיו מעורבים בתאונות עשו שימוש בטלפון נייד לפני קרות התאונה. לדברי עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, האינטרס הציבורי מחייב בדיקות שכאלה
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אגף התנועה של המשטרה מגביר משמעותית את השימוש ב"מחקרי תקשורת" – בדיקות שנועדו לבחון האם נהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים עשו שימוש בטלפון נייד. כך עולה מדברים שאמרה ניצב משנה שרית פיליפסון, ראש מחלקת תביעות באגף התנועה, בדיון בנושא החמרת הענישה של עברייני תנועה שנערך בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

"מחקרי תקשורת" אמנם מבוצעים על-ידי המשטרה כבר תקופה ארוכה, אך לרוב הם משמשים לבדיקת מיקומם המדויק של חשודים בביצוע עבירות. מטרת הבדיקות שעורך אגף התנועה היא לבחון האם דעתו של נהג שהיה מעורב בתאונה הוסחה בגלל שימוש בטלפון נייד.

ראוי לזכור כי לא כל שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה אסור על-פי חוק. לפי תקנות התעבורה, הדיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה מותר, אך רק באמצעות דיבורית. מנגד, החוק אוסר על שימוש בטלפון נייד לשליחה של הודעות (SMS) או קריאתן, וכן אסורה שליחה או קריאה של דואר אלקטרוני בזמן הנהיגה.

אם בדיקת המשטרה מגלה שנהג עשה שימוש אסור בטלפון נייד לפני התאונה, עלולה להיות בכך נסיבה שתחמיר את כתב האישום שיוגש נגדו. עם זאת, הוכחת אשמה על-בסיס ממצאי "מחקרי תקשורת" עשויה להיות בעייתית. למשל, לעתים קרובות אי אפשר לקבוע את זמן התאונה המדויק, ומכאן שנתוני תקשורת לא יוכלו להוכיח מעל לספק סביר שהנהג אכן עשה שימוש בטלפון הנייד לפני התאונה.

לאסוף מידע מלא בכל תאונה
ההבחנה בין דיבור בטלפון הנייד ושימושים אחרים נתמכת בעמדת מומחי בטיחות. בנייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מובהר כי "הסיכון בטלפון סלולארי משתנה בהתאם לשימוש. חיוג, שליחת מסרונים וקריאת הודעות הן פעולות מסוכנות ביותר, בעוד ששיחה בטלפון גורמת להיסח הדעת במידה פחותה משמעותית, הדומה לפעולת אכילה בנהיגה".

למעשה, ברשות המליצו כבר לפני יותר משנה וחצי לאסוף מידע אודות השימוש בטלפונים ניידים בתאונות דרכים חמורות. יו"ר הרשות לשעבר, יעקב שיינין, המליץ על הקמת "פרויקט משותף של הרשות יחד עם אגף התנועה, אשר יאסוף מחברות הטלפון מידע מלא על שימוש בטלפון הסלולארי, אם היה כזה, בעת כל תאונה קטלנית ותאונה קשה".

יש לציין שבסוף 2011 המליצו ברשות לבטיחות לאסור כל שימוש במכשירים אלקטרוניים בזמן הנהיגה, ובכלל זאת גם שיחות בטלפון נייד באמצעות דיבורית. ברשות הסבירו אז כי "כל היסח דעת הנגרם בשל שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים מהווה הסחה קוגניטיבית המעלה את הסיכוי להיות מעורב בתאונה".

אולם, ב-2013 נסוגה הרשות מהמלצתה, ועמדתה העדכנית אף קובעת שלשימוש בטלפון נייד יש יתרונות. "היתרון החברתי-כלכלי העיקרי הוא שטלפון זמין מאפשר שיפור משמעותי בתקשורת החברתית והעסקית גם במהלך שעות הנהיגה", מבהירים שם, "בנוסף, הטלפון מאפשר מגוון של יישומים שיכולים להועיל למשימת הנהיגה עצמה".

ומה עם הזכות לפרטיות?
כמו במקרים רבים שבהם נעזרת המשטרה באמצעים טכנולוגיים להוכחת אשמה בהליכים פליליים, גם הגברת השימוש ב"מחקרי תקשורת" מעלה שאלות באשר לזכויות יסוד, ובעיקר בכל הנוגע לזכות לפרטיות. אולם, לדברי עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, השימוש במחקרי תקשורת אינו פוגע בזכות לפרטיות.

"לו היו חודרים לכל שיחה ומתחקים אחר מה שנאמר בה, ודאי שזו הייתה פגיעה בפרטיות של הנאשמים", אומר עו"ד גלעד. "אולם בפועל, המשטרה מקבלת רשימה של שיחות נכנסות ויוצאות, וכן מועדים מדויקים של ביצוע השיחות. כלומר, המשטרה מקבלת מידע שרק נועד לבחון האם בוצעה שיחה – או שימוש אחר בטלפון הנייד – לפני קרות התאונה".

למעשה, עו"ד גלעד אומר כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בעריכת אותם מחקרי תקשורת של אגף התנועה. "האינטרס הציבורי מחייב בדיקה", מסביר גלעד. "הרי ידוע שהיסח הדעת הוא הגורמים העיקריים לתאונות דרכים, וקשה מאוד להתחקות אחר שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות בדיקות של המכשירים".

הכותב היה אורח של לשכת עורכי הדין בכנס השנתי באילת

  • Ad
  • Ad
  • Ad