Ad

המקרה המוזר של אאודי Q5 בעת לילה

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית המשפט פטר את חברת הפניקס מתשלום פיצוי תמורת רכב שנגנב ונמצא אצל הבעלים הקודם שלו. בפרק הבא תידרש הכרעה בנוגע לזהות הבעלים הנוכחי ולאחריות משרד התחבורה להעברת הבעלות המוזרה

האם המכונית שלכם באמת שלכם? כלומר, האם בדקתם לאחרונה אם היא עדיין רשומה על שמכם?
במצב העניינים הנוכחי, שבו העברת בעלות עלולה להתבצע ללא ידיעתכם, התשובות לשאלות הקודמות לא מובנות מאליהן, כפי שלומדת כעת על בשרה א.ז, אשר רכשה באפריל 2012 מכונית מסוג אאודי Q5 מחברת סחר בשם "רכב הכרמל עוספיא בע"מ", ושילמה תמורתה 191,000 ש"ח .

א.ז. קיבלה לחזקתה את המכונית בביתה בהרצליה, יחד עם עותק אחד בלבד של מפתחות הרכב, ולטענתה נמסר לה כי "רכב הכרמל" יטפל בהעברת הבעלות.
לשם ביצוע רישום ההעברה חתמה א. על יפוי כוח לטובת נציג חברת הסחר ומסרה לו צילום של תעודת הזהות שלה, וכעבור זמן קצר קיבלה אישור על העברת הבעלות על שמה ברשות הרישוי.

לאחר העברת הבעלות ביטחה א.ז. את המכונית בביטוח חובה ובביטוח מקיף באמצעות חברת הפניקס, וכעבור שנה אף חידשה את הפוליסות.

ביוני 2013, לאחר שהחנתה את המכונית בתל אביב, היא שבה למקום בו חנתה וגילתה שהמכונית פשוט נעלמה. כבר בערבו של אותו יום הגישה א.ז. תלונה במשטרה בגין גניבת הרכב, ולמחרת שלחה הודעה לחברת הפניקס בנוגע לגניבה. עד כאן הכל נשמע שגרתי למדי, אבל מכאן ואילך מתחיל להתגלגל סיפור מאוד מוזר.

כעבור מספר ימים הופתעה א.ז. לשמוע מנציג המשטרה שהמכונית שלה בכלל לא רשומה על-שמה ברשות הרישוי, אלא דווקא על שמו של הבעלים הקודם שלה – מ.מ.ח. אם לא די בכך, נציג המשטרה בישר לה שהמכונית אף נמצאת בחזקתו של הבעלים הקודם.

car Thief 1
המכונית לא נגנבה אלא נלקחה על-ידי הבעלים הרשום שלה

א.ז, שלא מכרה את מכוניתה לאיש, הגישה תלונה למשטרה בגין גניבת רכב וזיוף בכוונה לקבל דבר במרמה. כעבור עשרה ימים קיבלה ממשרד התחבורה מענה לעניין רישום הבעלים ברכב, ואז הסתבר לה ששלושה חודשים לפני היעלמותה הועברה הבעלות במכונית שלה על שמו של הבעלים הקודם שלה.

לנוכח ממצאים אלה הודיעה חברת הביטוח הפניקס לא.ז. שמכיוון שהמכונית כלל לא נגנבה אלא נלקחה על-ידי מי שהיא רשומה על שמו, ומכיוון שהיא נמצאה בתוך 30 ימים מיום היעלמותה, אין בידה אלא לדחות את תביעת הפיצויים שהוגשה לה.

א.ז. תבעה, באמצעות עו"ד עדי שחר, את מ.מ.ח, כמו גם את חברת הפניקס ואת רשות הרישוי במשרד התחבורה. בתביעתה טענה א. שמעולם לא חתמה על מסמכי העברת בעלות ברכב, וכי מדובר בזיוף מסמכים.

בכתב ההגנה ביקשה חברת הפניקס לדחות את התביעה כנגדה על הסף, ראשית מפני שלא מדובר ב"מקרה ביטוח" שמכוסה בפוליסה, היות שהרכב כלל לא נגנב. שנית, בהתאם לתנאי הפוליסה הפניקס מחוייבת לשלם פיצויים אם הרכב לא נמצא בתום 30 ימים. במקרה זה, לדבריה, כלל לא מדובר בגניבה מאחר וידוע היכן ובידי מי נמצאת המכונית, וכי הרכב אכן נמצא בטרם חלפו 30 יום מ"היעלמותו". עוד טענה הפניקס כי כלל לא מדובר בגניבה אלא בסכסוך באשר לבעלות ברכב, ולכן דין התביעה להידחות.

השופטת חנה קלוגמן, מבית משפט השלום בתל אביב, החליטה שלא להכנס לעובי הקורה ולהסתפק בפסק דין חלקי שבו דחתה על הסף את התביעה כנגד הפניקס.

"במצב דברים זה", כתבה השופטת קלוגמן, "על פניו נראה כי מדובר במחלוקת קניינית בין התובעת (בעלת הרכב) לבין האדם המחזיק כיום ברכב. אך גם אם אגיע למסקנה כי מדובר באירוע של גניבה, הרי שהרכב נמצא תוך 30 יום".

"לאור האמור לעיל, ולאור הנחיות הפסיקה לעניין דחייה על הסף, מצאתי כי בנסיבות המקרה הנדון לא מתקיים "מקרה ביטוח" המכוסה בפוליסה של הפניקס, ולפיכך דין התביעה כנגד הפניקס להידחות על הסף".
השופטת קבעה גם שהרכב לא נגנב, כי אם נלקח ע"י הנתבע 1 (מ.מ.ח) "אשר סבור כי הרכב שלו ובבעלותו. אין מדובר בגניבה שכן במועד בו הוא לקח את הרכב מהתובעת הוא היה רשום כבעלים. כמו כן, לא חלפו 30 יום ממועד גילוי הגניבה ועד מציאת הרכב, ולפיכך דין הבקשה לדחייה על הסף להתקבל."

השופטת הביעה פליאה על כך שהתובעת לא הזכירה בכתב התביעה את סוחר הרכב שממנו רכשה את המכונית, ואשר לדבריה היה אחראי להעברת הבעלות על הרכב על שמה. "כאן המקום לציין", כותבת השופטת, "כי בכתב התביעה רב הנסתר על הגלוי: התובעת מודה שנתנה ייפוי כוח לרכב הכרמל ממנו רכשה את הרכב, על מנת שהאחרון יבצע את העברת הבעלות ברכב על שמה. כמו כן, טוענת התובעת כי קיבלה רק מפתח אחד לרכב, כאשר בדרך כלל בעת רכישת רכב מקבלים גם מפתח רזרבי. לא מצאתי בכתבי הטענות התייחסות לרכב הכרמל מעבר לתיאור העובדתי של היותו מוכר הרכב ומי שהעביר את הבעלות באמצעות ייפוי הכוח שקיבל. התנהלות הצדדים המעורבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתבי הטענות אומרת דרשני".

התובעת חוייבה לפצות את חברת הפניקס בסך של 3,000 ש"ח בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד.

תם, ולא נשלם: בפרקים הבאים יידרש בית המשפט להחליט האם העברת הבעלות בוצעה במרמה, למי שייכת המכונית כעת, ומה משמעות אחריותו של משרד התחבורה בפרשה זאת.

ת"א 46728-11-13

  • Ad
  • Ad
  • Ad