תושבי העיר מיאמי שבפלורידה חגגו בסוף השבוע האחרון את קיפול פרויקט מצלמות הרמזור בעיר הגדולה ביותר בפלורידה, וזאת לאחר שבדצמבר האחרון קיבל בית הנבחרים של העיר פה אחד את ההחלטה לסלק את הפרויקט הזה מן העיר.

ראש העיר של מיאמי, פרנסיס סוארז, צייץ בסוף השבוע בחשבון הטוויטר שלו: "זה רשמי. החל מהיום לא יופקו עוד דוחות מצלמות רמזור בעיר מיאמי. חלפו הימים שבהם התושבים הפגיעים ביותר שלנו "הופצצו" בקנסות היקרים האלה". מבחינת ראש העיר סוארז מדובר בהישג פוליטי חשוב לא רק מכיוון שהוא זוכה כמובן לאהדת הציבור ש"נפשו נקעה" מן המצלמות ומן הקנסות, אלא בעיקר מפני  שהוא נאלץ להיאבק בתפישה שבגללה הוצבו המצלמות הללו מלכתחילה – לפיה יש להן תרומה לבטיחות בדרכים.

מצלמות אור אדום ברמזור, אפילו יותר מאשר מצלמות מהירות, נתפשות בעיניי רבים כגורם אכיפה ראשון במעלה אשר אמור להרתיע נהגים עבריינים מפני כניסה לצומת באור אדום, ולהעניש עבריינים שעשו כך. יתרה מכך: במיאמי נעשה שימוש בציוד שיכול גם לסייע לגורמי האכיפה לאתר כלי רכב שמעורבים בעבירות שלא קשורות בתנועה ותחבורה, והמשטרה המקומית טענה לכן שהיא מסתייעת בהן כדי להגביר את השיטור והסדר הציבורי באופן כללי.

אלא שבפועל, כפי שנטען על-ידי גופים רבים ושונים וכפי שהוכח בתחקיר מקיף שערך העיתון שיקגו טריביון, מדובר בסופו של דבר בפרויקט לגביית כספים מן הציבור, והערך הבטיחותי שלו שולי או אף שלילי. יתרה מכך: תחקיר נוסף של השיקאגו טריביון, אשר פורסם לפני כשנה וחצי, מצא שמנהלים בחברה שמתקינה ומפעילה את מצלמות המהירות שיחדו בכירים במוסדות העיריה כדי שיתקינו מצלמות בעיר. בעקבות תחקיר זה נפתחו חקירות פליליות ונותני ומקבלי השוחד הורשעו.

פרישת מצלמות רמזור ומהירות בעיר מיאמי, פלורידה, על-ידי חברה זכיינית בשם American Traffic Solutions שמפעילה מערכות דומות במאות ערים ברחבי ארה"ב, החלה בשנת 2010 בעקבות לחץ של מחלקת הבטיחות בדרכים של מדינת פלורידה. בשונה מאשר בישראל, חלק מכספי הקנסות אף יועד מראש לפעילויות  למען הציבור, למשל תמיכה במחלקת השיקום של בית חולים עירוני.

אלא שמאז החל הפרויקט, ובמהלך כשבע שנים, התקבלו אלפי תלונות של אזרחים לפיהן מדובר במערכת שכל תפקידה הוא "הדפסת כסף" עבור החברה הזכיינית והרשויות העירוניות. נושא המצלמות הפך לאחר הנושאים החשובים במערכת הבחירות האחרונות לראשות העיר, והבטחת הקמפיין של פרנסיס סוארז, כמו גם של נציב העיר, ג'ו קרולו, הייתה להפסיק את ההתקשרות עם הזכיינית ולפרק את המצלמות.

לדבריהם, "תושבי העיר מיאמי לא יכולים לעמוד בקנסות בסך 100 דולר אם המערכת לא מספקת כל תועלת אחרת". בהקשר זה לא מיותר, כמובן, להזכיר שגובה הקנסות בישראל גבוה פי כמה. באותה מערכת בחירות טענה גם ההנהגה המודחת של העיר שמדובר בפרויקט בעייתי: הנציב היוצא ווילי גורט אמר אז ש"תוכנית מצלמות הרמזור מעלה יותר תלונות של הציבור מכל נושא אחר", וזאת מבלי שהוא עצמו גילה כל הוכחה שהיא באמת הופכת את הדרכים לבטוחות יותר, או "מצדיקה את כעסם של האזרחים".

"במשך שלוש השנים האחרונות אני מבקש לקבל מן המפעילים מידע שמוכיח מה המצלמות עושות", אמר אז גורט, "אני מחכה שלוש שנים… ואף אחד לא הביא לי מידע (כזה)".

התומכים בהתקנת מצלמות רמזור טענו במשך שנים שיש בכוחן לגרום לנהגים להימנע מלעבור באור אדום וכך לצמצם את אחד מסוגי התאונות המסוכנים ביותר של חזית – צד. טיעון זה, כמו גם זרם הכנסות גדול מקנסות, שכנע עשרות רבות של ערים ברחבי ארה"ב להתקין מערכות דומות במהלך העשור האחרון. אלא שבפועל התברר שהדרכים לא הפכו בטוחות יותר ומספר תאונות הצומת אף עלה (אם כי בעיקר תאונות מסוג חזית-אחור). לא מיותר לציין שרוב המחקרים שתומכים במצלמות מהירות ואור אדום מומנו במהלך השנים באופן ישיר או עקיף על-ידי חברות שמייצרות מצלמות או מפעילות אותן, או על-ידי גופים שסבורים באמת ובתמים שיש בכוחן לצמצם את מספר התאונות והנפגעים.

אלא שהוויכוח הציבורי סביב הנושא עודד את העיתון האמריקני שיקגו טריביון לממן מחקר מדעי בלתי תלוי משלו, בעזרת חוקרי אוניברסיטת טקסס, וזה הוכיח שהמצלמות בשיקגו "לא מפחיתות את מספר הפציעות הכולל שקשור בתאונות בצמתים". ממצאי המחקר גילו אמנם ירידה קלה במספר התאונות מסוג חזית-צד אבל זינוק של כ-22% במספר תאונות החזית-אחור, והחוקרים סיכמו וקבעו ש"השורה התחתונה היא שבסך הכל יש לפרויקט השפעה מועטה בלבד על הבטיחות".

מצלמות הרמזור הפכו בשנים האחרונות למושא שנאה של רבים מתושבי פלורידה, אחת המדינות הגדולות והעשירות בארה"ב, וזה מוביל לשינוי מגמה גם בהתייחסות של הרשויות כלפיהן, בעיקר לאחר שנחשף שחלק מן הרשויות "עשו סיבוב" על הנהגים.

כבר בשנת 2013 מצא תחקיר של תחנת טלוויזיה בטמפה, פלורידה, שרשויות המדינה איפשרו לערים לקצר את משך הזמן שבו פועל האור הצהוב ברמזורים, ובכך להכשיל את הנהגים, ולימים הסתבר שהתזמון של החלפת האורות שונה מצומת לצומת – וזה פוגע ביכולת השיפוט ומאלץ נהגים רבים "לצנוח" על הבלמים מחשש שייתפסו עוברים באדום.

בדצמבר האחרון הכריע, כאמור, בית הנבחרים של פלורידה להורות על ביטול ההתקשרות עם הזכיינית בתוך 60 ימים, וזאת החלטה שהתקבלה ללא מתנגדים.

כמו הרבה נושאים אחרים גם לוויכוח הפנים אמריקני סביב מצלמות המהירות והרמזור יש משמעויות כלכליות אדירות ולכן מתקיים בשנים האחרונות מצב אבסורדי שבו בחלק מן הערים והמדינות מותקנות מערכות חדשות, ובערים שבהן המערכות פועלות נוצר לחץ לצמצם את גובה הקנסות ואף להסיר את המצלמות. עם זאת, מאז תחילת 2017 הולכת ומתארכת רשימת הערים והמדינות שבהן מתגבשות יוזמות לצמצום או ביטול הפרויקטים של מצלמות רמזור ומהירות, או להפחתת גובה הקנסות.

כפי שפרסמנו כאן, העיירה ניו מיאמי שבאוהיו, ארה"ב, תיאלץ להחזיר לנהגים שקיבלו דוחות מהירות בשטחה כ-3 מיליון דולר, וזאת בין השאר לאחר שנקבע שפעולת הגביה הייתה "בלתי חוקתית". פרנסי העיירה ניסו להפעיל כל תעלול משפטי אפשרי כדי להימנע מקיום פסק הדין שניתן כנגדם, אבל לאחרונה הם הפסידו שוב באחת מערכאות הערעור.