Ad

חקירת יצרן הקורקינטים הייתה "מוזרה ושערורייתית"

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בעל עסק לייצור ושיווק קורקינטים וסקייטבורדים מנועיים הורשע בשורת עבירות חמורות, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו וקבע שחקירתו הייתה לקויה. "ספק רב אם מסר 'הודיה… חופשית וברצון'", פסק בית המשפט, "החשוד לא הודע באיזה עבירות הוא מואשם, לא הוזהר על זכותו לשתוק ולא נאמר לו שכל דבר שימסור ישמש נגדו ראיה"

בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל את הרשעתו של בעל עסק לייצור ושיווק סקייטבורדים וקורקינטים מנועיים בשורה של עבירות חמורות, לאחר שקבע כי אמרותיו בפני חוקרי משרד התחבורה אינן קבילות. השופט רענן בן-יוסף קיבל חלקית את ערעורו של בעל העסק וביטל חלקים משמעותיים מהרשעתו בבית משפט השלום, תוך שהוא מבהיר כי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים אינו יכול לשמש את משרד התחבורה כעילה לשלילת זכויות יסוד מנחקרים ונאשמים.

"למרבה ההפתעה והתמיהה", כתב השופט בן-יוסף, "לא נאמר ולו ברמז לנחקר שהוא חשוד בעבירה ומה טיבה, לא נאמרה לו זכותו שלא להשיב ובוודאי לא (נאמרה לו) זכותו להיוועץ בעורך דין… לא רשומות השאלות עליהן משיב הנחקר, ואף בדרך עקיפין אפוא לא ניתן להבין במה הואשם. לא ברור מה טיבה של אותה 'אזהרה כחוק' שהוזהר, ומפני מה הוזהר".

זכויות הנחקרים נדחות בפני החוק?
בעל העסק נחקר במסגרת מבצע אכיפה שערך משרד התחבורה ב-2009, ולאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום שכלל שורה ארוכה של עבירות. לפי כתב האישום שהוגש נגד בעל העסק, "בחודש דצמבר 2009 וקודם לכן ניהל עסק ומפעל לייצור, סחר ותיקון… ברכבים מנועיים ומכירת חלקים של קורקינטים, סקייטבורדים מנועיים ואופניים מנועיים שאינם עומדים בתקנים של הרשות לרכבים מנועיים, ללא רישיון".

אולם, נראה שמבצע האכיפה גרם ללהיטות-יתר בקרב עובדי משרד התחבורה. "הדרך המוזרה והשערורייתית שבה בוצעה חקירת המשיב 2 (בעל העסק, ש.ה) שבפנינו, מעמידה בספק את קבילותן של האמרות (של בעל העסק)", הבהיר השופט בן-יוסף בפסק הדין שבו קיבל חלקית את ערעורו של בעל העסק. "למקרא עדותם של גובי האמרות בפני בית משפט קמא (בימ"ש השלום), ספק רב באם (בעל העסק) מסר 'הודיה… חופשית וברצון'. החשוד לא הודע באיזה עבירות הוא מואשם, לא הוזהר על זכותו לשתוק ובוודאי לא נאמר לו שכל דבר שימסור ישמש נגדו ראיה".

את התנהלותם של חוקרי משרד התחבורה הסבירו עורכי הדין שייצגו את המשרד כך: "כאשר עסקינן בעבירות על-פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים והתקנות על-פיהן, כל זכויות הנחקרים והחשודים נדחות מפני הוראות… חוק הפיקוח". אלא שהשופט בן-יוסף, שקיבל את טענת סנגורו של בעל העסק, עו"ד שי גלעד, ציין בית המשפט העליון כבר פסק בעבר כי גישה זו אינה מקובלת.

"בית המשפט העליון כבר דחה טענות מסוג זה בפרשות דומות", כתב השופט בן-יוסף, "(פרשות) שבהן עולה התנגשות לכאורית בין הוראות דין מיוחדות בתחום הפיקוח לבין ערכי יסוד של חסינות מפני הפללה עצמית ועקרונות יסוד של כבוד האדם וחירותו וטוהר החקירה".

כך אי אפשר לטהר את השרץ
מאחר שדחה את טענות משרד התחבורה, החליט השופט בן-יוסף גם לבטל את הרשעתו של בעל העסק באותם אישומים שהתבססו על אמרותיו בפני חוקרי משרד התחבורה. "האמרות עליהן ביסס בית משפט קמא (בימ"ש השלום) את הכרעת הדין המרשיעה – בלתי קבילות הן", סיכם השופט, "ובנסיבות אלה, הרשעת הנאשמים, ככל שהיא מסתמכת אך ורק על האמרות שמסר (בעל העסק) בתוספת ראיות מאמתות כ'דבר מה', אין בהן בסיס להרשעה בדין… בנסיבות אלה, אף אם בחקירתו הנגדית אישר (בעל העסק) בחלק מתשובותיו חלק מאמירותיו באמרות הנגועות, אין בכך ל'טהר את השרץ'".

בסופו של דבר, השופט בן-יוסף השאיר על-כנה את הרשעת בעל העסק רק בשלוש עבירות שיוחסו לו: אי-מתן פירוט מספיק בחשבונית, אי-קיום חובת רישיון ועבירה לפי צו הפיקוח על מוסכים. בהתאם, תיקן השופט בן-יוסף גם את גזר הדין, והקטין את גובה הקנס שהוטל על בעל העסק.

מעניין לציין כי אחד משיקוליו של השופט בן-יוסף להקלת עונשו של בעל העסק היה היעדר הסדרה של תחום האופניים והקורקינטים הממונעים. "התחום בנושא כלי רכב ממונעים מהסוג שהיווה את הרקע להגשת כתבי האישום, לא היה מוסדר דיו בהיבט התקני והחקיקתי", ציין השופט. מי שהיה אחראי במשך שנים על הסדרת התחום הוא עוזי יצחקי – כיום מנכ"ל משרד התחבורה, ומי ששימש ב-2009 סמנכ"ל בכיר במשרד ועמד "בראש" מבצע האכיפה שבו נחקר בעל העסק.

  • Ad
  • Ad
  • Ad