יצרניות הרכב הקוריאניות יונדאי וקיה, והיבואניות שלהן לישראל חברות 'כלמוביל' ו'טלקאר', הגישו לאחרונה את תגובתן לבקשה לתובענה ייצוגית של בעלי יונדאי סונטה וקיה אופטימה היברידיות עם מנועי 2.0 ליטר שנהרסו.
יונדאי וקיה, ונציגותיהן בישראל, טוענות שמגישי הבקשה אפילו לא התקרבו להוכיח שקיים כשל סדרתי במנועים אלה, וחמש המכוניות של תובעים שבהן נהרסו מנועים פשוט לא טופלו במועדים הנדרשים.
תגובת היצרניות והיבואניות יוצרת תחושת דה ז'וו חזקה אל הליך אחר, שמתנהל במקביל, בנושא מנועי ה-2.4 ליטר של קיה סורנטו ויונדאי סנטה פה, וזה לא קורה במקרה. למעט העובדה שמדובר בבעלי רכב אחרים, ובמנועי 2.0 ליטר במקום 2.4 ליטר – כמעט כל השחקנים משני הצדדים הם אותם אנשים או גופים: עורכי הדין שמייצגים את התובעים (צחי פיסטל, עדי ערמן ואחמד מסאלחה), שתי יצרניות הרכב ושתי יבואניות הרכב, ואפילו בעלי המקצוע שחתומים על חוות הדעת המקצועיות של שני הצדדים.
גם טענות היצרניות בפרשת מנועי ה-2.0 ליטר כמעט זהות לטענות שהן טוענות בפרשת מנועי ה-2.4 ליטר: לדבריהן – חוות הדעת שעומדת בבסיס התובענה איננה מקצועית בלשון המעטה, מנועים דומים שנהרסו בארצות הברית – פרשה שבעקבותיה יונדאי וקיה ביצעו שם תיקונים בהיקף עצום – לא דומים לאלה שנמכרו בישראל, וכלי רכב שכביכול מייצגים את התופעה בארץ לא טופלו במועדים שנדרשים לפי הוראות התחזוקה – וזה מה שגרם לנזקים השונים.
ובכל זאת ישנם מספר הבדלים מעניינים בין שתי התגובות, והחשוב בהם הוא "הורדת הלהבות" מן הטענה שכשלים במנועים לא מהווים סכנה בטיחותית. הטענה לכשעצמה אמנם כן מופיעה בתגובה, וגם במקרה זה מוטב היה לולא נטענה כלל, אבל היא מוצנעת ביחס לעוצמה שבה היא נטענה בתגובה אודות מנועי ה-2.4 ליטר.
כך או אחרת, גם בעניין מנועי ה-2.0 ליטר שמתפגרים במאותיהם תלויה באוויר שאלה שאולי תתברר במהלך ההליך המשפטי הזה ואולי לא: מהו מנגנון הכשל שגורם למנועים קוריאנים עם קילומטראז' לא רב במיוחד למסור את נפשם לבורא – והאם זה נובע מרשלנות של בעלי הרכב או מפגם בתכנון או בייצור של המנועים?
המומחה מטעם התובעים גיבש עמדה מקצועית לפיה מקור הכשל הוא פגם בטבעות השמן שעל הבוכנות, ושכשל זה גורם לאובדן מהיר של שמן מנוע שכתוצאה ממנו נסתמים ממירים קטליטיים ובמקביל נגרמים למנועים נזקים לא הפיכים כתוצאה מהיעדר שימון. המומחה מטעם הנתבעות משקיע לא מעט אנרגיה בהסתלבטות על המומחה הראשון ובתוך כדי כך גם משרבב טענה הפוכה לטענה שנטענה על ידי הנתבעות בתובענה הקודמת.
אבל מה שחשוב זה ששתי חוות הדעת לא מנחמות יותר מ-150 בעלי יונדאי סונטה וקיה היברידית שפנו עד היום למערכת TheCar וטענו שנהרסו להם מנועים ו/או ממירים קטליטיים ונגרמו להם נזקים של עשרות אלפי שקלים. על אף שרבים מבין אלה שפנו אלינו טוענים שטיפלו במכוניות שלהם "לפי הספר", וחלקם אף צרפו תיעוד לטיפולים תקופתיים, עדיין נדרשת הוכחה חותכת אם מדובר בכשל סדרתי או לא.
תשובה לשאלה זאת ייתכן שתגיע מאחד משני מקורות, או משניהם. הנתבעות מקדישות בתגובתן לא מעט מילים בכתישת טענת התובעות לפיה בארצות הברית הוגשה תביעה ייצוגית דומה לזאת הישראלית, והן מדגישות את העובדה שתביעה זאת נדחתה שם. כמעט בין השורות הן נאלצות להודות ("למען ההגינות") שאותה תביעה הוגשה שם מחדש – ככל הנראה כדי לתקן פגם טכני בהגשה הראשונה. ככל שתתקדם התביעה הייצוגית המחודשת בארצות הברית ייתכן שנגלה פרטים חדשים אודות הבעיה.
אפשרות אחרת היא בחינה מעמיקה של מספר מכוניות ישראליות שטופלו "לפי הספר" ולמרות זאת נהרסו בהן מנועים, אולם לצורך זה נדרשת השקעה יותר רצינית של עורכי הדין שהגישו את התובענה.
מדוע נהרסים מנועי ה-2.0 ליטר של יונדאי וקיה?
כפי שפרסמנו כאן – הבקשה לאישור עוסקת במנועי 2.0 ליטר מסדרת Nu שמניעים מכוניות היברידיות מדגמי יונדאי סונטה היברידית שיוצרו בין השנים 2020-2015 וקיה אופטימה היברידית שיוצרו בין השנים 2017-2020.
התובעים טענו שהכשל הסדרתי הוא של טבעות האיטום על בוכנות המנוע (רינגים), ושכתוצאה מכשל בייצור הטבעות נגרמת צריכת שמן מופרזת. התובעים טוענים גם שכדי לפתור את התקלה הסדרתית הותקן במנועים אלה בארצות הברית רכיב שנקרא KSDS ונועד לשדרג את חיישן הנקישות כדי להשיג התראה מוקדמת שתמנע הרס של המנועים.
הנתבעים דוחים, כאמור, את הטענות האלה ולמרות שהם לא מציגים הסבר כלשהו למנגנון הכשל באותם מנועים שנהרסו והוחלפו, או תוקנו, הם טוענים שמדובר ב"מקרים נקודתיים, נבדלים זה מזה, שבהם מנועי הרכבים כשלו כתוצאה מסיבות שונות. מקרים אלו אינם קשורים ל"כשל מובנה" בטבעות הבוכנה, או לכל פגם סדרתי אחר במנועים".
אגב, בשונה מן התגובה בנושא מנועי ה-2.4 ליטר כאן לא נטען שהיצרניות תיקנו מנועים שכשלו למרות שטופלו "לפי הספר".
המספרים מדברים
מאז שפרסמנו ב-TheCar את דבר הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית פנו אלינו יותר מ-150 בעלי רכב שזוהו על-ידינו כבעלי כלי רכב רלבנטיים, וכולם טוענים שנהרסו אצלם מנועים בקילומטראז' נמוך יחסית של בין 100 ל-150 אלף ק"מ או פחות. תלונות של בעלי רכב נוספים מגיעות אלינו בקצב ממוצע של 3 בשבוע. חלק מבין הפונים טוענים שנהרסו אצלם ממירים קטליטיים וחלקם אף החליפו יותר מממיר אחד, ויש תלונות של בעלי רכב שטוענים שאצלם הוחלפו שני מנועים שכשלו בזה אחר זה.
מספר הפניות הרב בנושא זה מעיד לכאורה על תופעה שבוודאי איננה זניחה וגם לא מוכרת לנו מכלי רכב מתוצרת יצרניות אחרות (למעט מספר מקרים נקודתיים כמו מנועי ה-1.2 ליטר של רנו, ניסאן ודאצ'יה). קשה להניח שדווקא בעלי יונדאי וקיה מתחזקים את המכוניות שלהם פחות טוב מאשר בעלים של מותגים אחרים, ולכן – לפני חקירה מעמיקה יותר – שתי האפשרויות הסבירות ביותר הן קיומו של כשל סדרתי כזה או אחר (לאו דווקא זה שנטען בתובענה), או רגישות יתר של המנועים הקוריאנים לתחזוקת-חסר. ייתכן, כמובן, שיש גם הסבר אחר ולכן כל כך חשוב להבין את היקפי התופעה ואת הסיבות שלה.
מה שברור זאת השורה התחתונה כפי שהיא מוצגת על-ידי יונדאי וקיה בתגובתן לבית המשפט: מי שרוכש יונדאי סונטה היברידית או קיה אופטימה היברידית משומשת ולא יכול לדעת בוודאות כיצד היא טופלה בעבר – לוקח על עצמו סיכון לעלויות תיקון שעלולות להסתכם בעשרות אלפי שקלים. סיכון זה גדול שבעתיים אם צודקים התובעים ואכן קיים כשל סדרתי שלא מטופל על-ידי היצרניות.
היות שהליכים משפטיים מסוג זה עלולים להימשך חודשים רבים ואף מספר שנים, ולנוכח תגובת יונדאי וקיה, אנחנו מבקשים לבחון את היקף התופעה ובמיוחד לגלות אם יש מכוניות שטופלו "לפי הספר" ולמרות זאת נגרם כשל במנוע שלהן. אם אתם בעלי מכוניות מדגמי יונדאי או קיה עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com.
מכירים בעלי רכב כאלה שהמנועים שלהם נהרסו? שלחו להם את הכתבה הזאת.
