בשעה שממשלת ישראל גוררת את המדינה לפיגור גדל והולך בכל הקשור לאימוץ רכב חשמלי רשמה נורבגיה שיא עולמי חדש באחוז החדירה של מכוניות חשמליות: תשע מכל עשר מכוניות חדשות שעלו על כבישי נורבגיה בחודש מרץ האחרון הן חשמליות.
נורבגיה, חשוב לזכור, היא המדינה העשירה ביותר במערב אירופה בכל הקשור למשאבי נפט וגז, ואחת היצואניות הגדולות של אנרגיה, ולמרות זאת אימצה לפני למעלה מעשור מדיניות של הסתמכות על אנרגיה נקיה ממקורות מתחדשים. כפועל יוצא, ממשלת נורבגיה מעודדת רכישת רכב חשמלי והשקיעה מאות מיליוני דולרים בהקמת רשת טעינה ציבורית. התוצאה: בסיכום חודש מרץ האחרון היוו מכוניות "מחושמלות", כלומר חשמליות טהורות והיברידיות-נטענות, 91.94% מכלל המכוניות החדשות שנמסרו במדינה, ואילו מכוניות חשמליות טהורות היוו 86.1% מכלל המכוניות שקיבלו רישוי.
היקף המכירות הכולל של מכוניות בנורבגיה נמוך מעט מסך המכירות בישראל ובסיכום השנה שעברה עמד על כ-176,000 (לעומת 250-300,000 בישראל בשנים האחרונות), כלומר ממוצע של כ-15,000 מכירות בחודש (עם עדיפות לחציון הראשון של השנה). מספר זה מאפיין גם את קצב המכירות הנוכחי במדינה הנורדית, ובסיכום חודש מרץ נמסרו בה 16,238 מכוניות בסך הכל, ויותר מ-91% מהן, כאמור, הן "מחושמלות".
מכוניות היברידיות-נטענות, אשר לאחר טעינה מלאה מסוגלות לנסוע כמה עשרות קילומטרים עם הנעה חשמלית בלבד, היוו כ-5.8% מכלל המכירות, ואילו חשמליות טהורות תפסו 86.1% מן המכירות. רק 2.8% מרוכשי המכוניות החדשות בנורבגיה בחרו לקנות מכוניות עם מנועי בנזין, 2.6% רכשו מכוניות עם מנועי דיזל ו-2.7% מן המכוניות החדשות שנמסרו בחודש האחרון הן מכוניות היברידיות.
ממשלת נורבגיה קבעה לעצמה יעד לפיו החל משנת 2025 תיאסר המכירה של מכוניות עם מנועי בעירה במדינה, אבל נתוני חודש מרץ האחרון מוכיחים שככל שהדברים תלויים באזרחי המדינה היא יכולה לעמוד ביעד הזה כבר השנה. אגב, תוצאות המכירות של רכב חשמלי בנורבגיה מרשימות גם בסיכום הרבעון הראשון כולו: 90.1% מכלל המכוניות החדשות הן "מחושמלות" ו-82.9% חשמליות.
אילו מכוניות קונים הנורבגים?
התפלגות המכירות בשוק הנורבגי, כמו בכל העולם בימים טרופים אלה, מושפעת מן היכולת של יצרניות לספק רכב בתלות במשברי האספקה, השבבים וההובלה. יחד עם זאת, טסלה הובילה את המכירות של רכב חשמלי עוד לפני הבלגאנים ומוסיפה לעשות את זה גם כעת.
בראש טבלת המסירות בחודש מרץ 2022 בנורבגיה ניצבת טסלה 'מודל Y' ואחריה, בהפרש ניכר, 'מודל 3'. במקומות 3 ו-4 בחודש מרץ ניצבות פולקסווגן ID.4 ואאודי Q4 e-tron, וזאת לאחר שפולקסווגן הכפילה בחודש זה את מספר המכוניות שהיא הצליחה לספק. לעומת זאת, לסקודה היו קשיי אספקה משמעותיים והיא לא הצליחה למסור אפילו את מחצית מספר המכירות של 'אניאק' שסופקו בחודשים הקודמים.
במקום החמישי ניצבת יונדאי עם 'איוניק 5', אחריה ב.מ.וו iX, פולסטאר 2, פורד 'מאך E', ואאודי E-Tron.
בפילוח לפי יצרניות רכב מובילה קבוצת פולקסווגן על-פני טסלה (עם 6,336 מסירות לעומת 5,060), קבוצת יונדאי-קיה שלישית עם 3,900 יחידות, ושלוש היצרניות האלה יחד "לקחו" כמעט 60% מן השוק.
המכירות המשמעותיות של מכוניות חשמליות בנורבגיה באות כעת לידי ביטוי גם ברמה הלאומית: בסיכום 2021 היוו מכוניות חשמליות יותר מ-17% (!) מהיקף צי הרכב הנורבגי ומכוניות היברידיות-נטענות היוו כ-6.5% ממנו. קצב הגידול באחוז החדירה של רכב חשמלי בכלל הצי הלאומי עומד כעת על כ-1.25% ברבעון, וזה אומר שבסיכום הרבעון הראשון של 2022 (שנתוניו הרשמיים יפורסמו מאוחר יותר החודש) עומד ודאי אחוז החדירה של רכב חשמלי על כ-17.2% לפחות (בין השאר בתלות בשיעורי הגריטה של רכב ישן).
אזרחים לא מעטים בנורבגיה מאמצים את תוכנית העידוד הממשלתית ומוכרים את המכוניות המשומשות שלהם, עם מנועי בעירה, כדי לקנות מכונית חשמלית, והמשומשות נגרטות בחלקן או מיוצאות למדינות אחרות באירופה למרות שהמיסוי המקורי עליהן, כמו בישראל, היה גבוה מאד (ולכן ערך היצוא שלהן נמוך ביחס למחירי המשומשות בנורבגיה).
ההערכות הממשלתיות הן שבשנת 2026, ואולי כבר בשנת 2025, יהוו מכוניות חשמליות טהורות כמחצית מהיקף צי הרכב בנורבגיה, וזה צפוי להיות שיעור האימוץ המהיר ביותר בעולם של רכב חשמלי. בשנת 2030, שבה צפויות רבות מן המדינות בעולם לאסור מכירה של רכב עם מנועי בעירה, צפוי שיעור צי הרכב החשמלי בנורבגיה להוות בין 75% ל-85% מכלל צי הרכב במדינה, וזה אומר שכל מכונית שביעית או שמינית שתנוע על כבישי נורבגיה תזדקק לתשתית טעינה לרכב חשמלי. שאר 15-25% מכלי הרכב בנורבגיה בשנת 2030 יהיו בני 10 שנים או יותר.
כאשר בוחנים את קצב העבודה הנוכחי של ממשלת ישראל מאז שנת 2007 (ימי 'בטר פלייס') ועד ימינו, ואת כל ההצהרות הלא ממומשות של משרד האנרגיה (ובהן ההכרזה של השר לשעבר יובל שטייניץ על איסור מכירת רכב עם מנועי בעירה בשנת 2030 או על התקנת 2,500 עמדות טעינה ציבוריות עד לסוף שנת 2020), קל לדמיין את ישראל בשנת 2030 יחד עם מדינות מזרח אירופה, דרום אמריקה ואפריקה כצרכניות האחרונות בעולם של מכוניות עם מנועי בעירה פנימית.
