נהגת שהואשמה בחציית צומת באור אדום הציגה בבית המשפט צילומים, ובהם נראה בבירור כי קו העצירה בצומת נעלם וסומן במקום אחר. בית המשפט מצא שתכנון הצומת היה לקוי, ובעקבות זאת זיכה את הנהגת. "מיותר לציין את הסכנה לגרימת תאונת דרכים עקב מחדל שכזה", הבהיר השופט
באוגוסט 2011 עמדה ש' בצומת רחובות בחיפה, ולצידה שוטר רכוב על אופנוע. לפתע החלה ש' בנסיעה, למרות שהאור ברמזור היה אדום. השוטר הרכוב הזדרז לעצור את הנהגת, ורשם לה דו"ח בגין כניסה לצומת באור אדום. לכאורה, הרשעתה של ש' אמורה הייתה להיות עניין קל ופשוט – השוטר שרשם את הדו"ח העיד בבית המשפט לתעבורה בחיפה, ושם חזר על טענתו לפיה הנהגת חצתה את הצומת כאשר ברמזור דולק אור אדום.
אלא ששלוש שנים לאחר האירוע זוכתה ש' בזכות צילומים שהציגה בפני בית המשפט, ובהם נראה בבירור כי קו העצירה שסומן בצומת שבו עמדה נעלם, והוזז למקום אחר. "אין חולקין על כך שקו העצירה ברמזור aבו עמדה הנאשמת נמחק והוזז אחורה במועד מאוחר יותר לדו"ח, על-ידי עיריית חיפה והגוף האחראי על סימון והתמרור בכבישים", כתב השופט שלמה בנג'ו בהכרעת הדין שבה זוכתה ש'.
ולמה נעלם לפתע קו העצירה, וסומן במקום אחר? את השאלה הזו הציג גם השופט בנג'ו: "בית המשפט, מיוזמתו, הורה בצו לקבל הבהרות מעיריית חיפה ומהנדס התנועה שלה, באשר לסיבות שהובילו להזזת קו העצירה אחורה", כתב השופט, "הכרעת הדין נדחתה על-מנת שמידע זה יונח בפני בית המשפט. אך עד לכתיבת שורות אלה, לא השיבה העירייה דבר לבית המשפט, ויש להצר על כך".
אולם, למרות שהעירייה לא הגיבה לפנייתו של בית המשפט, השופט בנג'ו הבהיר מה הייתה סיבת שינוי מיקומו של קו העצירה: "מבחינת הראיות על-ידי בית המשפט ועדויות הצדדים, עולה כי הזזתו וסימונו המחודש של קו העצירה לפני המקום שבו מוצב הרמזור, נעשתה על-מנת שנהגים העומדים ברמזור זה (שבו עמדה הנאשמת) יוכלו להבחין בהתחלפות הרמזור. שכן העומד ראשון בטור, בסמוך לקו העצירה, לא יכול להבחין במופעי הרמזור בשל חסימת שדה הראייה".
במלים פשוטות, סימון קו העצירה – לפני שנמחק וסומן במקום אחר – גרם להכשלת נהגים ובכך גם העמיד אותם בסכנה ברורה למעורבות בתאונה. "העירייה וגופים הנוגעים להצבת התימרור בנתיבי התחבורה בעיר, לא דאגו להתקנת 'רמזור קטן' על גוף הרמזור, במקום נמוך יותר, כדי שנהגים יוכלו להבחין בהם כשהם ישובים ברכבם… (ו)כדי להבטיח שנהגים לא יוכשלו ויבחינו במופעי הרמזור", ציין השופט בנג'ו בהכרעת הדין. "מיותר לציין את הסכנה לגרימת תאונת דרכים עקב מחדל שכזה".
גם בהתנהלותו של השוטר שעצר את ש' מצא השופט בנג'ו ליקוי חמור. "תיאורו העובדתי של השוטר את מצב הדברים, לא היה נאמן למציאות", כתב השופט בהכרעת הדין. "השוטר ציין בדו"ח שערך לנאשמת כי (היא) לא עצרה בקו העצירה וחצתה את הצומת באדום. למקרא עובדות אלה, משמעות הדבר היא כי הנאשמת חלפה בנסיעה על-פני קו העצירה כשהרמזור אדום. ולא היא. השוטר אישר בעדותו כי הנאשמת נעצרה בצומת, בקו העצירה, ראשונה בטור, עקב האור האדום שברמזור. רק בשלב מתקדם יותר פתחה בנסיעה, עקב הידלקותו של הרמזור המרוחק יותר, באור ירוק".
לאור ממצאיו אלה, החליט השופט בנג'ו לזכות את ש', כאשר הוא עושה שימוש בסייג לאחריות פלילית: הגנת "טעות במצב דברים", אשר לפי השופט בנג'ו נועדה "לבטא את העיקרון כי… דנים את האדם על-פי מצב הדברים אותו הוא דימה, סובייקטיבית, ולא על-פי מצב הדברים 'האמיתי', האובייקטיבי". בכך התייחס השופט בנג'ו למחדל בתכנון וסימון הצומת, אשר גרם לש' להאמין כי הרמזור בכיוון נסיעתה התחלף לירוק.
בסוף הכרעת הדין, דרש השופט בנג'ו להעביר את החלטתו למשטרה, כדי שזו תתקן את הליקוי בהקדם האפשרי: "בשים לב לחשש לסיכון התעבורתי הגלום במחדל האמור, על המאשימה (התביעה, ש.ה) להביא החלטה זו בפני מהנדס התנועה המחוזי, על-מנת שייבחן את הדברים יחד עם הרשות המקומית ויביא לפתרונם הראוי".
