מנהלים אשר יסתירו מן הציבור ומהרגולטורים מידע אודות תקלות שעלולות לסכן את שלום הציבור יישאו באחריות פלילית ועלולים לרצות עונש של חמש שנות מאסר. כך קובעת הצעת חוק שהוגשה אתמול בארה"ב

פרשת 'סוויצ'גייט' של ג'נרל מוטורס כבר זעזעה היטב את תעשיית הרכב האמריקנית והעולמית, אבל כעת נראה שהיא עשויה לצמצם את האפשרות שמקרים כאלה ייקרו בעתיד.

שני סנטורים דמוקרטים בארה"ב הגישו אתמול (ד') הצעת "חוק נגד הסתרה" אשר הופכת את עצם הסתרת המידע אודות כשלים סדרתיים לעבירה פלילית.
המשמעות המעשית, עבור כל מנהל בתעשיית הרכב וגם במסגרות אחרות, היא שלא צריך להיווצר מצב שבו תקלה מוסתרת גרמה לתאונות או נפגעים כדי להאשים את מסתירי התקלות בפלילים.

הסנטורים ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט ובוב קייסי מפנסילבניה ניסחו הצעת חוק שמטילה אחריות פלילית על נושאי משרה בתאגיד במידה שהם יודעים על סכנות שמוצרי התאגיד בו הם עובדים עלולים לגרום לציבור, ואשר עלולים לגרום למוות או פגיעה בבני אדם, ומסתירים את המידע הזה. העונשים שקובע החוק המוצע הם קנסות כספיים ועד חמש שנות מאסר.

כפי שפורסם בחודשים האחרונים, במהלך התפוצצות פרשת מתגי ההתנעה הפגומים של ג'נרל מוטורס והדיונים שמתנהלים בעקבותיה, היו לא מעט מנהלים בג'נרל מוטורס אשר ידעו שקיימת בעיה בטיחותית כבר בשנת 2004, אולם לא פעלו בכלל, או לא פעלו בנחישות ובמהירות סבירות, כדי להודיע על התקלה ולתקן אותה.

בעיית הסתרת המידע לא החלה בג'נרל מוטורס ולא התקיימה רק בחברה זו, והיא נובעת ממספר מניעים – בעיקר החשש מפני ההשלכות הכלכליות והמשפטיות של ביצוע קריאה לתיקון. אלא שלפי המצב המשפטי הנוכחי אפשר להעמיד לדין פלילי רק את מי שמוכח לגביו שפעל ברשלנות ואם כתוצאה מכך נפגעו בני אדם.

חלק אחר בהצעת החוק של בלומנטל וקייסי מספק הגנה משפטית לנושאי משרה אשר ידווחו לרגולטורים ו/או לציבור אודות תקלות סדרתיות אשר הוסתרו על-ידי התאגיד בו הם עובדים.

במסיבת עיתונאים שערכו אתמול שני הסנטורים אמר ריצ'רד בלומנטל שהקנסות שאותם משלמים תאגידים לאחר חשיפת פרשות כאלה לא מהווים הרתעה מספקת מפני הסתרת מידע. "הסתרת מידע על-ידי תאגידים עלולה להרוג", הוא אמר, "ונושאי משרה שעוסקים בהסתרה חייבים לשאת באחריות פלילית". החוק המוצע, לדבריו, לא יחול על מנהלי ג'נרל מוטורס אבל ישמש לצורך הרתעה מפני הישנות מקרים דומים בעתיד.

הסיכוי שהפרלמנט הישראלי יאמץ סטנדרט כזה נראה כרגע קלוש מאד, אבל גם אם יהיה מי שירים את הכפפה לא סביר שחוק כזה יחול על המערכת שבאמת יכולה להשפיע ולשנות את המצב – היא המערכת הפקידותית-ציבורית.

משרד התחבורה הישראלי, למשל, מתעקש מסיבה לא ברורה שלא לפרסם את כל הקריאות לתיקון הרלבנטיות לישראל באתר האינטרנט שלו באופן שבו בעל רכב יוכל לגלות האם מכוניתו כלולה בקריאה לתיקון כזאת או אחרת.