Ad

מציאות מקבילה בדרום ת"א: רישיונות מזויפים ולימודי נהיגה מאולתרים

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עובדים זרים שמלמדים אחד את האחר לנהוג, שימוש ברישיונות זרים מזויפים ועלייה חדה במספר התאונות שבהן מעורבים נתינים זרים – כך מתארת המשטרה את המציאות בדרום תל-אביב. "זו מציאת אלטרנטיבה לצד המדינה הישראלית להקים רשות רישוי משלהם", סיפר בכיר במשטרה לחברי ועדת הכלכלה

בשבוע הבא (12.8) תקיים ועדת הכלכלה של הכנסת דיון חמישי בעניין תיקון לתקנות התעבורה, שמנסה להסדיר את מעמדם של בעלי רישיון נהיגה זר בישראל. במכתב ששלח שר התחבורה, ישראל כץ, ליו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, כותב השר כי "בהמשך לדיונים הרבים שהתקיימו בעניין התקנות, ולהערות הרבות שנשמעו, הגעתי למסקנה כי נכון יהיה לערוך חשיבה מחודשת בראייה כוללת לגבי האוכלוסייה שתהיה זכאית לנהוג בישראל עם רישיון זר".

ומה כל כך מסובך בהסדרת מעמדם של בעלי רישיון נהיגה זר? בעיה אחת, רגישה וטעונה, נוגעת לנתינים זרים שמתגוררים בישראל – ובעיקר בדרום תל-אביב. במשטרה טוענים כי בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר התאונות שבהן מעורבים אותם נתינים זרים – ובהם עובדים זרים, פליטים ומסתננים. על-פי בכירים במשטרה, הסיבה לכך היא שרבים מאותם נתינים זרים מעולם לא למדו נהיגה, והם עושים שימוש ברישיונות נהיגה זרים שזויפו בארץ המוצא.

למעשה, במשטרה אומרים כי נוצרה מעין "מציאות מקבילה" בדרום תל-אביב: בתי ספר לנהיגה מאולתרים נפתחים על-מנת שעובדים זרים, פליטים ומסתננים יוכלו ללמוד נהיגה – וכל זאת, כך מבהירים במשטרה, בניגוד לחוק ותוך יצירת סכנה חמורה למשתמשי כביש אחרים. כאשר נעצרים אותם נתינים זרים לבדיקה על-ידי המשטרה, חלקם מציגים רישיונות מזויפים, המאפשרים להם להמשיך לנהוג בישראל – אם כי לתקופה מוגבלת.

"יש עשרות שנעצרו על נהיגה ללא רישיונות, עשרות שנעצרו עם רישיונות מזויפים", סיפר בכיר במשטרה באחד מדיוני ועדת הכלכלה. "מורי נהיגה נעצרו – הם הרי לא מורי נהיגה באמת… זו מציאת אלטרנטיבה לצד המדינה הישראלית להקים רשות רישוי משלהם, וזה דבר שצריך לקבל טיפול והתייחסות".

"מלמדים אחד את השני נהיגה"
בדיון שערכה ועדת הכלכלה לפי כמה חודשים, הציג מפקד מרחב יפתח במשטרה את המצב בדרום תל-אביב: "אני רוצה לשקף איזו מציאות שמתקיימת… שבה נהגים זרים, שאין לנו שמץ של מושג לגבי הכשירות שלהם לנהוג, משתמשים בכלי רכב ונוהגים, מקימים בתי ספר לנהיגה מאולתרים, מלמדים אחד את השני נהיגה בכל מיני אתרים. התופעה הזאת מבחינתנו מהווה סכנה לשלום הציבור", סיפר ניצב משנה דוד גז.

לדברי תושבים בשכונות הדרומיות, לימודי הנהיגה המאולתרים מתבצעים – בין השאר – באזור התחנה המרכזית בתל-אביב. בדיון שערכה הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים, סיפר נציג השכונות כי "מה שקורה פה, וכנראה שגם השוטרים יודעים את זה… בתחנה המרכזית, במקום שהיו הרציפים הישנים, הם לומדים שם נהיגה. אדם קונה אוטו מסוחרים והופך להיות המורה שלהם. הוא עושה להם סיבוב קטן וקדימה אפשר לצאת לשוק".

על-פי התקנות כיום – וכך גם בנוסח התיקון המקורי שהכין משרד התחבורה – אין הבחנה בין מדינות המוצא של בעלי רישיונות זרים. נהג בעל רישיון אמריקאי זוכה למעמד זהה לזה של בעל רישיון נהיגה מאריתריאה: שניהם יכולים לנהוג לתקופה מוגבלת בישראל עם רישיון הנהיגה הזר. אולם, במשטרה טוענים בתוקף כי אין להם כל דרך לברר אם עובדים זרים ופליטים אכן משתמשים ברישיונות זרים חוקיים, או שנרכשו כמזויפים עוד בארץ המוצא.

בדבריו בוועדת הכלכלה, התייחס נצ"מ גז גם לשימוש ברישיונות נהיגה מזויפים: "אנחנו עדים לתופעה רחבה של זיוף רישיונות. זו תופעה מאוד קשה, כי אנחנו צריכים את המעבדות שיבדקו ויטפלו בזיהוי… אנחנו יודעים שמדובר ברישיונות מזויפים אחרי חקירה, כשהבן-אדם אומר – 'קניתי את רישיון הנהיגה, שילמתי כך וכך כסף על רישיון הנהיגה הזה', ואנחנו מבינים שהבן-אדם לא מוכשר לנהיגה".

במשרד התחבורה מתייחסים בזהירות לנושא. באחד הדיונים שערכה ועדת הכלכלה, הודתה סגנית היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד חווה ראובני, כי "המשטרה פנתה אלינו… עם הנתונים ועם הבקשה לטפל בנושא – איך אני אגיד? – של מבקשי רשות שהייה בישראל בדיעבד. אני חושבת שזה יהיה נוסח שלא ירגיז אף אחד. זה לא מסתננים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט – כל אחד מהביטויים האלה בא עם איזה מטען… הנושא הזה צריך בחינה, יש לו מורכבות מהרבה מאוד אספקטים… בפרפרזה על מה שאדוני (יו"ר הוועדה) אמר בדיון קודם, לא דרך זה נפתור את כל בעיות העולם".

נתינים זרים ומדיניות התביעה
בעיית ההסדרה של שימוש ברישיון זר, ככל שהיא נוגעת לעובדים זרים ופליטים, יוצרת תופעות-לוואי חמורות: מלבד בעיית הבטיחות עליה מתריעים במשטרה, ניכרת מגמת החמרה בענישתם של עובדים זרים שמבצעים עבירות תנועה. סנגורים טוענים כי מדיניות התביעה כלפי אותם זרים מפלה בינם ובין נהגים ישראלים – למשל, בתביעה ייטו לבקש מעצר עד תום ההליכים לעובד זר גם כאשר לא עומדות לחובתו עבירות קודמות או שלא נשקפת סכנה שיחזור לנהוג.

בחודש מאי האחרון ביטל השופט רענן בן-יוסף, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עונש מאסר שהוטל על אזרח סודני שהורשע בגין נהיגה ללא רישיון. השופט הבהיר כי "הענישה הנוהגת בדרך-כלל, ויש עשרות ואלפי דוגמאות, היא שהתביעה לא עותרת כלל לעונש מאסר בפועל… אפילו בעבירה חמורה הרבה יותר של נהיגה בפסילה, המדינה לא עותרת, בנסיבות כאלה – של אדם ללא עבר כלל וללא כל נסיבות מחמירות המצויות בכתב האישום בעניינו – למאסר בפועל".

כחודש לאחר מכן, ביטל השופט בן-יוסף את עונש המאסר בפועל של עובד זר מסין שהיה מעורב בתאונת דרכים ללא נפגעים. "עסקינן בעובד זר המצוי בארץ כשבע שנים, שאמנם רכש רכב (מבלי שיהיה בעל רישיון, ש.ה) אך הועמד לדין על מקרה אחד נקודתי, ללא עבר פלילי וללא עבר תעבורתי, כאשר אין כל נסיבות מחמירות", כתב השופט בפסק הדין, "לא הייתה הצדקה להטיל על המערער מאסר".

  • Ad
  • Ad
  • Ad