שורה תחתונה תחילה
ההאצ'בק המשפחתית של סיאט הומרה תחת ידיה של קופרה למכונית ספורטיבית באווירה לטינית והיא שווקה אצלנו עד כה רק בגרסה אחת, קיצונית למדי, שמעניקה 300 כוחות סוס תמורת סכום מכובד. הלאון שנבחנת כאן היא גרסת ביניים שמספקת "רק" 190 כוחות סוס אך מוצעת במחיר צנוע יותר, והיא מתאימה למי שמחפש רכב משפחתי שימושי שמספק רושם וריגוש.
מי את קופרה לאון?
בעידן שבו מצד אחד סין שוטפת את העולם עם עשרות מותגים חדשים – חלקם נטולי כל רקע היסטורי או מורשת, ומצד שני מותגי רכב רבים מבין מי שהמציאו את המכונית המודרנית אוחדו תחת קומץ קבוצות עסקיות ואיבדו את הייחוד שלהם – קבוצת פולקסווגן הימרה הימור נועז כאשר בראה את 'קופרה' כמותג כמעט חדש לגמרי.
מה שעד לפני שש שנים היה רמת אבזור ספורטיבית של סיאט הוצב לפתע בקדמת הבמה כמותג עצמאי עם מיתוג ייחודי וסט ערכים שהוגדר בקפדנות, ולאחרונה הסתבר גם שהוא מחליף, למעשה, את סיאט כמותג רכב בשעה שסיאט עצמה תהפוך למותג ניידות.
אז למה 'קופרה' ומה הסיפור? בגדול מדובר בשילוב בין שתי שאיפות עסקיות מעניינות, והראשונה בהן היא שבתעשיית הרכב קשה להרוויח כסף על מכוניות עממיות. ככל שהמוצר יוקרתי או מציע יותר ערכים שאנשים מוכנים לשלם תמורתם כך החברה מרוויחה יותר כסף, ובפולקסווגן החליטו שיותר קל למצב מותג חדש כך שייתפש כ"חצי פרימיום" מאשר להרים למחוזות האלה את המותג הספרדי הוותיק.
השאיפה האחרת היא לגעת בדור של לקוחות צעירים (או אנשים שרוצים להרגיש צעירים) שמתבאסים לקנות את המותגים שההורים שלהם קנו ומחפשים תדמיות צעירות ומודרניות שלא סוחבות על גבן תחושה כבדה ועתיקה.
בשורה תחתונה, שורת המאזנים העסקיים, ההימור הצליח והרווחים זינקו. סיאט זיקקה מתוך עצמה את מה שממילא עבד עבורה והרוויח טוב – הטיקט ה"ספורט-לטיני". היא עיצבה מספר דגמים ותיקים וחדשים בעיצוב יותר מזוות ושובר שגרה, ולא שכחה כמובן את אחד מלהיטי המכירות שלה – המשפחתית הקומפקטית 'לאון' – שממילא נבחרה על-ידי רבים (וגם כאן ב-TheCar) כהאצ'בק הספורטיבית הטובה ביותר במונחי עלות-תועלת.
עד עכשיו הציעה קופרה את הגרסה החזקה ביותר (300 כוחות סוס) של קופרה לאון, ובאופן טבעי הוצמד אליה תג מחיר שמתאים לכוונה של היצרנית לשפר את הדוחות הכספיים. כעת נוספות שתי גרסאות שמייצרות קצת פחות רווח אבל יכולות להרחיב את קבוצת הלקוחות, ולשם כך התכנסנו כאן.
עיצוב, מיצוב
בשונה מ'פורמנטור', אשר אמנם מבוסס על אותה פלטפורמה אבל הביא לעולם עיצוב ייחודי, "קופראי" אם תרצו – קופרה לאון לא הפנתה גב לסיאט והעיצוב הבסיסי שלה נותר דומה ללאון הסדרתית.
שתי הגרסאות הפחות יקרות שנוספו להיצע קרובות עוד יותר למקור מבחינת מערכת ההנעה, וגם מבחינת מאפייני העיצוב, אם כי מכונית המבחן שלנו אובזרה – בתוספת תשלום – גם בצביעת כחול מט ייחודית ובחבילת קישוטי גוף שנקראת Extra Rush וכוללת חישוקים בגווני שחור ונחושת, "חצאיות" צד וספוילר שחור. עוד בחבילה: דוושות אלומיניום. לא מיותר להזכיר שכבר בבסיס לאון היא מכונית נאה בפני עצמה ולכן ה"איפור" הזה אפקטיבי מאד ומושך את תשומת הלב הנדרשת מן הסביבה.
קופרה לאון מוצעת בישראל בשלוש גרסאות שנבדלות זו מזו בהספקי המנוע ובביצועים. מכונית המבחן מייצגת את הגרסה האמצעית שהיא גם היחידה שמוצעת עם חבילת העיצוב הנ"ל, וקשה להתעלם מן הפרופיל המוכר שמסתיים בזנב בולט שמעליו ספוילר ספורטיבי, בפס LED שמתוח בין שני הפנסים האחוריים ובסמל הייחודי שצבוע בגוון הנחושת האופייני למותג.
בקומה התחתונה בולטים שני צמדי מפלטים רבועים אך פיקטיביים ובינם מוצב 'דיפיוזר' מרושע. כל זה מתגבש לכדי ישבן סקסי שהופך בעת חשכה לדיסקוטק של תאורה שמדגיש את קווי המותג הייחודיים. למסיבה מצטרף סמל 'קופרה' ענק שמוקרן על הכביש בתחתית סיפי הכניסה לרכב.
מבט על החזית מסגיר עיצוב פנסים עם חתימת לד וכמובן את גאוות סמל הנחושת. התוצאה הויזואלית, וזה בעצם מה שחשוב בכל הפוזה הזאת, מזכירה לנו ימים יפים שבהם העיצוב של האצ'בק משפחתית עורר את החשק לנהוג בה.
עיצוב פנים, שימושיות
בניגוד מצער להשקעה בבידול החיצוני נראה שהספרדים התעייפו כאשר נדרשו לעצב את תא הנוסעים וסביבת הנהג. כאן אין מספיק הבדל ביחס לכל סיאט ליאון, ואנחנו מתיישבים בקוקפיט המוכר שמשדר אווירה עניינית אך סטנדרטית.
קופרה השליכה פנימה אלמנטים בודדים כמו מושבים ספורטיביים והעיצוב בסך הכל נאה ונעים אבל הוא לא משדר תחושה ספורטיבית וגם לא יוקרתית במיוחד. בקושי אפשר להתנחם בלוגו הנחושת שמוטבע על ההגה כדי להזכיר לנו שזאת לא סיאט סטנדרטית, ובהדהוד שלו מן המסגרות סביב פתחי האוורור.
תחושת החומרים לא מתעלה על המקובל בסיאט וזה אומר רמה טובה באזורים שקרובים לידיו של הנהג, למשל ידיות דלתות מצופות עור ואיכות הרכבה טובה, אבל מתחתית הקונסולות קורצים לנו חומרים נוקשים ואפרוריים ולוחשים: "חסכנו עליך".
תאורת האווירה מרשימה עם צבעים משתנים בהתאם להגדרת מצב הנהיגה אשר גם מתריעים מפני רכב ב"שטח מת". הצגים הדיגיטליים בלוח השעונים ובמרכז הדשבורד מרשימים באיכות התצוגה ובממדים שלהם אבל תפעול מערכות באמצעות מסך המגע פחות מוצלח, במיוחד כשמדובר בתפעול מיזוג האוויר. מתחת למסך המרכזי יש קיצורי דרך עם תפעול באמצעות סקאלת מגע – אחד להגדרת טמפרטורה והאחר לשליטה על עוצמת קול מערכת המדיה. במחילה – זאת התחכמות מיותרת שדורשת מן הנהג להכיר ולזכור את אופן התפעול של הגדרות מבעד לניווט מסורבל בתפריטים.
תנוחת הישיבה טובה ונכונה לנהיגה. המושבים הקדמיים נוקשים מעט והם נוחים ותומכים לאורך זמן. מרחב הרגליים במושב האחורי מפתיע לטובה: ארבעה מבוגרים גדולי מידות יוכלו לאייש את המושבים הקדמיים והאחוריים בו זמנית ומרחב הראש במושב האחורי טוב למרות ההנמכה שגוזר גג השמש.
במרכז המושב האחורי יש משענת יד רחבה שמונחת על מושב קצר וזה יותר מרומז שהסידור מיועד לשניים, וששלושה מבוגרים יידחסו לשם בצפיפות. היושבים מאחור מקבלים פתחי אוורור עם שליטה עצמאית בטמפרטורה.
נפח תא המטען, 380 ליטרים, נשמע טוב יותר על הנייר מאשר במציאות מפני שהמבנה שלו לא מספיק שימושי, עם סף גבוה ומבנה בסגנון של אמבטיה. בתי הגלגלים גוזלים חלק מן הנפח וגם זה פוגם בשימושיות אבל לכל הפחות חומרי הדיפון איכותיים.
נוחות נסיעה, התנהגות כביש
יש שתי סיבות טובות לבחור בליאון והראשונה, נוסף לעיצוב ולפוזה, היא התנהגות כביש והנאה מנהיגה. יש לה, כאמור, שלוש גרסאות אבזור והנעה, ולשלושתן יש מתלים עם בולמים אדפטיביים. זאת מערכת שעושה טוב ומייצרת איזון מעולה בין התנהגות לנוחות כך שאף תכונה לא מתקרבנת למען האחרת.
רמת הנוחות מפתיעה לטובה במיוחד לנוכח הצמיגים נדיבי המידות, וזאת למרות שכיול המתלים נוטה לכיוון הקשיח. הקשיחות, מצידה, מועילה מאד לתגובתיות דינמית מהנה.
גם בנסיעה עירונית מתקבלת רמת נוחות טובה יחסית אבל לאון מתגלה בשיאה בנהיגות בינעירוניות שבהן היא מציעה רמת נוחות טובה במיוחד. שאון הצמיגים הוא הדבר היחיד שמורגש בתא הנוסעים, ויש לזקוף אותו לחובת הצמיגים הרחבים. חוץ מזה מתקבלת נסיעה שקטה ונעימה.
הגדרת מערכת המתלים למצב ספורט פוגמת בנוחות בנסיעה עירונית אך מגבירה את הכיף ומסייעת לחשוף שקופרה לאון היא מכונית נשלטת ומהנה לנהיגה. תנועות המרכב משודרות אל גוף הנהג ותחושת השליטה מצוינת, אפשר להחליק את המכונית בקלות ותחת שליטה עם העברות משקל מדויקות וזויות גלגול גוף מזעריות.
עקב אכילס הוא ההגה ובעיקר משקלו הקל ורמת המשוב הנמוכה יחסית למצופה. פעולתו קצרה ומהירה – בדיוק שני סיבובים מקצה לקצה וכל הסטה שלו מתורגמת לשיתוף פעולה מידי. מן הבלמים היינו שמחים לקבל יותר נשכנות אבל זה לא ממש משמעותי. השורה התחתונה והחשובה ביותר היא שקופרה לאון מזכירה לנו את המושג "אופי".
מנוע, ביצועים
קופרה לאון נבנתה כדי להתמודד היטב עם 300 כוחות הסוס שמספק מנוע טורבו-בנזין ארבעה צילינדרי בנפח 2.0 ליטר, ולא מפתיע שהיא מטפלת בקלות ב-190 כוחות הסוס שמנפק אותו מנוע בגרסה הצנועה יותר של מכונית המבחן.
32.6 קג"מ של מומנט זמינים עבור הנהג כבר במהירות סיבוב צנועה של 1,500 סל"ד בלבד והכח הזה עובר לגלגלים מבעד לתיבת ההילוכים הרובוטית, כפולת המצמדים, המוכרת של קבוצת VAG – עם שבעה יחסי העברה. תיבה זאת זהה בשלוש הגרסאות. מערכת ההנעה הזאת מזניקה את לאון מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 7.2 שניות.
התחושה היא שתיבת ההילוכים מסרסת את ביצועי המנוע בעיקר בכל זינוק מעמידה, למשל ביציאה ברמזור, ולא פעם מורגשת השהיה במסירת הכוח הראשוני. מעבר לכך אין תלונות, מה גם שהעניין פחות מציק במצב ספורט.
הביצועים לא "קיצוניים" אבל כן ספורטיביים, וצריך להודות גם לקישוט הווקאלי שמעניק צליל המנוע שפורט על הנימים הנכונים בסל"ד גבוה. ביצועים טובים יחד עם התנהגות מרגשת מסתכמים למכונית שמעניקה כיף אמיתי, וסחיטת מצערת מתמשכת הסתכמה בסיומו של מבחן זה בתצרוכת דלק של 11.4 קמ"ל.
בטיחות, אבזור, מחיר
ללאון יש שלוש גרסאות שנבדלות זו מזו בעיקר במערכות ההנעה. הגרסה הבסיסית מונעת באמצעות מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטר של קבוצת פולקסווגן שמספק כאן 150 כוחות סוס. מנוע זה מחובר למערכת מיקרו-היברידית שאמורה לצמצם מעט את תצרוכת הדלק וזיהום האוויר. שתי הגרסאות הבאות מונעות באמצעות אותו מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטרים כשגרסת המבחן מספקת 190 כוחות סוס והגרסה הבכירה מספקת 300 סוסים.
כל מערכות ואביזרי הבטיחות זהים בכל הגרסאות ובגרסה הבכירה והיקרה ביותר נוספת גם התרעה מפני רכב חולף בעת פתיחת דלת. לכל הקופרות לאון יש עשר כריות אוויר בטיחותיות, מניעת סטייה מנתיב עם היגוי אקטיבי, בלימה אוטונומית כולל גם בנסיעה לאחור והתרעת עייפות.
לכל הגרסאות יש מסך מולטימדיה בגודל 10 אינטש, קישוריות אנדרואיד ואפל, טעינה אלחוטית, גג שמש נפתח, בקרת שיוט אדפטיבית, פנסי לד מלאים, מערכת חניה אוטומטית, לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגה משתנה, כניסה והנעה ללא מפתח, בלם יד חשמלי אוטומטי, מתלים אדפטיביים, בקרת אקלים בשליטה על 3 אזורים, תאורת אווירה, מערכת שמע שופעת רמקולים של BEATS וחימום לגלגל ההגה. באופן מוזר אין מצלמת חניה אחורית.
בגרסה הבכירה יש מושב נהג מתכוונן חשמלית ומושבי באקט קדמיים מחוממים, והיא עולה רבע מיליון שקלים.
הגרסה האמצעית, שאותה בחנו כאן, עולה 193,000 שקלים, ואילו גרסת הבסיס עולה 177,000 שקלים, לכן נראה שמשתלם לעשות את המאמץ ולדלג מעליה.
שורה תחתונה
קופרה לאון הופכת לנדירה וייחודית ככל שהכבישים שלנו נמלאים במכוניות חשמליות, וממילא היא מזכירה לנו את שנות השמונים והתשעים העליזות שבהן הגיעו ההאצ'בקיות הספורטיביות לשיאן.
מי שסולד מקרוסאוברים אופנתיים ומבקש לעצמו משפחתית שימושית ונוחה שיודעת לפנק את הנהג בריגושים וכיף ימצא בה את מבוקשו, ובמיוחד בגרסה האמצעית שנושקת אמנם ל-200,000 שקלים אבל משאירה קצת עודף.
זאת ממש לא מכונית ספורט קיצונית אלא יותר GT מהירה אבל היא מאפשרת שעשועי כבישים מפותלים בזכות מרכב קשיח שיושב על מתלים אדפטיביים טובים, ואלה גם הופכים את הנסיעות היומיומיות המשעממות יותר לחוויה נעימה.
