Ad

הצד האפל של הביטוח: מי שפוגע ברכושו שלו אינו מכוסה

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית משפט השלום בחיפה דחה תביעת צד ג של מבוטח ששני כלי רכב בבעלותו היו מעורבים בתאונה

אם יש בבעלותך, או בבעלות המשפחה הגרעינית שלך, שני כלי רכב, כדאי מאד שתעשה ככל שתוכל כדי למנוע תאונה בין שניהם, אחרת, גם אם אתה מבוטח, הנזק הכלכלי עלול להיות גדול.

מי שלמד זאת לאחרונה על בשרו הוא רונן חרפוף, בעליה של מכונית נוסעים מסוג סובארו אימפרזה אשר הייתה מבוטחת בביטוח מקיף בחברת שומרה. לחרפוף, נוסף לסובארו, יש גם מונית מסוג סקודה אוקטביה.

לפני כשנתיים חנו הסובארו והמונית בחצר ביתו של רונן, אשתו החלה בנהיגה עם הסובארו ופגעה במונית. כתוצאה מן הפגיעה ניזוקו שני כלי הרכב.

חברת שומרה, מבטחת הסובארו, שילמה לרונן בגין הנזק שנגרם לסובארו, אך סירבה לפצותו בגין הנזק שנגרם למונית, אותו דרש במסגרת תביעת צד ג' כלפי חברת הביטוח.
אנשי שומרה טענו שבמקרה הזה מתקיים חריג שכתוב שחור על גבי לבן בפוליסה, לפיו "המבוטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו בשל חבות לעניין נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או בבעלות נהג הרכב, או לרכוש הנמצא בפיקוחם או בשמירתם של המבוטח או של נהג הרכב או של אחד מבני ביתם". במילים פשוטות: אי אפשר להגיש תביעת צד ג' לגבי נזק שנגרם לרכוש השייך למבוטח.

חרפוף, באמצעות עו"ד יוסי נקר, הגיש תביעה כנגד שומרה בבית משפט השלום בחיפה, ושם טען שבנסיבות התאונה האמורה אין להחיל את החריג על הנזקים שגרמה הסובארו למונית.

אחת מטענותיו היא שחריג זה יוצר מצב שבו מבוטח שרכבו פגע ברכב אחר של בן משפחתו לא יפוצה בגין נזקי הפגיעה ברכב האחר, על אף שביטח את רכבו בביטוח צד שלישי. זהו, לטענתו, מצב אבסורדי, באשר לא סביר שיִדָרש ביטוח נפרד לכיסוי מצב כזה.

עו"ד אתי עטייה, שייצגה את שומרה, טענה לעומת זאת שתביעת התובע, למעשה, היא כנגד עצמו: "ביטוח אחריות כלפי צד שלישי נועד לכסות רשלנות מבוטח כלפי צד שלישי, ולא להיטיב עם הצד השלישי", היא טענה. "ביטוח כזה לא נועד לכסות רשלנות מבוטח כלפי עצמו, כמו במקרה הנדון".

החריג שבפוליסה ינצח

השופט אורי גולדקורן קיבל את עמדת שומרה לפיה החריג שבפוליסה תקף, ופטר אותה מתשלום הנזק.
בפסק הדין מציין השופט שאומנם מקדמת דנא נפסק כי מסמך בכתב (ובמיוחד פוליסת ביטוח) יש לפרש כנגד מנסחו ולטובת המבוטח, וכלל פרשני זה הצטרף לכלל פרשני נוסף בדיני הביטוח, לפיו יש לפרש פוליסה על-פי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של המלים בהן השתמשו מנסחי הכתב.
יחד עם זאת, יש להתייחס לנוסח, ואל המלים שנבחרו, בראייה כוללת, "החודרת אל התכלית אותה ביקשו המתקשרים להשיג, וכי במקרה מתאים מותר וגם ראוי לתת לכתב פירוש ליבראלי, אפילו כאשר הוא עומד, לכאורה, בניגוד למלים המפורשות כפי שנכתבו בכתב הפוליסה".
בתי המשפט פסקו כי אין לבחור א-פריורית ו"אוטומטית" בפרשנות לטובת המבוטח תוך התעלמות מחלוקת הסיכונים החוזית בין הצדדים, כפי שהיא משתקפת בלשון הפוליסה.

"כאשר סובארו של המבוטח יוצא מהחניה ופוגע במונית של המבוטח החונה בסמוך, נראה במונית רכוש של המבוטח כצד שלישי "פורמלי" בלבד. בעלותו של המבוטח במונית כוללת אף את ההחזקה בה ואת יכולתו להשגיח ולפקח עליה. לפיכך, חל החריג שבפוליסה" (הפוטר את חברת הביטוח מתשלום) – קבע השופט.
התביעה נדחתה וחרפוף חויב לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 2,500 ₪.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad